לוח הזמנים הצפוף שנגזר על עולם הספורט לאחר מגפת הקורונה לא נותן יותר מדי מקום למנוחה עבור הקבוצות, אך החזיר לקהל את החיוך. העונה שרק חזרה קרובה להסתיים ומיד יגיעו שלבי ההכרעה של ליגת האלופות והעונה הבאה כבר מעבר לפינה. בין לבין, יש גם מטרות שעוד נותרו וסיפורים מרגשים שנרקמו.

בספרד זו ריאל מדריד ששבה מהפגרה כרוח סערה וכבשה את הפסגה ובאיטליה קיבלנו יובנטוס אחרת – משוחררת, התקפית, יעילה ובעיקר נהנית משני הכוכבים שלה, כריסטיאנו רונאלדו ופאולו דיבאלה. המחזורים שעברו מחידוש העונה מיקמו את יובה בעמדה מצוינת לעבר אליפות תשיעית ברציפות והציגו בפני כל את הפוטנציאל האדיר שבשילוב הפורטוגלי והארגנטינאי בחוד ההתקפה, מה שנראה היה בתחילת העונה כמשימה הקשה ביותר של מאוריציו סארי.

כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם פאולו דיבאלה (רויטרס)כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם פאולו דיבאלה (רויטרס)

עד לפני מספר חודשים, עוד בטרם מגפה השתלטה על חיינו, היה זה מאבק משולש ועיקש על תואר הסקוטדו בארץ המגף כשלאציו ואינטר נשפו בעורפה של האלופה ואיימו לקחת ממנה את התואר לאחר שמונה שנים בשליטה מוחלטת שלה. שתי הקבוצות גם נראו לאורך שלבים רבים כמי שמסוגלות להניף את הגביע, אולם הנשרים והנראזורי הגיעו חלודים מהפגרה ומלבד העובדה שאפשרו ליובנטוס להתבסס בפסגה, גם העניקו לאטאלנטה את ההזדמנות לתפוס את המקום השני שבהחלט מגיע לה. 

בכל הנוגע לקבוצה של ג’אן פיירו גאספריני, הרי שמדובר בעונה פשוט יוצאת מגדר הרגיל ולמרות שהראתה ניצוצות גם בעונה שעברה כשהגיעה לליגת האלופות, ספק אם מישהו תיאר לעצמו כיצד קבוצה נטולת כוכבי ענק וסכומי כסף רבים שנשפכו יכולה להיות הדבר המלהיב ביותר בעולם הכדורגל בעת הזו. הכדורגל ההתקפי שמניב שערים רבים בצרורות (הכי הרבה בחמש הליגות הבכירות) הפכו את הקבוצה מברגאמו לדבר הלוהט ביותר שיש לענף להציע ברחבי היבשת. כשהצ’מפיונס ממש עוד רגע פה, גם את הקבוצה הזו יש לקחת בחשבון לגמרי ובכל הקשור לליגה נראה שאם יובה תמעד לבסוף, רק היא תהיה זו שתוכל לקחת ממנה את התואר.

שחקני אטאלנטה חוגגים (רויטרס)שחקני אטאלנטה חוגגים (רויטרס)

דווקא המועדון שמגיע מהעיר המוכה ביותר באיטליה ממגפת הקורונה מספק את הכדורגל היפה והמרגש ביותר. עיר שעברה טלטלה ומראות אימה, רואה איך השחקנים שעל הדשא מפיחים אופטימיות ותקווה לעתיד. נכון, זה רק כדורגל, אבל זה הרבה מעבר לכך ומי אם לא תושבי ארץ המגף מודעים לכך. המקום השני הוא מתנה עבור התושבים שסבלו מאוד בחודשים האחרונים וגם יעשה צדק עם הקבוצה שלא הפסידה כבר 16 משחקים רצופים בכל המסגרות. מי שמגיע למאני טיים – מגיע לו לקצור את הפירות.

בחזרה לאלופה – הקבוצה של סארי קרובה מאוד לתואר ואחרי עונה מלאה בניסיונות שלא תמיד צלחו בחלק הקדמי המאמן סוף סוף מצא את הדרך לשלב בין רונאלדו לדיבאלה והקבוצה נראית שונה לגמרי מאז השניים החלו לשתף פעולה בחוד. כובשים, מבשלים זה לזה ובעיקר מציגים כדורגל שמח כיאה לאלופה האיטלקית. הפריחה המחודשת של השניים מעלה את השאלה כיצד דיבאלה ישב כל כך הרבה משחקים על הספסל עם יכולת כזו ברגליים.

כריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)כריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)

בנוגע לרונאלדו, כהרגלו בקודש יש גם מטרות אליהן הוא מכוון וכהרגלו, הוא דוהר לעברן. מה שנראה עד לפני מספר חודשים כבלתי אפשרי, הפך לקרוב מאוד כשהוא מאיים להדיח את רוברט לבנדובסקי מתואר הכובש המצטיין באירופה העונה ובקצב הכיבושים בו נמצא הפנומן מפורטוגל, הוא קרוב מאוד לזכות בנעל הזהב בפעם החמישית בקריירה.

הכתוב הוא טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה