חיילים ותיקים לא מתים לעולם

סוף סוף ראינו את ז'ליקו אוברדוביץ' האמיתי, שמנהל את המשחק בשיקול דעת ומחליף הגנות. בכל פעם שהוא עבר לאזורית, מכבי תל אביב נתקעה. הוא סגר הרמטית בהגנה את כל התרגילים של הצהובים וניהל את הדקות האחרונות, במיוחד את החילופים עם שאראס, באמנות.

התוצאה משקרת כי במדד האיכות פאו טובה ממכבי פי 2. 47:93 במדד האיכות (!!!). מלבד ריבאונד ההתקפה של מכבי (16), פאו הייתה טובה יותר בכל הפרמטרים. גם הגנתית הצהובים חטפו רק כדור אחד וגם התקפית מסרה רק חמישה אסיסטים.

אחרי 68 משחקים התרגילים צריכים ללכת על אוטומט. ההתקפות של מכבי ניזונו מפעולות קומנדו מעבר לקווי האויב של קית' לנגפורד וליאור אליהו ולא מתרגילי התקפה מתוכננים. לכל השאר נרשמה אי הופעה כולל הצוות המקצועי שהפעם נגרר ולא השתמש בדברים שהצליחו במהלך העונה.

דייויד בלאט וגיא גודס. ההתקפות צריכות להיות על אוטומט (יוסי ציפקיס)

החכמה לתפקד ולנצח כשזה קובע, והפעם המשחק קבע. בנקודה לפה נקודה לשם, איפה המהלך שכמעט וניצח את הסדרה למכבי? איפה יוגב אוחיון? דווקא ההכנסה של אליהו עם ארבע עבירות להגנה סידר לקוסטס קיימקוגלו ריבאונד התקפה שהעלה את קבוצתו להפרש של חמש נקודות.

הדבר היחידי שהחזיק את מכבי בתמונה היה הרכב לא טוב שפאו נתקעה איתו, בגלל שז'ליקו שמר את הכוחות של מייק באטיסט לסוף המשחק.

שוב היה מביך לראות את ניק קלאטס, השחקן הכי נמוך בשורות הירוקים, מסתובב בנוחות מתחת לסל של מכבי, כשאף אחד לא מעיף אותו לשלטים. הביטחון שהוא קיבל מחוסר ההתחייסות של מכבי אליו עלה לצהובים בשתי שלשות אחרי שבע החטאות רצופות שלו בשני המשחקים הקודמים.

החדירות בהגנה של מכבי גרמה לגבוהים לצבור יותר מדי עבירות (סופו עם ארבע כאלה), איבוד ביטחון וחוסר תפקוד. גם אחוזי הקליעה של פאו במחצית הראשונה (66 אחוז בצבע וסך הכל 60 אחוז) היו אחד הגורמים שהקלו עליה לנצח במשחק חוץ.

דייויד בלו מאוכזב (יוסי ציפקיס)

לז'ליקו היה גם קצת מזל שהעבירה של רומיין סאטו, שלא תרם עד היום כלום בסדרה, הכניסה את סטראטוס פרפרוגלו למשחק. בנוסף, ההחלטה של המאמן הסרבי לשים את דימיטריוס דיאמנטידיס על אוחיון, מהלך שעצר את מכבי כבר ברבע הרביעי של המשחק הקודם, גרמה לשיבוש כל משחק ההתקפה של הצהובים.

לפי הפרצופים על הספסל של מכבי, לא רק אני לא מבין את ההכנסה של דמונד מאלט אחרי שני משחקים שהוא לא שיחק בכלל לדקות מכריעות. הייתי מעדיף ללכת עם החיילים שהביאו אותי למצב שלפני המשחק הזה. אוי מה מחכה במשחק החמישי. האווירה במפגש השני זה החימום בחדר ההלבשה לעומת מה שיהיה במשחק החמישי.