קווין דוראנט עדיין מחשיב את עצמו לאחד מחמשת השחקנים הטובים ב-NBA. אם תשאלו אותו, הוא כנראה אפילו הטוב ביותר כיום. את העונה הנוכחית הוא פתח בברוקלין עם הרבה סימני שאלה אחרי בקשה לטרייד שלא התקבלה, וראיון מעניין במיוחד שהעניק לדייויד לטרמן ב'נטפליקס' אוליו עוד נחזור בהמשך. והיו גם פציעות טורדניות, חצי סכסוך עם קיירי אירווינג וטרייד ענק שבסופו של דבר כן הגיע בפברואר - ששלח אותו לפיניקס.
אז עכשיו הוא חוזר בדיוק בזמן, כדי להבטיח לסאנס ביתיות מול יריבת ענק שמצפה לה בסיבוב הראשון, בין אם זו תהיה גולדן סטייט או אחת מהקבוצות של לוס אנג'לס. הסאנס אולי ויתרו על מיקל ברידג'ס שבינתיים מתפוצץ בברוקלין מאז הטרייד, אבל עם דוראנט הם כבר ב-0:8 מרשים (ובלעדיו עמדו על 9:5 מאז פברואר). זו לא רק התרומה על הפרקט מבחינה סטטיסטית, אלא גם הרגעים שדוראנט מספק מחוץ למגרש.
קווין דוראנט (רויטרס)דוראנט הסתגל מהר מאוד לקבוצתו החדשה ולאט לאט לוקח יותר ויותר אחריות ועוזר לכריס פול להנהיג את החבורה. על המגרש הוא הופך את כולם לטובים יותר. "אפשר לראות שפתאום דברים הולכים הרבה יותר בקלות עבור דווין בוקר למשל", מסביר פרשן NBATV ומאמן העבר, סם מיצ'ל. "כש-KD על המגרש יש לו יותר מרווח ובמקום להסתפק בשלשות שהיו חלק גדול מהזריקות שלו עד היום, הוא חודר מהצדדים ומוצא הרבה פעמים את הצבע פנוי לגמרי בשבילו. זה הבדל עצום עבורו ועבור הסאנס. עם דוראנט, פיניקס היא אחת הקבוצות הטובות בליגה. אין בכלל ספק".
בינתיים הוא עדיין נמצא לקראת סופו של תהליך ההסתגלות, אבל כבר עכשיו ברור שאם כולם יישארו בריאים, קשה יהיה שלא להחשיב את הסאנס מועמדת בכירה לאליפות. דוראנט ישלים פחות מ-50 משחקים העונה, אבל זה אולי יכניס אותו לפלייאוף טרי יותר ופציע פחות - כך מקווים בפיניקס. גם אם הוא קולע פחות במדיו החדשים העונה (25.6 בסאנס לעומת 29.7 בנטס), הממוצעים שלו עדיין עומדים בקו אחד עונות קודמות שלו - אפילו כשהיה בשיאו באוקלהומה סיטי או גולדן סטייט. ובכל זאת, אחרי התפרקות הפרויקט אותו הוא עצמו עזר להקים בברוקלין, קשה לו להתחמק מהביקורות.
אז מסתבר שצ'ארלס בארקלי למשל, שוב הצליח ללחוץ על הכפתורים הנכונים, כשהשתמש בציטוט שספק אם נאמר אי פעם על ידי לברון ג'יימס. על פי שחקן העבר ופרשן TNT, המומחים "ירדו ממנו" רק כאשר לברון ויתר על שיתוף הפעולה עם דוויין ווייד וזכה באליפות "לבד". לטענתו, 'קובי בראיינט עשה את אותו דבר כשיצא מהצל של שאקיל אוניל' ושיחק בקבוצה אותה הוא עצמו הוביל. ועכשיו בארקלי מצפה מדוראנט ללכת בעקבותיהם… דוראנט איך לומר, לא ממש אהב את הדברים האלה ויצא להגן על עצמו כמו תמיד - בטוויטר.
זו לא הפעם הראשונה בה KD שמע דברים דומים. זה קרה לו בעבר כשהחליט להצטרף לסטף קרי, קליי תומפסון והווריורס ששברו את שיא הניצחונות גם בלעדיו. למזלו, קרי והחברים, ידעו לתת לו את הבמה והוא הצליח לזכות בשתי אליפויות (כולל שני תארי MVP של סדרת הגמר), אבל ההמשך היה פחות טוב עבורו, וכשניסה לבנות מורשת משלו בברוקלין - הוא כנראה בחר את השותף הלא נכון בדמות קיירי אירווינג. עכשיו הוא מגיע למקום שיש בו כבר כוכב על כמו בוקר, לצד אלפא-דוג נוסף כמו כריס פול.
ויש לו גם מאמן מצוין כמו מונטי וויליאמס, שמחזיק בתמהיל נכון של ניסיון, ידע ויכולת לעבוד עם כוכבים. דוראנט הרי לא תמיד הסתדר עם הממונים עליו, אבל נראה שוויליאמס מצליח לבנות אמון איתו עד עכשיו. באותו ראיון עם לטרמן, KD התייחס בדיוק לסוגיה הזו. "לא הייתה לי בעיה עם אף אחד מהמאמנים שלי, אבל היו לי מצבים של חוסר הסכמה. אם זה בנוגע למהלך מסוים שהמאמן בחר או החלטה שאני לקחתי, או אפילו לדרך בה אני מנהיג", הוא הבהיר, "יכול להיות מצב שבו אני אגיד למאמן להחליף את המאצ'אפ לאחד השחקנים, או שממש אומר 'הבחור הזה פשוט נמוך מדי'. אני רוצה להאמין שכיום, בגיל שלי ועם הניסיון שיש לי, המאמנים קצת יותר מקשיבים לי".
כנראה שהפעם עומד לצידו האיש הנכון על הקווים. במשחק הביתי הראשון של KD בפיניקס, אחרי שהכוכב שלו החטיא כמה זריקות בפתיחה, וויליאמס נתפס אומר לדוראנט: "מה אתה מנענע את הראש? זה חלק מהמשחק. גדולה לא מנענעת את הראש". דבר נוסף ש-KD צריך, זה בדיוק את אותו דלק שהפרשנים וחלק גדול מהאוהדים זורקים לעברו בכמויות - אותן ביקורות עליהן הוא חי ועליהן גם מגיב בחלק גדול מהמקרים. "אני יודע שזה הפך לסוג של בדיחה בליגה, אבל כשאני מסתכל, כולם עושים את זה. כולם בטלפונים שלהם כל הזמן".
"אם מישהו אומר משהו עלי, אני רוצה להבין למה הוא אומר את מה שהוא אמר באופן פומבי, אבל בסופו של יום, אני מסתכל על זה כבידור. אני נהנה מהאינטראקציה ומהתגובות יותר מהכל. אני לא לוקח דברים ברצינות רבה מדי. זה כיף. חוץ מזה, כמו שיש ביקורת, יש גם מחמאות כשאני משחק טוב" דוראנט אומר. בניגוד לקיירי למשל, דוראנט גם מאמץ את ההקנטות מהיציע. "אני מאוד אוהב את זה. אני אפילו מעודד את זה כי זה חלק מהמשחק. כששיחקנו בטורונטו ודרייק התחיל בטראש טוק, זה היה ממש כיף. גם ריהאנה מדברת הרבה".
