ראשית, איחולי ההצלחה לגל מקל בליגה הטובה בעולם הם ברורים ונותרו כשהיו ברגע החתימה בדאלאס. הגארד המוכשר זכה לעוד רגע מרגש בקריירה אחרי שתי אליפויות מחוץ לשורות מכבי ת"א, וכמובן שמבחינתו מדובר ברגע המרגש מכולם.
ההצלחה הזו לא צריכה הייתה לפגוע בנכונות שלו להצטרף למדי נבחרת ישראל בקמפיין היורובאסקט. בתור הגארד הישראלי הבכיר כיום, למקל תפקיד מרכזי ברוטציה של אריק שיבק.
הויתור יכול היה להתקבל על הדעת באם מדובר היה במשחקים לא מחייבים, אך מה הייתם אומרים לולא שחקן היה מוותר על קמפיין אליפות אירופה בכדורגל? הסיבה לויתור טמונה ברצון לנוח ולהתכונן טוב יותר לפתיחת הליגה הטובה בעולם, אך למה על חשבון הנבחרת? מקל הוכיח כי הקריירה האישית מעניינת יותר מהשירות המחייב בנבחרת הלאומית.
 |
| מקל. העדיף את הקריירה האישית (משה חרמון) |
|
| |
הויתור הזה יכול לסמן לשחקנים אחרים כי האפשרות להחליט כראות עיניהם בנוגע לסוגיות דומות. למה שעתה ליאור אליהו למשל שסיים חוזה במכבי ת"א, לא ירצה לשווק עצמו באירופה, לנוח היטב ולהיות כשיר לעונה חדשה?
האנשים הממונים על הנבחרות הלאומיות צריכים לקחת את הנושא בצורה רצינית יותר ולקבוע. שחקן שלא יגיע לטורניר רשמי ומרכזי מטעמים של העדפת הקריירה האישית, לא יוזמן יותר למדי הנבחרת.
נכון, ייתכן שהנפגעת העיקרית תהיה נבחרת ישראל עצמה במצב כזה, אך האם ביורובאסקט הקרוב היא לא תיפגע באותה מידה?
הכתוב הינו טור דעה