אחרי המתנה יותר מדי ארוכה של חודשיים, הכדורגל חזר אלינו בענק עם ליגה גדולה ראשונה באירופה – הבונדסליגה. בזמן שמחזור החזרה ממשיך להתקיים, וממנו קיבלנו כבר 0:4 ענק של דורטמונד על שאלקה בדרבי ו-0:3 של הרטה ברלין על הופנהיים (בכורה לעילאי אלמקייס), זכינו לראות אווירת כדורגל שלא חווינו אי פעם.
הנהלים והמגבלות כדי לקיים את המשחקים בצורה בטוחה סיפקו מראות ייחודיים למדי. השחקנים הגיעו עם מסיכות עד העלייה לדשא, כל מי שנכנס לאצטדיון עבר בדיקות חום, כולל צוותי הצילום, השופט וכל הגורמים הרלוונטיים, כדור המשחק עבר חיטוי, וזוהי רק ההתחלה. מעבר לכך, הספסלים נראים קצת אחרת והחגיגות לא אותן חגיגות, ללא חיבוקים וללא מגע.
האווירה המוזרה הורגשה כבר מהדקה הראשונה. בלי הקהל התומך שיודע לעשות רעש ולעודד, ובמיוחד כשמדובר בדורטמונד שאוהדיה מספקים תצוגות ענק בזיגנל אידונה פארק בשגרה. הצהובים-שחורים, כמו כולם, התמודדו עם יציעים ריקים וניסו להפיק את המיטב גם בלי תמיכת הקהל.
לא מעט שערים נכבשו עד כה, וכולם נחגגו באופן אישי, או באמצעות המרפקים בזהירות רבה. התשוקה לחגוג שער בהחלט נעלמה, אבל שאלה יהיו הצרות של שחקני הכדורגל. גם בסיום, החגיגות שרגילות להיות מלוות בשאגות של האוהדים מהיציעים, היו חגיגות שקטות ואינטימיות יותר.
.