אז אם אתם חושבים שדברים כאלה מזיזים לו, תחשבו שוב. דוראנט הוכיח פעם אחר פעם שאין לו בעיה עם הכדור האחרון. הוא מדבר לא פעם על מדיטציה ופעם אמר שלפעמים הוא מרגיש מחובר לאני הפנימי שלו, דווקא כשהוא ב'זון' של משחק. "היו פעמים במהלך הקריירה שבהן הייתי חרד או להוט, זה לא פחד. זה משהו אחר. מהר מאוד הבנתי שיש לי את היכולת לשלוט על משחקים. זה בהחלט כיף כשיש לך שליטה. שיחקתי בערך 900 משחקים והייתי בכל סיטואציה אפשרית. כשהייתי צעיר, הייתי משחק יותר דרך הרגשות שלי והיום אני הרבה יותר קר רוח. קשה מאוד להזיז אותי".
בינתיים דוראנט יודע שהעבודה הקשה רק החלה בדרך למטרה הסופית העונה. "יש לנו עוד הרבה מה לשפר, בעיקר בהגנה", הוא אמר אחרי הניצחון האחרון על דנבר. "יש לנו עוד כמה משחקים לשפר דברים קטנים ואז מנוחה קטנה לפני הפלייאוף. נגיע מוכנים". ואם תהיתם לגבי הרעב שלו ומהי בעצם המטרה הסופית, אז כבר בתחילת העונה הוא אמר… "הייתי רוצה לחוות את זה שוב. בטח".
קווין דוראנט. רוצה לחוות את זה שוב (רויטרס)ה-MVP של העונה: ג'ואל אמביד
בשנים האחרונות ראינו שלושה שחקנים מתמודדים שוב ושוב על תואר ה-MVP של העונה הרגילה. שלושתם לא אמריקאים ושלושתם הגיעו לקו הסיום גם העונה. יאניס אנטטקומפו, ניקולה יוקיץ' וג'ואל אמביד. הבעיה עם השניים האחרונים, היא שהם עדיין לא הגיעו לסדרת הגמר אפילו פעם אחת. במקרה של אמביד, אפילו גמר הקונפרנס חסר ברזומה. ובכל זאת, צמד הגבוהים הפכו למועמדים העיקריים לזכייה בתואר העונה.
יוקיץ' כידוע, זכה בשנתיים האחרונות בעוד אמביד היה סגנו, כשהוא מוביל אצל סוכנויות ההימורים גם לאורך רוב העונה הנוכחית. אלא שבשבועות האחרונים הוא הוריד הילוך - בעיקר בהגנה, כשבנוסף הוא גם לא משחק יותר מדי לאחרונה (מישהו אמר מנוחה?). הסיקסרס לעומת זאת, עדיין נלחמו על מיקום והמשיכו לתת לאמביד הרבה דקות. והסנטר שלהם המשיך לתת תצוגות על. בעונה נדירה שבה שישה שחקנים עומדים על ממוצע של מעל 30 נקודות (נדיר לראות שניים, בטח שלא שישה), באמת שקשה לבחור.
ג'ואל אמביד (רויטרס)יוקיץ’ הוא עמוד הטווח ומי שבלעדיו דנבר (מוליכת המערב למי ששכח), היא פשוט לא אותה קבוצה. יאניס הוא עדיין השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה. אז למה סוכנויות ההימורים ומרבית הפרשנים הולכים לאחרונה על אמביד? קודם כל בגלל עייפות, אחרי שהענק הסרבי זכה בשנתיים האחרונות. דבר שני, הוא אמנם קולע יותר (33.3 לעומת 24.8), אבל גם נראה שהוא תורם יותר בצד השני של המגרש (אמור להיכנס גם לחמישיית ההגנה של השנה), עם נוכחות אימתנית בצבע. מול בוסטון השבוע, הוא הבטיח כנראה את התואר, עם חצי מהנקודות של קבוצתו (52 מ-103). לא ככה?
מאמן העונה: מייק בראון
כיף לראות את המאמן הוותיק הזה של סקרמנטו זוכה בתואר שכל כך מגיע לו. בראון הדריך בתחילת דרכו על הקווים את לברון ג'יימס הצעיר בקליבלנד. מאז הוא עבר לא מעט ונדמה שלמד הכי הרבה דווקא בתפקיד העוזר הנאמן של סטיב קר בגולדן סטייט. השנה הוא היה צריך להתמודד עם השדים בבירת קליפורניה, ועמד בכבוד באחד האתגרים המנטליים הכי גדולים ב-NBA כיום, של קבוצה שלא היתה בפלייאוף 16 שנה. העובדה שסקרמנטו הפכה לקבוצה מלהיבה (אחת ההתקפות הטובות בהיסטוריה!) עם שני אולסטארים, היא רק בונוס.
מייק בראון (רויטרס)רוקי העונה: פאולו באנקרו
כמו במקרה של בראון, גם כאן הבחירה היא די ברורה. אורלנדו הכניסה את באנקרו לתפקיד הפרנצ'ייז פלייר (אחח איזה כיף להגיד את זה) שלה כבר מההתחלה, והוא החזיר עם 20 נקודות ו-7 ריבאונדים במעל 33 דקות למשחק. מאחורי באנקרו יסיימו כנראה ג'יילן וויליאמס הנהדר של OKC, והאיש שהשכיח את רודי גובר ביוטה - ווקר קסלר שפרץ לתודעה בחצי השני של העונה עם ים חסימות והרבה לחימה. ראויים לאזכור: בן מת'ורין הוורסטילי מאינדיאנה, קיגן מארי והידית מסקרמנטו ושיידון שארפ הוירטואוז מפורטלנד.
פאולו באנקרו מול ג'יילן בראון (רויטרס)השחקן השישי: מלקולם ברוגדון
גם כאן יש קרב בין שני שחקנים, במהלכו אחד מהם (ברוגדון), הוביל לאורך כל העונה, בעוד האחר פתאום הפך לפייבוריט אצל מהמרים רבים. ולאחר הזה קוראים עמנואל קוויקלי, שהעיר את המדיסון סקוור גארדן בחודשיים האחרונים (14.6 נק' למשחק והגנה גדולה) והפך לשחקן ששווה חמישייה בקבוצת הפלייאוף של הניקס. והרי כל העניין בבחירה בשחקן השישי, היא העובדה שהוא תורם ויכול באותה מידה גם לשחק בחמישייה. אבל ברוגדון, רוקי העונה לשעבר במדי מילווקי, עדיין נותן עונה גדולה בבוסטון. כמו תמיד - הוא משחק חכם ויעיל, וצפוי לקבל תפקיד חשוב בפלייאוף.
מלקולם ברוגדון עולה לסל (רויטרס)שחקן ההגנה והשחקן המשתפר
לג'ארן ג'קסון ג'וניור, שפתח את העונה מצוין, יש תחרות עם ברוק לופז ששובר שיאים אישיים בחודשים האחרונים. אז JJJ אמנם שיחק פחות מיריבו, אבל צפוי לקחת את התואר אחרי שהפך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו עם 3.3 חסימות, רייטינג הגנתי גבוה והרבה נוכחות באיזור הצבע. וכל זה בקבוצת ההגנה הטובה בעונה הרגילה, כן?
תואר השחקן המשתפר יכול היה בקלות ללכת לשיי גילג'ס אלכסנר או ג'יילן בראנסון. הוא אפילו יכול היה ללכת לטייריס הליברטון או ברידג'ס, אבל מי שמוביל על כולם כרגע, הוא לאורי מרקאנן מיוטה, שעשה קפיצת מדרגה אדירה העונה, לרמות שלא ידענו שהוא יכול להגיע אליהם (קפץ מ-14.8 למשחק בקליבלנד אשתקד, ל-25.6 העונה). הפיני שהתחיל את הקריירה כשחקן צעיר ואפרורי יחסית בשיקגו, ניצח את ישראל בקיץ, המשיך את הכושר שלו עמוק לתוך העונה הנוכחית, והגיע עד לאולסטאר. מטורף.