פרנץ בקנבאואר הלך לעולמו אמש (שני) לאחר מאבק ממושך במחלה קשה כשהוא בן 78. אגדת נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן, שכונה ‘הקייזר’, עיצב את פני הכדורגל במדינתו וזכה בחייו במונדיאל וביורו, בשלושה גביעי ליגת האלופות ופעמיים בכדור הזהב.
באירופה נפרדו מהגרמני שהופיע על שערי העיתונים הבכירים. ב’מארקה’ נכתב: “כולנו רצינו להיות בקנבאואר”. גם ב’לאקיפ’ (“קייזר פרנץ”), ב’גאזטה’ (“הכדורגל החופשי שלו”), ב'ספורט וורלד' ההולנדי, ב’מונדו דפורטיבו’ (“אדיוס קייזר”) וב’ספורט’ הקדישו את השערים לאגדת העבר.
השער ב'לאקיפ' (צילום מסך)
השער בספורט וורלד (צילום מסך)
השער ב'גאזטה' (צילום מסך)בקנבאואר היה אחד משלושה יחידים שזכו בגביע העולם הן כשחקן והן כמאמן. הוא נולד ב-11 בספטמבר 1945 וגדל בשכונת גייסינג במינכן, שם החל לשחק בקבוצת הילדים של SC מינכן 1906. למרות שהשכונה הייתה מזוהה עם מינכן 1860, פרנץ הצעיר בחר דווקא בבאיירן מינכן.
פרנץ בקנבאואר (רויטרס)בגיל 18 הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת ופילס את דרכו גם לנבחרת. במונדיאל 1966 הבקיע ארבעה שערים ויצר לעצמו שם כאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם, כשהוא ‘ממציא’ את תפקיד הליברו, דרכו ניצל את יכולותיו ההתקפיות לצד היותו אחד הבלמים הבכירים בענף.
כקפטן נבחרת מערב גרמניה הוא זכה ביורו ב-1972 ובגביע העולם ב-1974. בנוסף, בקנבאואר סחף את באיירן לזכייה בשלושה גביעי אירופה לאלופות ברציפות (1974, 1975 ו-1976), ארבע אליפויות, ארבעה גביעים וכן זכה בגביע המחזיקות. ב-1977 עזב לניו יורק קוסמוס.
במשך שבע שנים בארה”ב זכה בשלוש אליפויות, לפני שחזר לגרמניה וחתם בהמבורג, עמה זכה באליפות ב-1982. הוא חזר לעונת פרישה בניו יורק וסיים את הקריירה בשלהי 1983. שנה לאחר מכן החל לעבוד בנבחרת גרמניה והפך למאמן הלאומי לקראת מונדיאל 1986.
יחד עם המנשאפט הוא העפיל לגמר גביע העולם אך הפסיד לארגנטינה של דייגו מראדונה, אלא שארבע שנים לאחר מכן נקם באלביסלסטה עם התואר המוזהב והפך לשני לעשות זאת כשחקן וכמאמן, כשמלבדו מריו זגאלו עשה זאת עם ברזיל ובהמשך דידייה דשאן עם צרפת.
פרנץ בקנבאואר (רויטרס)ב-1994 מונה למאמן באיירן מינכן באמצע העונה, אותה סיים עם אליפות. בהמשך מונה לנשיא המועדון ושימש גם כסגן נשיא ההתאחדות הגרמנית, שבמסגרת תפקיד זה הביא את המונדיאל ב-2006 לגרמניה. באיירן ונבחרת גרמניה יורידו הערב את הדגל לחצי התורן.