כאשר הגיע מתיה קלדארה ליובנטוס בקיץ 2018, רק לפני ארבע שנים, ההתרגשות הייתה עצומה. ג'ורג'ו קייליני קיבל את פניו ולקח אותו תחת חסותו, בעוד האוהדים פנטזו בקול על הפיכתו לבלם העל של הכדורגל האיטלקי והעולמי. 

קלדארה בא מאטאלנטה, בעסקה שנחתמה כבר שנה וחצי קודם לכן אשר השאירה אותו בהשאלה בקבוצת האם כדי לאפשר לו להמשיך להתפתח בשקט תעשייתי, ורבים ראו בזה סמליות. הבלם הקודם שעבר לשורות הגברת הזקנה מהמועדון של ברגמו היה גאטאנו שיראה – גדול הקפטנים בכל הזמנים, ושחקן ההגנה המפואר ביותר שאפשר לדמיין.

שיראה, גיבור הזכייה במונדיאל 1982, נהרג בתאונת דרכים טרגית עוד ב-1989, זמן קצר אחרי שפרש בגיל 36, אבל דמותו ממשיכה להקרין על המועדון, והשפעתו נצחית. לא במקרה בחר קייליני, שנולד רק חמש שנים לפני מותו, לראות בו מודל לחיקוי וכתב את הביוגרפיה שלו. 

ג'ורג'ו קייליני (רויטרס)ג'ורג'ו קייליני (רויטרס)

העניין הוא שקלדארה באמת הזכיר את שיראה, ביותר ממובן אחד. בלם אלגנטי מאוד, חכם, משתדל לזכות בכדורים בזכות מיקום נכון ולא בתיקולים, מנהיג שקט, אינטליגנטי ונבון. די להזכיר שקלדארה היה תלמיד מצטיין בבית הספר, ואהב במיוחד את שיעורי הספרות כי התאהב ביצירותיהם של לב טולסטוי ופיודור דוסטוייבסקי. איפה עוד אפשר למצוא כדורגלן שמסוגל לדקלם ציטוטים ארוכים מאנה קרנינה? די להזכיר כי כאשר כיכב באטאלנטה הוא התבייש לבקש מקייליני להחליף איתו חולצות אחרי המשחק מול יובנטוס, ואז כוכב יובה ששמע על כך היה צריך לרדוף אחריו כדי ליזום את הכל בעצמו. 

באטאלנטה היה קלדארה הרוח החיה מאחורי המהפכה הגדולה של המאמן ג'אן פיירו גאספריני. בעונת 2016/17, דהרה לפתע המועמדת לירידה הישר לצמרת הגבוהה, עם כדורגל עוצר נשימה והמון ביטחון עצמי. המנטור בנה את ההצלחה בעיקר על צעירים, וקלדארה פשוט פרח במה שהגדיר כסוג של משפחה. היה זה צוות מלוכד ומגובש, והוא לקח בו את ההובלה בסגנון שיראה – בלי הרבה מילים, אבל עם יכולת והקרבה. באיטליה התפעמו מהאופן בו ניהל התקפות מאחור והצטרף אליהם בעצמו, בערך כמו ששיראה עשה פעם. משחקים ספורים הספיקו כדי לשכנע את יובנטוס לשלם תמורתו מחיר מציאה של ממש, רק 15 מיליון אירו. 

הרוח החיה מאחורי המהפיכה. ניימאר וקלדארה (רויטרס)הרוח החיה מאחורי המהפיכה. ניימאר וקלדארה (רויטרס)

העובדה כי הושאר באטאלנטה על מנת לייצר המשכיות היטיבה איתו מאוד. היציבות הייתה חיונית, והנסיקה המשיכה. אחרי שהבקיע צמד בניצחון חוץ 0:2 על נאפולי של מאוריציו סארי, שינו בצחוק בעיירת הולדתו את שם השדרה המרכזית לרחוב מתיה קלדארה. כאשר חזר הבלם הביתה, הוא לא האמין למראה עיניו. זו אמנם הייתה בדיחה, אבל המסר היה ברור. הוא היה בדרך לתהילה, וההבנה הזו החלה לחלחל בהדרגה. כאשר התייצב ביובנטוס באותו קיץ 2018, הוא היה מוכן נפשית לעשות את הצעד הגדול, ולנסות להיות היורש של שיראה לצד כותב הביוגרפיה שלו.

אלא שאז חלה תפנית חדה מאוד בעלילה. לאונרדו בונוצ'י, שעזב שנה קודם לכן למילאן בטריקת דלת כדי לקבל את סרט הקפטן בסן סירו, הבין את גודל הטעות וביקש לחזור. הנהלת יובה הסכימה לכך, האדומים-שחורים ממש לא התנגדו לנוכח הפיאסקו, אבל ניצלו את המצב כדי לקבל בתמורה את בלם העתיד של הנבחרת.

טעות בדיעבד? בונוצ'י (רויטרס)טעות בדיעבד? בונוצ'י (רויטרס)

המבצע הוגדר כעסקת חליפין, וכל אחד מהשחקנים הוערך בכ-35 מיליון אירו. באותו יום באוגוסט 2018, היו משוכנעים רוב אוהדי יובנטוס שהמועדון שלהם עושה טעות מרה, ומוותר על "שיראה הבא" הפוטנציאלי כדי להשיב הביתה "בוגד". לעומת זאת, מעריצי מילאן חשו אופוריה, כי הם סברו שידם הייתה על העליונה.

קלדארה הוצג במילאנו ביחד עם גונסאלו היגוואין, שהגיע באותו יום בהשאלה מיובה, והופתע מהאהבה שהרעיפו על שניהם. העלבון שחש בעקבות הנכונות של יובה לזרוק אותו התחלפה בציפייה למשהו מיוחד במועדון גדול לא פחות. האם זה באמת יכול היה להיות רומן נהדר? האם הגברת הזקנה הייתה אמורה להצטער על ההימור? לעולם לא נדע זאת, כי ההבטחה של קלדארה הפסיקה להתקיים זמן קצר לאחר מכן, בנסיבות עגומות ביותר.

היגוואין וקלדארה מוצגים במילאן (רויטרס)היגוואין וקלדארה מוצגים במילאן (רויטרס)

אחרי משחק אחד בלבד במדי מילאן, מול יריבה מלוקסמבורג בליגה האירופית, קרע קלדארה את גיד אכילס באימון, והצרות החלו. אחרי אינספור התייעצויות הוחלט לא לבצע ניתוח, אך הליך ההחלמה נמשך בכל מקרה כמעט חצי שנה, והפציעה הקשה הראשונה בקריירה הותירה צלקות בנפשו. הבלם חזר למגרשים באפריל 2019, שמח לשחק מול לאציו בגביע האיטלקי ושאף לפתוח סוף סוף את הקדנציה, אך הגורל היה אכזרי עוד יותר הפעם, והוא קרע באימון את הרצועות בברכו. זה חיסל לו עוד יותר מחצי שנה, ולכאבים ברגלו הצטרף גם המשבר הפסיכולוגי. הבלם ניסה לחפש את הסיבות לרצף ושקע בדיכאון, ורק התחביב לקרוא ספרים ארוכים עזר לו להתגבר עליו במידה מסוימת. 

כאשר החלים בנובמבר 2019, אך לא קיבל אף הזדמנות מהמאמן החדש סטפנו פיולי, העסק כבר היה קשה מדי, ונדרש שינוי מיידי על מנת להציל את המצב. קלדארה הגיש בקשה לעבור בהשאלה או להימכר. כרטיסו עדיין שייך למילאן, וחוזהו שם אמור להסתיים רק בעוד שנתיים, אך בפועל הוא לא שיחק במדיה בליגה אפילו פעם אחת – וסביר מאוד להניח שזה כבר לא יקרה. במצבו הנוכחי, אחרי שתי הפציעות הקשות, ומגוון בעיות רפואיות קלות יותר שהטרידו אותו מאז, כבר לא מדובר בכוכב העתיד של הנבחרת. בגיל 28, המטרות צנועות הרבה יותר – פשוט לשחק. רק לשחק.

לא נתן לקלדארה הזדמנות. פיולי (רויטרס)לא נתן לקלדארה הזדמנות. פיולי (רויטרס)

ההשאלה הביתה לאטאלנטה בינואר 2020 לא בדיוק הצליחה, וגם הקורונה לא הועילה בלשון המעטה, כי הרי העיר ברגאמו סבלה ממנה יותר מכל מקום אחר. בעונת 2020/21, גאספריני כבר בקושי ספר את המנהיג שלו לשעבר, וקלדארה הבין שהוא חייב לחפש קבוצה קטנה הרבה יותר על מנת לחזור לעצמו. אז הוא היה מאושר לקבל לפני שנה הצעה מהעולה החדשה ונציה, ושט בגונדולה לקאמבק מרגש. זה נגמר אמנם בירידת ליגה, אבל מבחינה אישית ההרפתקה הייתה חיובית למדי. "הייתי זקוק לזה כמו לחמצן", העיד קלדארה על המשחקים בהרכב על בסיס שבועי. הכישלון הקבוצתי לא איפשר לו להישאר, אז בקיץ האחרון נמצא יעד חדש. ספציה קיבלה אותו בזרועות פתוחות.

זה לא הולך להיות פשוט, וגם הפעם הסכנה לרדת לליגה השנייה מוחשית, אבל יש לקלדארה מאמן שסומך עליו בדמותו של לוקה גוטי, ולספציה יש אופציה לרכוש אותו בקיץ הבא תמורת שני מיליון אירו בלבד. אם הכול ילך כשורה, זה יכול להיות הבית שלו לתקופה ארוכה, וקלדארה משתוקק למצוא יציבות. שיראה? הוא משתדל לא לחשוב עליו יותר מדי, אבל אי אפשר להתעלם מהפספוס – וגם מהשאלה הבלתי נמנעת. מה היה קורה לו יובנטוס לא הייתה שולחת אותו למילאן? אולי הוא לא היה נפצע כלל? אולי העתיד באמת היה יכול להיות ורוד?

העתיד יכול היה להיות ורוד. קלדארה (רויטרס)העתיד יכול היה להיות ורוד. קלדארה (רויטרס)

הנוסטגליה המוזרה הזו לתקופה מעולם לא הייתה תציף אותו ביום רביעי, כאשר תתארח ספציה אצל הגברת הזקנה. בעונה שעברה, כאשר הגיע ליובנטוס סטדיום עם ונציה, הוא נתן פייט טוב, אבל הפסיד 2:1, ודווקא בונוצ'י הבקיע נגדו צמד. הפעם, הוא ישמח מאוד לצאת משם עם נקודה לפחות, כדי להשיג נקמה אישית קטנה. דוסטוייבסקי היה קורא לזה החטא ועונשו. האם זו בקשה מוגזמת?

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה