בתאריך 22.5.2011 נשיא יובנטוס, אנדראה אניילי, כינס מסיבת עיתונאים חגיגית ובישר בקול גאה: ״הגיע הזמן שנחזור למקומנו הטבעי. תמיד התרגלנו להיות אך ורק במקום הראשון ואנטוניו קונטה יהיה האיש שיחזיר אותנו לשם. הוא החלק הראשון והחשוב ביותר בפאזל של יובה החדשה״

לא מעט גבות הורמו בעקבות אותה החלטה. אמנם האוהדים הביאנקונרים התמוגגו מאושר על כר שקשר העבר הלוחמני חזר הביתה לאחר שנות נדודים כמאמן בארזו, בארי ואטלנטה, אך בשאר איטליה לא בדיוק התרשמו מהעובדה שהבחור הצעיר בן ה-41, שהישגו הגדול ביותר עד אז היה עלייה לסרייה א' עם סיינה, יקבל עכשיו את המפתחות למועדון הגדול והמעוטר במדינת המגף.

חשוב לזכור, שהגברת הזקנה של אותם ימים לא הייתה בדיוק הקבוצה הדורסנית שהיא נחשבת באיטליה כיום. פרשת הקאלצ'יופולי עדיין ריחפה מעל העיר טורינו, הכוכבים הגדולים שעיטרו בעבר את שורות המועדון העדיפו את הכסף הגדול של השייחים והאוליגרכים ברחבי אירופה ורוב תקציב ה"זברות" באותה שנה הושקע באצטדיון החדש והנוצץ - ״יובנטוס ארנה״
 

הבנייה המחודשת של דון קונטה
כפי שראיתם בפסקת הפתיחה, נשיא הביאנקונרי כינה את המאמן הטרי ״החלק הראשון בפאזל" כשמי שהרכיב את שאר החלקים באותו הפאזל היה קונטה בכבודו ובעצמו. בוודאי כבר הספקתם להבין, שמות מפוצצים לא הגיעו לעיר טורינו באותה עונה, אך מי שכן הגיע נבחר בקפידה על ידי הפינצטה של הדון החדש, דון קונטה.

לחוליית ההגנה של הזברות הצטרף אז המגן הימני הפעלתן של לאציו סטפן ליכשטיינר ב-10 מיליון יורו בלבד. לא רק "פורסט גאמפ" השווייצרי הגיע במחיר מציאה. לחוליית הקישור הגיעו אנדראה פירלו שלא בדיוק התאים לתוכניות של מילאן, עמנואלה ג׳יאקריני שהצטרף ב-7.5 מיליון יורו מצ׳זנה ועוד קשר די אלמוני העונה לשם ארתורו וידאל שהגיע מבאייר לברקוזן תמורת 10.2 מיליון יורו. תתפלאו לשמוע, אך הרכש היקר ביותר של השחורים לבנים בעונת הבכורה של קונטה היה מירקו ווציניץ׳, שעבר מרומא תמורת 15 מיליון יורו בלבד.

מירקו ווציניץ. הרכש הכי יקר של קונטה בתחילת הדרך (רויטרס)
מירקו ווצ'יניץ'. הרכש הכי יקר של קונטה בתחילת הדרך (רויטרס)
 

למרות שכל מסכת הרכש הסתכמה בסכום ששאר אריות היבשת רוכשות שחקן אחד, הדון החדש של העיר טורינו בנה מערך 3:5:2 שלא נראה באיטליה מעולם. מקבוצה בינונית ומשעממת, יובה הפכה למכונה משומנת שנבנתה מצלמו ודמותו שבה כל שחקן ושחקן פשוט ירק דם כדי להוכיח שמקומו על כר הדשא מוצדק.

החזרת הכבוד למועדון המעוטר באיטליה
״טוני הוא ווינר בנשמה, הוא פשוט לא יודע להפסיד, אפילו לבת שלו הוא קרא ויקטורי ״ סיפר אחיו של האלוף הטרי לאחר הסקודטו הראשון של אנטוניו בתור מאמן. עונת הבכורה של קונטה על הקווים ביובה ארנה הסתיימה בשאגות שמחה ובמאזן ליגה נטול הפסדים, אך עונתו השנייה החלה בטונים צורמים כשתובע ההתאחדות השערורייתי-סטפאנו פאלאצי, החליט להרחיק אותו ל-10 חודשים מהמגרשים בעקבות פרשת ה"קלצ'יוקומסה", בה היה ״מעורב״ בתקופתו בסיינה. (לאחר מכן הוכח שקונטה לא ידע על אף מכירת משחק שהייתה)

קונטה בתקופה בה היה מושעה  (רויטרס)
קונטה בתקופה בה היה מושעה (רויטרס)
 

לצערו של הדון, גם לאחר המתקת העונש שקוצר ל-4 חודשים, את כל החלק הראשון של העונה הוא בילה מחוץ לקווים. העובדה הזו לא ממש הפריעה לחניכיו אלא להיפך. בכל אימון מצלמות הטלוויזיה קלטו את הדון אוסף את שחקניו, מרביץ בהם דברי מוטיבציה ומשחרר אותם לטרוף את היריבות האומללות ששוב ראו את הגברת הזקנה מניפה את גביע הסקודטו בפעם השנייה ברציפות.

הפוזה הכל כך מוכרת מאז הגעתו של קונטה (מערכת ONE)
הפוזה הכל כך מוכרת מאז הגעתו של קונטה (מערכת ONE)
 

למקרה וחשבתם ששתי עונותיו הראשונות של יליד לצ'ה כמאמן יובה היו נהדרות, עונתו השלישית תיזכר כחלום אחד גדול. קונטה וחניכיו פשוט קרעו את הליגה וסיימו בפער של 17 נקודות מעל הסגנית רומא. למרות הפער העצום, מה שיזכרו מהעונה הזאת יותר מכל הוא את 102 נקודות שהשיגה יובנטוס, שהם בעצם שיא הנקודת לקבוצה בסרייה א'.  

קונטה חוגג אליפות אחר אליפות (רויטרס)
קונטה חוגג אליפות אחר אליפות (רויטרס)
 

מאז תחילת הקדנציה בשחור לבן, שיטת העבודה של הדון הייתה ברורה כשמש, בכל עונה הוא שם דגש על הטקטיקה והמשמעת, אך בכל שנה מחדש הוא גם דאג לשפר עוד ועוד את החוליות החלשות ולהביא אותן למצב של שלמות. שחקני הגנה בינוניים כמו לאונרדו בונוצ'י ואנדראה ברצאלי הפכו תחת שרביטו לגלדיאטורים של ממש. אם בשתי עונותיו הראשונות יובה הסתפקה בחוד בינוני שהורכב משחקנים כמו מרקו בוריילו, אלסנדרו מאטרי, סימונה פפה ופאביו קוואליירלה, בעונה החולפת נחתו בטורינו קרליטוס טבס ופרננדו יורנטה, שחוררו רשתות בקצב סדרתי.

אנדראה ברצאלי. השתדרג משמעותית מאז הגעת קונטה (רויטרס)
אנדראה ברצאלי. השתדרג משמעותית מאז הגעת קונטה (רויטרס)
 

לא הרבה פרשני כדורגל האמינו שצמד החלוצים מארגנטינה וספרד יצליחו לעמוד בציפיותיו של הדון, קרליטוס הגיע לאחר היסטוריה מלאת קרבות אגו עם מאמניו הקודמים בפרמייר ליג. האריה מבילבאו הגיע לאחר שלא שיחק במשך עונה שלמה והיה נדמה כי השניים רחוקים שנות אור מאותה יכולת שהפכה אותם לאגדות הדשא שהיו בעברם. למרות החששות, קוטנה הוכיח שוב שבחירתו הייתה מוצלחת וחסכונית (טבס הגיע תמורת תשעה מיליון יורו בלבד ויורנטה בהעברה חופשית) כשצמד הטיטאנים סיים עם מאזן שערים מפחיד של 35 כיבושים יחדיו (טבס - 19, יורנטה - 16).

יורנטה וטבס. הצמד הקטלני בחוד של יובה (רויטרס)
יורנטה וטבס. הצמד הקטלני בחוד של יובה (רויטרס)
 

התחלת הקשיים עם ההנהלה
כפי שראיתם, בכל פעם מחדש קונטה הרכיב חתיכה חדשה בפאזל. בתחילה הוא החזיר את "חתיכת ההרתעה" אל הלוח, לאחר מכן את "חתיכת היציבות" ובעונה החולפת הוא גם הוסיף את חתיכת "הדורסנות". מה שנותר להפוך את אותו פאזל למושלם הייתה ההצלחה האירופית. אחרי שנתיים איומות בליגת האלופות הדון דרש בסיום העונה האחרונה לחזק את קבוצתו משמעותית, אך פעם אחר פעם נתקל בקשיים מצד בפה מוראטה, האיש החזק ביותר בהנהלה.

עוד לפני שהמונדיאל החל קונטה דרש להחתים מיידית את הקיצוני הצ'יליאני אלכסיס סאנצ'ס. אמנם בסופו של דבר המגעים החלו ותג המחיר נקבע על 20 מיליון יורו והנהלת הביאנקונרי קיוותה שהקשר המצוין יככב במדי נבחרתו בברזיל ובסופו של דבר יחתום בארסנל תמורת 40 מיליון יורו.

קונטה חוגג עם וידאל  (רויטרס)
קונטה חוגג עם וידאל (רויטרס)
 

צעד זה היווה את תחילת הסוף מבחינת הדון, למרות זאת, הקש ששבר את גב הגמל היה כמובן עזיבתם הצפויה של שני הברגים החשובים ביותר במכונה הביאנקונרית – ארתורו וידאל ופול פוגבה. שני הקשרים אותם קונטה עיצב בצלמו ובדמותו והפך אותם למכונות לחימה מפחידות שלא מפסיקות לרוץ ולסכן את היריב. אחרי שבסיום המונדיאל התחדש גל השמועות על מכירת יקיריו  (וידאל למנצ'סטר יונייטד ב-40 מיליון יורו ופוגבה לפ.ס.ז' ב-70 מיליון יורו), קונטה דרש מאיינלי ומוראטה להוציא הודעה מסודרת שהשניים אינם למכירה, הודעה שלעולם לא יצאה.

ג'נטלמן נשאר ג'נטלמן עד הסוף
כמובן שכמו לכל אורך הדרך, קונטה נפרד אמש באלגנטיות ששמורה רק לו: "אני רוצה להודות לאוהדים על הכול. תמיד האמנתם בי ולא רק בתור מאמן, אלא גם בתור שחקן. לשחקנים אני רוצה להודות על כך שלימדו אותי להיות ווינר ולא להיפך, מה אעשה מחר?, כרגע כואב לי לחשוב על זה, אחשוב על זה מחר".

קונטה. ג´נטלמן עד הסוף (רויטרס)
קונטה. ג´נטלמן עד הסוף (רויטרס)
 

ככל הנראה כבר בקרוב אותו "פאזל שחור לבן" אותו בנה אנטוניו ב-3 השנים האחרונות ימשיך להתפורר לאט לאט, כאשר כעת כל איטליה מקווה שאותו "דון" יתחיל לבנות פאזל אחר, את פאזל הנבחרת הלאומית.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה