בעונה שבה העבירות הטכניות הפכו לדבר שבשגרה ובתקופה בה לא רק הרשתות החברתיות אלא אפילו האוהדים באצטדיונים מטרילים שחקנים, אי אפשר שלא להתייחס לארבע הדמויות הכי צבעוניות בליגה. ארבע דמויות שהפכו את העונה הזו לכל כך מעניינת. דריימונד גרין, ראסל ווסטברוק, פטריק בברלי ומעל כולם - דילון ברוקס. הפורוורד הקנדי שדרג את עצמו העונה. לא בהכרח על המגרש, אלא יותר במוניטין שנוצר לו.
בשבוע שעבר הוא זכה לקנס גבוה על תנועה של 'מעודדת' שנועדה להשפיל את הגארד הוותיק תיאו פינסון ובסך הכול נקנס ב-250 אלף דולר מתחילת העונה (!) על 18 העבירות הטכניות שספג (מוביל בקצת על דריימונד גרין), כולל אחת על דחיפת צלם. העונה הוא גם הספיק לריב לא רק עם שחקנים בודדים, אלא עם סגלים שלמים. הוא הרגיז את החבר'ה של דאלאס, לוס אנג’לס לייקרס, גולדן סטייט ובעצם כל היריבות הרציניות במערב, כולל מריבת ענק מול כמעט כל שחקני קליבלנד שהתפרצו לעברו אחרי שנחת על דונובן מיטשל ומיד לאחר מכן גם שלח יד לעבר אזור המפשעה שלו.
נתחיל עם זה שלברוקס יש משחק הגנה מצוין. עם זה קשה להתווכח ויעידו על כך משחקים מול כמה מהשחקנים שהכי קשה לשמור עליהם - כולל סטף קרי. אבל העונה הוא העלה רמה בכל הקשור לטראש טוק וכל מיני דברים אחרים שיכולים להוציא את היריבים משלוותם. במיוחד זכורה תגרה שיכולה הייתה להסתיים גרוע הרבה יותר, עם הפרשן ושחקן ה-NFL לשעבר, שאנון שארפ. "זו לא עבודה שכל אחד מעוניין בה וזה מה שהופך אותי לשחקן שונה", הוא מתגאה. "שחקנים לא אוהבים לשחק פיזי. הם לא אוהבים שמישהו משחק קרוב אליהם ומציק להם כל הלילה".
דילון ברוקס ושופט ה-NBA ארון סמית' (רויטרס)"הסיבה למה ממפיס לא בשלה לאליפות"
האמת צודק, אבל לפעמים זה גם יכול לעלות לקבוצה ביוקר, כשהשחקן מורחק יותר מדי פעמים. לפעמים זה גם יכול להעיר דווקא את היריבה כמו שאפשר היה לראות בכמה מהמשחקים של ממפיס השנה. לברוקס זה לא מפריע. "אני אוהב ששורקים לי בוז. אני אוהב ששחקנים יוצאים נגדי. זה מגביר אצלי את המוטיבציה עוד יותר. אני מכיר את כל השטויות ויודע שיתגרו גם בי, אבל מתרכז במשחק שלי". אז זהו, שבניגוד לחוליגנים אחרים שמתקבלים בחיוך (תיכף נגיע לאחד מהם), את ברוקס ממש לא אוהבים ברחבי הליגה.
"אם תהיתם אי פעם למה ממפיס לא בשלה עדיין כדי להתמודד על תואר, אל תלכו רחוק מדי. תסתכלו על האידיוט הזה", אמר דריימונד בהתייחסו לברוקס, אחרי עוד מפגש טעון בין הגריזליס לווריירס - אולי הקבוצה שהכי התעייפה מהשטויות שלו. "הם אשכרה בונים על הבנאדם שיעזור להם לזכות באליפות ואומרים: "היי, הוא משחק טוב'. למען האמת, זה רק מראה על כמה שהם לא מבינים שם בכדורסל. אני לא מבין למה הם אוהבים אותו שם בממפיס". אבל אם אתם חושבים שזה מפריע לברוקס, אתם מן הסתם טועים.
"זה מי שהוא, זה הפך לתחביב שלו לפני שנים", טען מיטשל אחרי המפגש "החביב" מול ברוקס. "ראינו את זה קורה כבר כמה פעמים, לי ולו היו את הקרבות שלנו ולמען האמת אני קורע אותו כבר שנים. אין מקום לזה במשחק אבל אתה צריך להגן על עצמך בסופו של היום. זה קורה כבר שנים עם שחקנים נוספים בליגה. זה לא דבר חדש". הגדיל לעשות השבוע ווסטברוק, שצעק לעברו "זבל" וקרא לו ללכת הביתה.
