גוטמן, לוזון או ותיקי הנבחרת - מי צריך לעזוב?

נבחרת ישראל נמצאת באחת מנקודות השפל שלה, וכל מי שיגיד אחרת - מטעה על גבול המשקר. נכון, כל מי שציפה למשהו מהנבחרת היה קצת נאיבי, אבל יש להפסיד, ויש להפסיד.

לצאת מאצטדיון רמת גן עם 4:0 מול רוסיה, שרק 3 ימים קודם לכן התקשתה בביתה מול צפון אירלנד, זו השפלה. אין מילה אחרת. בשום שלב של המשחק הנבחרת לא נראתה שוות כוחות לרוסים, וכל זאת כשהנבחרת של פאביו קאפלו ללא אנדררי ארשבין, רומן פאבילוצ'נקו ויורי ז'ירקוב שנזרקו מהסגל וללא אלאן דזגוייב שנשאר על הספסל.

כבר מול אזרבייג'אן היה ניתן לראות את הבעיות בהגנה, אך מול נבחרת חלשה כמו זה של ברטי פוגטס, זה נגמר עם כדור אחד בלבד ברשת. הכתובת הייתה על הקיר, אבל היו שרצו להתעלם ממנה ובחרו להאמין שעם שובו של טל בן חיים הכל יסתדר.

גם יוסי בניון שלא פתח מול אזרייבג'אן היה אמור להביא את השינוי מול רוסיה, אך לא שינוי ולא נעליים. בניון לא הורגש ולמעט פעולה או שתיים היה חלש כמו כל חבריו.

גם הצלע השלישית בוותיקי הנבחרת, דודו אוואט, לא יזכור לטובה את תחילת הקמפיין. 5 שערים הוא הוציא מהרשת, זה שבאזרבייג'אן באשמתו הישירה (והוא אף הודה בכך) והרביעייה מול רוסיה אמנם לא באשמתו, אך לחטוף ארבעה שרים בבית, אף פעם לא נעים.

בניון: רוסיה הייתה טובה מאיתנו

הוותיקים לאן?
אז מה באמת צריך להיות עתידם של אוואט, בניון וטל בן חיים? הבלם חזר ישירות להרכב ושום דבר לא ממש הסתדר בזכותו. כבר אחרי 19 דקות הנבחרת נקלעה לפיגור 2:0. השער הראשון מעבירה שלו והשער השני מפעולה הזויה שלו, שהתחילה באיבוד כדור.

אורי אוזן היטיב לבטא את תחושותיו בטוויטר שלו: "ההספק של בן חיים ב 19 ד -עבירה שסידרה גול, איבוד כדור שהביא גול שני, נסיגה תמידית לאחור ופאניקה כללית. אין אפס -מי שאין לו קבוצה אסור לו לשחק".

בניון ובן חיים מנסים להתעודד אחרי עוד שער (משה חרמון)

בניון הוא קונצנזוס בקרב אנשי הכדורגל בישראל, אך הקהל כבר מזמן לא ממש בטוח ובוטח בו. הסערה סביב החלטתו של גוטמן לספסל אותו בבאקו הייתה גדולה יותר מהסערה סביב התיקו. כי עדיף להתעסק בקפטן כן או לא, מאשר בתוצאה עצמה. אז בניון חזר להרכב, והיה שותף לאחת התבוסות הגדולות ביותר של הנבחרת. אותה נבחרת שמאז שנת 2000 ניצחה רק פעם אחת נבחרת שמדורגת מעליה במשחק רשמי. את רוסיה ב-2008. יחי ההבדל בין אז להיום.

גם דודו אוואט לא נקי. השוער שמביא נקודות למיורקה שבוע אחר שבוע, לא ממש מצליח לעשות זאת במדים הלאומיים. ברור לכולם שהוא השוער הטוב ביותר וחייב להיות הבאנקר, אך יכול להיות שאחרי שני משחקים, שבעצם סיימו את הקמפיין, הגיע הזמן לגדל שוער חדש, שוער שיגיע בשל לקמפיין הבא - אליו צריך להתכונן כבר מעכשיו.

אוואט ובן בסט. השוער לא הביא נקודות לנבחרת (שי לוי)

גוטמן מציג: אין דרך, אין שיטה, אין נקודות אור
יכול להיות שהשער של ערן זהבי, זה שנתן דאבל להפועל תל אביב, הרס לאלי גוטמן את הקריירה ו'המציא' אשלייה שהוא מאמן גדול? כל אחד יענה על זה בעצמו, אבל מאז גוטמן הספיק להפסיד אליפות למכבי חיפה מוכשרת פחות, ולסיים שישה משחקים עם הנבחרת כשאין לו ניצחון אחד ברזומה, וגרוע מכך - תיקו בבאקו ותבוסה מביכה לרוסיה.

לאחר המשחק מול הרוסים הודה המאמן: "אין נקודות אור בנבחרת. זאת התחתית. הביקורות מוצדקות, כרגע אני לא רואה דרך ושיטה". לגוטמן היה מספיק זמן לייצר דרך ושיטה ועל ההחלטות שלו לתת לאיתי שכטר לפתוח, שחקן שלא משחק במסגרת סדירה, על חשבונו של תומר חמד, מהכובשים הטובים בליגה הספרדית, הוא יצטרך לספק תשובות.

גוטמן ובניון. תנועת הגוף של הקפטן אומרת הכל (שי לוי)

יכול להיות שלצד שחרור הוותיקים כדי לתת לדור חדש לצמוח, אפשר כבר להודיע גם על מינוי מאמן חדש, שיבנה נבחרת בצלמו ובדמותו ואולי יצליח לייצר דרך ושיטה סוף סוף.

הכל מסריח מהראש?
אולי, רק אולי, כשהראש לא עובד, לגוף אין יכולת לתפקד? הכדורגל הישראלי היה רווי אלימות בשנה החולפת, יושבי ראש מתלהמים, שחקנים שהולכים מכות על כר הדשא ויו"ר התאחדות שדוחף צלם ותוקף את התקשורת באשמת אי-אהדה לקבוצתו האהובה, מכבי פ"ת.

אבי לוזון. לפני המשחק הוא עוד חייך (שי לוי)

אז השחקנים הוותיקים באמת לא סיפקו את התוצאות, והמאמן אלי גוטמן לא ממש עמד בציפיות, אך גם לאבי לוזון יש חלק בבעיות - הוא יו"ר ההתאחדות, הגוף שהנבחרת שייכת אליו. ברוסיה היו"ר שילם בכסא שלו לאחר ההדחה מיורו 2012, אז למה בישראל לא?

אבי לוזון אמר לפני המשחק באזרבייג'אן: "הרבה זמן לא ראיתי את הנבחרת כל כך מפוקסת וממוקדת מטרה. המטרה היא ברורה וזה לחזור עם שלוש נקודות. יש לנו נבחרת טובה יותר, בכל עמדה במגרש וגם בעמדת המאמן. המקום היחיד שיש להם יתרון זה 32 אלף אוהדים. זה יהיה ההפסד הראשון שלהם בבית באצטדיון החדש".

אז שוב התברר שההצהרות של אבי לוזון והמציאות הם שני יישויות שונות ובעיקר משונות. לוזון מעלה את הציפיות סביב הנבחרת כדי למכור כרטיסים, כדי לייצר באזז ועניין, אבל חוטא למציאות ולרמה האמיתית של השחקנים. אז אולי הוא זה שצריך ללכת הביתה?