חיסרון מספרי: הנבחרת כושלת בכל הפרמטרים

בנבחרת ישראל ממשיכים לאסוף את השברים. אחרי ה-4:0 לנבחרת רוסיה עושה רושם שקמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 הסתיים. אולי באופן תיאורטי עוד יש סיכוי, כלשהו, מזערי, אבל מעשית, הסיפור גמור.

ההפסד לרוסיה סגר שישה משחקים של אלי גוטמן כמאמן הנבחרת, שישה משחקים בהם עדיין לא הצליח המאמן לרשום ניצחון. מה שהתחיל ב-3:2 לאוקראינה, נמשך בהפסדים לצ'כיה (2:1) ולגרמניה (2:0) ועדיין, בנבחרת סירבו לקבל את העובדה שהכתובת על הקיר.

אחרי ה-1:1 בחוץ מול הונגריה, משחק בו הנבחרת נראתה רע במיוחד, כבר היו שהתחילו להבין שהדברים לא ממש על המסלול המהיר להצלחה, אלא יותר בכיוון של התנגשות.

וההתנגשות אכן הגיעה. תיקו באזרבייג'אן, נבחרת מהדרג החמישי של אירופה ותבוסה כואבת לרוסיה (הגבוהה ביותר של הנבחרת בבית מאז נובמבר 1999), הוכיחו עד כמה הכדורגל שלנו רחוק מאיפה שאנחנו רוצים לראות אותו. רוצים, או יותר נכון חולמים.

בניון: רוסיה הייתה טובה מאיתנו

גוטמן והשינויים - 6 משחקים, 25 שחקנים שפתחו בהרכב
שישה משחקים ניהל אלי גוטמן, ורק שני שחקנים פתחו בכל אחד ואחד מהם. יובל שפונגין תפס מקום של קבע בצד ימין של ההגנה וביברס נאתכו הפך להיות המנוע בקישור של הנבחרת.

25 שחקנים כבר פתחו תחת שרביטו של אלי גוטמן, שהגדיל לעשות ושיתף 4 שחקנים שונים בעמד המגן השמאלי. דדי בן דיין, שמואל שיימן ורמי גרשון נוסו בכל משחקי ההכנה, ומי שפתח בסופו של דבר במאני-טיים היה יואב זיו.

גם גל אלברמן וגילי ורמוט, שלא פתחו באף אחד ממשחקי ההכנה מול אוקראינה, גרמניה, צ'כיה והונגריה, מצאו עצמם ב-11 במשחק החוץ באזרבייג'אן, ואין כמו ההרכב מול רוסיה כדי להבין שהם לא ענו על הציפיות של גוטמן עצמו.

יואב זיו מאוכזב. פתח בהרכב לאחר שלא עשה זאת בהכנה (שי לוי)

גם מול רוסיה נתן אלי גוטמן את חולצת ההרכב לשניים שלא התנסו במעמד שכזה לפני כן - מהראן ראדי וחן עזרא. הם לא אשמים כמובן, אבל ה-4:0 הוא הוכחה שהדברים לא ממש עבדו. בכל חלקי המגרש.

מאזן השערים הכואב תחת שרביטו של גוטמן
פעם אמרו שהוא מאמן של 0:1 קטן. בבית"ר ירושלים האוהדים עשו לו את המוות עקב נתון זה, והעובדה שהקבוצה רצה בצמרת לא ממש גרמה להם לשנות את דעתם. בהפועל של עונת הדאבל, הכדורגל כבר הפך ליפה יותר ואבי לוזון ועוד רבים נשבו בקסם והיו בטוחים שיש מושיע לנבחרת.

אחרי 6 משחקים, המספרים מראים שאולי דווקא שייע יהיה המושיע. הנבחרת של גוטמן כבשה 5 שערים בסה"כ וספגה 13. במשחקי ההכנה היה זה תומר חמד שכבש פעמיים, מול אוקראינה ומול הונגריה, ובעקבות כך גם קיבל את חולצת ההרכב בבאקו.

אלי גוטמן ותומר חמד. חלוץ מיורקה לא ממש מקבל קרדיט (חגי ניזרי)

למרות השערים תחת גוטמן ובמיורקה, חמד היה אחד מאלו ששילמו את כישלון באקו כשיצא מן ההרכב, ושכטר נשאר לבדו בחוד. נכון שבנבחרת מסרבים להודות שהתוצאה מול אזרבייג'אן היא כישלו, אך עובדה שהמאמן עשה 5 שינויים בהרכב.

מי יבעט למסגרת? כנראה היריבות
ארבעה משחקי הכנה, שינויים בלי סוף בהרכב ורכבת חלוצים שגוטמן מנסה לזהות מי המתאימים לו ביותר. הכל עשו בנבחרת כדי להגיע מוכנים למשחק החוץ בבאקו. כמעט הכל. כנראה.

הנבחרת שנמצאת בדרג החמישי בעטה באותו משחק 9 פעמים למסגרת של דודו אוואט, כולל שתי בעיטות מאוד מסוכנות בדקות האחרונות, לעומת 3 בעיטות בלבד של הנבחרת שלנו.

בניון וראדי אחרי פעם נוספת שהמסגרת נעלמה (משה חרמון)

דווקא בדקות הסיום, הנבחרת שלנו ירדה לאחור ונתנה למארחים לבעוט שוב ושוב, מה שעזר להם למצוא את אוואט לא מוכן פעם אחת. פעם אחת יותר מדי.

ואם מול האזרים עוד לא הבנו שמשהו רקוב בממלכה של אבי לוזון, אז המשחק מול הרוסים כבר היה חותמת רשמית לכך. 7 פעמים בעטו הקרז'אקובים למסגרת, לעומת 0 (אפס נו, בכלל לא) שבעטו הכחולים לבנים. בניון לא הצליח לייצר בעיטה מתוך הרחבה, ראדי לא פגש טוב את הכדור ברחבת החמש והנבחרת נשארה עם מספר עגול ומביך במשחק ביתי.