דילון ברוקס מול ראסל ווסטברוק (רויטרס)ברוקס הגיב עם מחמאה ליריבו. בערך. "היה לו משחק טוב, אבל הטראש טוק שלו על הפנים", הוא סיכם. כשנשאל אם הוא מתייחס לדיבורים האלה, השיב: "לא, אני לא נותן לזה להשפיע עלי. גם ככה, ברגע שאני מוכיח את הנקודה שלי, הם עוזבים אותי". בכל מאצ'אפ של ממפיס בפלייאוף, העיניים יופנו אליו, אבל מפגש מול הווריירס יהיה הכי מענג עבורנו הצופים. "זה טראש טוק ידידותי, אבל אני מרגיש שאני תופס הרבה נדל"ן בראש שלהם", הוא אמר העונה אחרי אחד המפגשים מול גולדן סטייט.
גם גרין, בברלי וראס נהנים מהבלגן
ואם תהיתם לגבי גרין, אז השבוע קיבלנו אותו במלוא הדרו כשהוא לא מפסיק להציק לשחקני ניו אורלינס. הבעיה היא שדריימונד מטיף מוסר לאחרים, אבל בעצמו מבצע עבירות שיכולות לעבור את הגבול ודוגמה לכך קיבלנו בשתי עבירות גסות שביצע מול הפליקנס - פעם אחת הוא דחף בפראות את ברנדון אינגרם ופעם נוספת שלח בעיטה לעברו של הרברט ג'ונס. מצד שני, הפעולות שלו שינו מומנטום ואולי עזרו לקבוצה שלו לחזור מפיגור דו ספרתי. החברים שלו גם ידעו להעריך את זה בסיום, ודאגו להזכיר בפעם המי יודע כמה את מספר האליפויות שלהם.
אז על ברוקס דיברנו. גם על דריימונד ואפילו בווסטברוק נגענו (ותיכף ניגע בו שוב). גם את הצלע הרביעית ברשימה שלנו אין צורך להציג. יש לו "רק" 10 עבירות טכניות העונה, אבל הוא כנראה מלך הטראש טוק של הליגה והשבוע בחר להטריל את לא אחר מאשר לברון ג'יימס. שיקגו קלקלה את משחק החזרה של ג'יימס בתחילת השבוע, וכדי להוסיף חטא על פשע, פט בב ביצע תנועת תינוק אחרי שקלע מעל הכוכב הכי גדול בליגה.
ראסל ווסטברוק מול פטריק בברלי. אויבים ותיקים (רויטרס)ווסטברוק, שנמצא בסוג של מערכת יחסים של שנאה-שנאה עם בברלי במשך שנים, החזיר לו באותו מטבע כשהשניים, ששיתפו פעולה בלייקרס עד לא מזמן, נפגשו יומיים לאחר מכן. אחרי הכל, מדובר ביריבים שפשוט נהנים מטראש טוק ברמה הכי גבוהה ולנו לא נותר אלא ליהנות.
וכך, במפגש של שיקגו מול הקליפרס, ווסטברוק ביצע את תנועת העריסה שהייתה מזוהה איתו בעבר וכבר חשבנו שנעלמה. הוא עשה את זה אחרי שקלע מל בברלי - אולי בשביל להגן על לברון ואולי סתם כדי להרגיז את פט בב. אבל זה לא נגמר כאן. במפגש הבא בין שיקגו ל-LA, לברון התעלם לגמרי מבברלי ומי שלקח על עצמו את התגובה הוא השחקן הכי אהוב בקריפטו ארינה לאחרונה, אוסטין ריבס, שקלע על הטרול שממול סל יפה ו'גימד' אותו. חבר'ה, הפלייאוף אוטוטו כאן. הולך להיות שמח.
דירוג העוצמה
יצאו מהעשירייה: אוקלהומה סיטי, מיאמי
מתקרבות לעשירייה: אטלנטה, טורונטו, גולדן סטייט
10. קליבלנד (בדירוג הקודם 7, מאזן: 28:47)
כמו חלק גדול מהקבוצות, גם הקאבס יודעים שהדירוג לא הולך להשתנות. המקום הרביעי לא הולך להשתנות.
דונובן מיטשל (רויטרס)9. ניו יורק (בדירוג הקודם 10, מאזן: 33:44)
דווקא כשג'וליוס רנדל נכנס לכושר מצויין וסיים שבוע בו קלע 57 נקודות, הוא נקע את הקרסול ויהיה בספק לפתיחת הפלייאוף. כל כך מתאים לניקס.
8. לוס אנג'לס קליפרס (כניסה מחודשת, מאזן: 36:41)
פול ג'ורג' יחזור אולי בפלייאוף, קוואי לנארד ממשיך לזגזג והאמת שגם בלעדיהם הקליפס נראים נהדר. פעם אחת, מול שיקגו, ניקולה באטום קולע 8 שלשות ואריק גורדון מסיים עם 22 נקודות. בפעם השנייה, מול ממפיס, היה זה ראסל ווסטברוק שחגג עם 36 נקודות.
7. פיניקס (כניסה מחודשת, מאזן 35:41)
הסאנס חזרו להיות אחת הקבוצות הטובות בליגה, אחרי שקווין דוראנט ערך סופסוף את הבכורה הביתית שלו. הוא אמנם התחיל חלש, אבל נכנס לעניינים במחצית השנייה עם כמה סלים חשובים.
6. דנבר (בדירוג הקודם 6, מאזן: 24:49)
הנאגטס ניצחו 4 ברצף לפני שניקולה יוקיץ' לקח חופש מול ניו אורלינס. זו הייתה הזדמנות לראות כיצד הקבוצה מתפקדת ללא הכוכב הגדול שלה. והתשובה: לא כל כך טוב.
יוקיץ' (רויטרס)5. פילדלפיה (בדירוג הקודם 2, מאזן: 26:50)
את פילי כבר לא כל כך מעניינת העונה הסדירה. היא בכל מקרה תסיים במקום השלישי, אז לפחות שג'ואל אמביד יקבל חופש (דווקא מול דנבר והיריב הגדול ל-MVP ניקולה יוקיץ'). בינתיים הסיקסרס הפסידו שלושה משחקים ברציפות, עד שהסנטר חזר מול דאלאס.
4. סקרמנטו (בדירוג הקודם 5, מאזן: 30:46)
הם עשו את זה. אחרי 16 שנה הקינגס סוף סוף בפלייאוף ובחסד. אחרי הכל, מדובר בקבוצה עם ההתקפה הכי טובה בליגה (ואולי הטובה בכל הזמנים. אמיתי), כשעל הקווים נמצא מייק בראון - המועמד הראשי לתפקיד מאמן העונה. אה, ועכשיו הרצף הארוך ביותר ללא פוסט סיזן בספורט האמריקאי, שייך לניו יורק ג'טס.
3. ממפיס (בדירוג הקודם 7, מאזן: 28:48)
רצף של שבעה ניצחונות רצופים נעצר אצל הקליפרס, אבל זה משנה את העובדה שהגריזליס חוזרים להתחבר בדיוק בזמן.
2. בוסטון (בדירוג הקודם 3, מאזן: 24:53)
"כבר שבועיים שאנחנו משחקים כדורסל טוב", אמר ג'יילן בראון אחרי שהקבוצה שלו פירקה לחתיכות את מילווקי בחוץ, במה שהייתה הצהרת כוונות אמיתית לקראת הפלייאוף. ב-99:140 המטורף, הסלטיקס קלעו 22 מ-43 מחוץ לקשת (8 מהן של ג'ייסון טייטום שהתקשה להחטיא). מדובר בערב קליעות מטורף של מעל 50 אחוז ל-3 ובהצגה גדולה גם בהגנה. מי זוכר את הדיבורים על משבר מלפני כחודש.
ג'ייסון טייטום מול בובי פורטיס (רויטרס)1. מילווקי (בדירוג הקודם 1. מאזן: 22:55)
שימו לב למיודענו, ג'ו אינגלס קשישא, שנראה יותר ויותר גמו השחקן שתמיד הכרנו. ועוד לא דיברנו על ג'רו הולידיי, שקלע 53 נקודות ב-33 דקות בלבד ב-W על אינדיאנה. שלוש תצוגות הקליעה הטובות ביותר שלו עם 40 פלוס, היו עם מילווקי. אז למה דווקא כאן? "צוות האימון וסגנון המשחק כאן מתאימים לי, אבל באמת שזה גם הרבה אמונה ועבודה קשה". ואף מילה על ההפסד לבוסטון.