"עונה פיננסית" הוא לא מושג שמרבים להשתמש בו בעולם הספורט האמריקאי. בטח לא ב-NBA שנהנתה בשנים האחרונות מפריחה כלכלית עצומה. אבל עונה פיננסית זה בדיוק מה שנקבל השנה, עם בעלי קבוצות שמחכים כבר עכשיו לסיומה. הקורונה עדיין כאן ואחרי שפגעה קשה ברווחיות של "עונת הבועה", היא מאיימת להעלים את הרווחים של זו הנוכחית כמעט לגמרי. כשהקומישנר אדם סילבר דיבר על אמצע ינואר כתאריך פתיחה אפשרי למשחק הפתיחה, האמנו לו.

ובכל זאת הנה אנחנו בדצמבר וב-NBA מוכנים לפתוח את העונה עם מחזור הכריסמס המפורסם, שכבר הפך מזמן למסורת של ממש. מה גרם לשינוי בתכניות? הרבה כסף מן הסתם. בעלי הקבוצות יודעים שכל משחק ביתי שווה קרוב ל-2 מיליון דולר אם לוקחים בחשבון הכנסות מכרטיסים, מרצ'נדייס ודוכני מזון. הרווח הזה יתאדה העונה ובמועדונים קיוו להקטין משמעותית את כמות המשחקים - ואיתם את כמות ההפסדים. התקווה שלקראת האביב אפשר יהיה להכניס כמות מוגבלת של קהל היא אולי נחמדה, אבל אף אחד לא ממש בונה על זה.

בראדלי ביל מחמיא לדני אבדיה באימון

מצד שני, פתיחה מוקדמת יחסית שכוללת בתוכה את מחזור חג המולד שמשודר מחוף לחוף, תביא איתה הכנסות של 500 מיליון דולר לעונה של 72 משחקים. לא סכום שאפשר לוותר עליו בקלות כזו. ומכיוון שהשחקנים נהנים מאחוז נכבד מהרווחים, אף אחד לא ממש התנגד לפתיחה שמסומנת לשבוע הקרוב.

ובכל זאת, ב-NBA פרסמו בינתיים רק מחצית מלוח המשחקים, במטרה לשמור על דינמיות מסוימת, עם אפשרות לשנות ולהעביר תאריכים במידת הצורך. ב-NBA למדו מעונות הקורונה ב-MLB וה-NFL, שם ראינו לא מעט דחיות וביטולים בעקבות התפרצויות רבות מדי של הנגיף, כך שבסופו של דבר, אנחנו אפילו לא יודעים בביטחון אם מרבית הקבוצות יצליחו לסיים את כל 72 המשחקים שלהן.

רק שיבוא כבר הקיץ

ל-NBA היה חשוב גם לחזור לתאריכים המוכרים וסיום עונה בסוף האביב כמו תמיד. הרייטינג הנמוך של סדרת הגמר האחרונה, בזמן שבאמריקה מתקיימים ענפי ספורט אחרים, הוכיחה שהתחרות עם הפוטבול למשל, יכולה להיות קשה. בנוסף, בקיץ מחכים המשחקים האולימפיים שחשובים מאוד עבור הליגה, על מנת לשמור על הפופולריות העצומה של המותג גם מחוץ לארה"ב. כל זאת בתקווה שהעונה הבאה תהיה "נורמלית" עד כמה שניתן, עם הערכות שמדברות על חיסון מרבית האוכולוסייה האמריקאית עד ספטמבר 2021, כך שהאולמות יחזרו אט אט להתמלא באוהדים.

אגב, כבר עכשיו קיבלו חלק מקבוצות הליגה אישור להכניס כמות מוגבלת של אוהדים, בהן למרבה ההפתעה גם טורונטו ראפטורס שתארח את משחקיה בטמפה ביי בשל סגירת הגבול עם קנדה.

אנתוני דייויס ולברון ג'יימס (רויטרס)אנתוני דייויס ולברון ג'יימס (רויטרס)

ויש כמובן גם את לברון ג'יימס - האיש שעל פיו יישק דבר - בטח בכל בכל מה שקשור להחלטות השחקנים. לברון לחץ לסיים את העונה הקודמת וקצר את הדיבידנדים האישיים בבועה. השנה, בהבנה שהכנסות השחקנים הולכים להיפגע, הוא גם זה שלחץ לקיומה של עונה מלאה עד כמה שאפשר. בקיץ הוא יקווה לזכות בעוד כמה נקודות זכות עם יציאת הסרט בכיכובו, 'ספייס ג'אם 2'. אם לשפוט על פי מה שראינו מלברון בהופעות אורח קודמות בסדרות וסרטים, עושה רושם שעל המסך לפחות, הוא כבר עכשיו שחקן יותר טוב ממייקל ג'ורדן.

אבל אחרי הכל, כשמדברים על קיץ 2021, מדברים על הקיץ שאמור היה להיות שייך ליאניס אנטטקומפו. חצי מקבוצות הליגה פינו מקום ליווני הענק, עד שזה החליט להישאר במילווקי וחתם על החוזה הגבוה אי פעם, תוך שהוא הורס את התכניות של כמעט כל הג'נרל מנג'רים בליגה. אבל קשה להאשים את יאניס שהחליט שלא לבחון את השוק. פציעות קשות כמו שחווה דוראנט בעונה שעברה או דאק פרסקוט מדאלאס שב-NFL, דווקא בשנת חוזה, עלולות להסתבר גם כמכבידות על הכיס בסופו של דבר. בידיעה שמילווקי יכולה להציע לו הכי הרבה, הוא החליט שלא לקחת סיכונים מיותרים, בטח בליגה שנכנסת לסוג של עונה פיננסית. אנתוני דייויס אגב, שהאריך גם את חוזהו בפגרה, ירוויח 50 מיליון דולר פחות מהגריק פריק על פני אותה תקופה של 5 שנים. איזו קבוצה עשתה עסקה טובה יותר? את זה תחליטו בעצמכם.

יאניס אנטטוקומפו (רויטרס)יאניס אנטטוקומפו (רויטרס)

אבל אל דאגה, בקיץ הזה אמורים להתפנות מספיק שחקנים אטרקטיביים. מי יודע, אולי קוואיי לנארד יחליט להפוך לחופשי, אולי דונובן מיטשל ואולי אפשרויות שונות לטריידים יהפכו פתאום לממשיים יותר. גם הדראפט הקרוב מבטיח להיות טוב בהרבה מקודמו, עם כל הכבוד לדני אבדיה, כך שיש למה לצפות. מי שהולכות ליהנות מכל ההתפתחויות האחרונות, הן שתי הקבוצות של לוס אנג'לס, שהשקיעו יותר מכולם בשנתיים האחרונות על מנת להביא את התואר לטינסל טאון כאן ועכשיו.

השפעה בשיאה

זה אמנם קרה באוקטובר, אבל נדמה שעברה חצי שנה לפחות מאז שהסתיימה סדרת הגמר בין הלייקרס למיאמי היט. אז אמריקה עוד התעסקה במערכת בחירות מהחשובות ביותר בזמננו, כשאפילו המגפה העולמית הפכה פוליטית. מן הסתם, גם הבועה באורלנדו עברה תהליך פוליטיזציה מואץ, כשכמעט כל שחקני ה-NBA הביעו דעתם בנוגע לזהות הנשיא הבא. או יותר נכון לגבי זהות האדם שלא צריך להיות נשיא. יש שיגידו שההתעסקות הזו בנושאים האלה, השפיעה גם על הרייטינג.

האם שחקני כדורסל, שאמורים להיות בדרנים בסך הכל, צריכים להתערב כל כך בתהליכים פוליטיים? אם פעם היה סוג של קונצנזוס על כך שבדרנים תפקידם לבדר ולא להתעסק בעניינים שלא שלהם, הרי שכיום הגבולות המוכרים נחצו כבר מזמן. לכוכבי על שזוכים לסיקור תקשורתי נרחב ומתעסקים גם בעניינים שאינם כדורסל כבר התרגלנו. הם הרי ראויים וצריכים להביע דעה על דברים שקורים מחוץ לפרקט. עם כך אין לאף אחד בעיה, שהרי מדובר בדברים שראינו עוד בימי מוחמד עלי.

הלייקרס כורעים ברך בזמן ההמנון (רויטרס)הלייקרס כורעים ברך בזמן ההמנון (רויטרס)

אלא שבמהלך מחאת השחורים באמריקה, שהגיעה לשיאה ביולי-אוגוסט, ונמשכה עמוק לתוך מערכת הבחירות בנובמבר, נקטה ליגה שלמה צד בעניין. כשמילווקי החליטה לא להופיע למשחק בזמן ששחקניה מוציאים הודעה לתקשורת שהמסר הברור שיצא ממנה הוא "לכו להצביע", מדובר בהצהרה פומבית שאינה משתמעת לשתי פנים, כי לכולם היה ברור עבור איזה צד הקול שלכם אמור ללכת. במיוחד כשמי שקרא את אותה הודעה מפורסמת - ג'ורג' היל - לובש חולצה עם ציטוט של ברק אובמה. 

עבור חלק מהאוהדים המקומיים, מדובר היה בצעד אחד יותר מדי. כשלברון ג'יימס מביע עמדה זה בסדר. אפשר להסכים איתו ואפשר לא. אבל כאן מדובר בליגה שלמה שנוקטת עמדה בתקופה סוערת במיוחד, באמריקה חצויה מאי פעם. אז אולי הם הלכו רחוק מדי, אבל היום כשמסתכלים על תוצאות הבחירות, אפשר להגיד שהשפעת ה-NBA על התרבות והלך הרוח באמריקה, אולי גבוהה מאי פעם.

המגרש הריק בבועה (רויטרס)המגרש הריק בבועה (רויטרס)

אם באוקטובר נתוני הרייטינג הנמוכים אכזבו את קברניטי הליגה, הרי שבסופו של יום הם יכולים להסתכל על כל מה שקרה מאז בגאווה. בהנהגת סילבר קפצה ה-NBA מדרגה והפכה לליגה המשפיעה ביותר בארה"ב. הם היו הראשונים להפסיק את המשחקים עם תחילת המגפה. הם תוו את הדרך עבור כולם עם הקאמבק בבועה, והקדימו את כולם כשהפסיקו לשתוק נוכח האלימות המשטרתית ותוצאותיה במהלך 2020 הסוערת.

בעוד שנתיים או שלוש, כשלברון יפרוש, יש מצב שהוא יוכל להגיד שחלק גדול מהמורשת שלו, קשורה לדברים שהוא עשה מחוץ למגרש. מי שמסומן כיורשו מבחינה מסויימת הוא יאניס, שכבר הפך להיות מאוד ווקאלי בשנה האחרונה. אך האם הוא וחבריו הלכו צעד אחד יותר מדי בכל הקשור לפוליטזציה של הספורט? את זה אולי נוכל לשפוט רק בסיום העונה, אבל עד אז בבית הלבן כבר יישב נשיא אחר עם אג'נדה אחרת. מה זה באמת אומר על ה-NBA תשפטו בעצמכם.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה