עד אתמול (שבת), הרכש היקר ביותר של ארסנל היה ניקולס פפה. יש הרבה סיבות לכך שתדמית התותחנים התדרדרה עד לתווית הלוזרים, אבל קשה יהיה למצוא הסבר אחד ממצה יותר מהעובדה הזו. יש להדגיש כי ההחתמות היקרות ביותר של מועדוני פרמייר ליג רבים הפכו לפלופים, ודי להזכיר את פול פוגבה במנצ'סטר יונייטד ואת טאנגי אנדומבלה בטוטנהאם, אבל פפה הוא בכל זאת מקרה מיוחד. איכשהו, בחרה בקיץ 2019 ההנהלה לבזבז 72 מיליון ליש"ט על שחקן לחלוטין לא מוכח. כישוריו היו מוטלים בספק מלכתחילה, אבל התרומה שסיפק פפה הייתה נמוכה אפילו ביחס לתחזיות הפסימיות. 

לכן, במובן מסוים, היה כדאי למחוק את החרפה הזו מההיסטוריה ולהחתים כוכב יקר יותר רק כדי שפפה לא יוזכר יותר בדירוגים מסוג זה. למזלה של ארסנל, הפעם היא הלכה על בטוח – או לפחות אלה הציפיות מהבאתו של דקלאן רייס. הוא באנקר – השחקן אותו רצה המגנ'ר מיקל ארטטה בכל מאודו, וסוגיית המחיר הייתה משנית כאשר תוכננו המהלכים לחלון ההעברות הנוכחי. התותחנים שוברים הקיץ שיאים וכבר חצו את רף 200 מיליון הליש"ט, אבל משוכנעים שהם מבצעים את הרכש הנכון, אחרי בדיקה מדוקדקת, ללא הימורים סטייל פפה.

קאי האברץ אמור להתאים סגנונית ולהיות מתופקד בעמדה הנכונה עבורו, יוריאן טימבר הוא מגן-בלם אוניברסטלי נהדר, ורייס ניצב מעל כולם כשחקן שמשנה את הכל. בארסנל לא מהססים לדבר עליו במונחים של וירג'יל ואן דייק בליברפול – מנהיג ששידרג סגל עד כדי מאבק על התארים בכל החזיתות. ואם הוא עולה 100 מיליון ליש"ט ועוד 5 מיליון כבונוסים, כדי להפוך לשחקן האנגלי היקר ביותר אי פעם, אז שיהיה. בעולם המודרני, יש לזה אספקטים חיוביים, כי זה מדגיש לכאורה את רצינות כוונותיו של המועדון.

דקלאן רייס, יהפוך לוואן דייק של ארסנל? (הטוויטר הרשמי של המועדון)דקלאן רייס, יהפוך לוואן דייק של ארסנל? (הטוויטר הרשמי של המועדון)

לקפטן ווסטהאם לשעבר שעשה את הדרך הקצרה בתוך לונדון, מבלי להזדקק למעבר דירה, יש מודל ברור מאוד לחיקוי. קוראים לו פטריק ויירה, וקפטן ארסנל המיתולוגי הוזכר על ידי רייס כשחקן אליו הוא רוצה להידמות הרבה לפני שארטטה יצר איתו קשר. הקשר צפה בסרטונים רבים של הצרפתי כדי לנסות וללמוד ממנו לא רק כיצד לסגור שטחים אלא גם איך להשתמש בכדור בפריצותיו קדימה. 

מאז פרץ לתודעה במדי הפטישים בעונת 2017/18 ותפס מקום קבוע בהרכב נבחרת אנגליה תוך שנתיים, בזמן שהוא מותיר את אוהדי אירלנד זועמים על נטישתו, הוגדר רייס בעיקר כשחקן שיודע להרוס, אך לא בהכרח לבנות. מטרתו הייתה להפוך לקשר רחבה לרחבה רב גוני. לפני כשנה וחצי, הוא הבהיר בראיון: "אני לא רוצה להיות רק קשר הגנתי. אומרים שאני הכי טוב כשאני מתפקד לפני הרביעייה האחורית, אבל אני שואף להגיע גם לכיוון רחבת היריב ולעזור ליזום התקפות". את השאיפה הזו הוא הגשים חלקית גם במערך שמרני למדי של דייויד מויס, וכעת עשוי לקבל חופש פעולה נרחב הרבה יותר במדים האדומים של ארסנל. אחרי הכל, זה מה שהדגיש ארטטה כאשר הסביר לו עד כמה חשיבותו גדולה בתוכניותיו.

הבאסקי, שהיה קשר מרכזי בעצמו, יודע כיצד הוא הולך להשתמש בשירותיו. הוא עקב אחריו זמן רב, שקל כל פרמטר ופרמטר, וככל שחלף הזמן השתכנע יותר כי זה השחקן שחסר לתותחנים על מנת לשלוט במרכז המגרש. תומאס פארטה הוא שחקן מצוין, אבל לא ברמה העולמית הגבוהה, ופוטנציאל השיפור שלו לא קיים בגיל 30. רייס רק הולך ומשתבח, ובכל הקשור לתיקולים וסגירת שטחים הוא מדורג ראשון בפרמייר ליג. הוא העתיד, וגם ההווה.

מיקל ארטטה, השתכנע שרייס הוא החלק החסר (רויטרס)מיקל ארטטה, השתכנע שרייס הוא החלק החסר (רויטרס)

בינואר, כאשר הובילו התותחנים את הטבלה, הם ניסו לרכוש את החלק החסר בפאזל, אבל לווסטהאם לא הייתה כל כוונה למכור את המנהיג בעודה נלחמת על הישרדותה בליגה. האוהדים לא היו סולחים על כך, ושום סכום לא היה מפצה על ירידה אפשרית. כעת, אחרי שהמשימה הושלמה בהצלחה, והפטישים אף זכו בקונפרנס ליג במשחקו האחרון של רייס, הדרך לעזיבה הייתה סלולה – והיו"ר דייויד סאליבן הדגיש: "רצינו להמשיך לבנות את הקבוצה סביב דקלאן, אך כאשר הבהיר את רצונו להתקדם הרגשנו שלא יהיה נכון לעמוד בדרכו".

ההחלטה הזו הייתה הגיונית וטבעית, ונותרה רק סוגיית המחיר. כבר לפני שנתיים, כאשר דיברה הנהלת ווסטהאם על תג של 100 מיליון ליש"ט, הדגיש מויס שלדעתו זו טעות. "רייס שווה הרבה יותר. אני רואה את השחקנים שהגיעו מליגות אחרות ואפילו לא מתקרבים להשפעה שתהיה לדקלאן במועדון גדול, מה גם שהוא אנגלי. לא הייתי מנסה לשים עליו מחיר כלשהו", אמר המנג'ר שהעריך מאוד את הקשר והדגיש בכל הזדמנות עד כמה הוא נהנה לעבוד איתו. בפועל, למרות מילים אלה, הכל התכנס בסופו של דבר בדיוק ל-100 מיליון ליש”ט, שהוא סכום שיא בכל מקרה – ביחד עם ג'ק גריליש שעבר מאסטון וילה למנצ'סטר סיטי לפני שנתיים. 

שתי ההצעות הראשונות של ארסנל, על סך 65 מיליון ו-75 מיליון ליש”ט בתוספת בונוסים, נדחו על הסף, והמשא ומתן נכנס להילוך גבוה כאשר מנצ'סטר סיטי התפרצה לתמונה עם הצעה משלה שעמדה על 80 מיליון. לארסנל לא הייתה שום כוונה להפסיד במאבק, קל וחומר אחרי כל המאמצים שהושקעו במגעים עם השחקן עצמו, והיא הלכה עד הסוף כדי לרצות את מנהלי הפטישים באופן מיידי. הרי אם הכל ילך כשורה, להפרש הכספי באמת לא תהיה משמעות מיוחדת, ואם רייס ייכשל, אז גם סכום נמוך יותר ייחשב למוגזם. 

דקלאן רייס, ארסנל הלכה עד הסוף (רויטרס)דקלאן רייס, ארסנל הלכה עד הסוף (רויטרס)

דבר אחד בטוח – לא צפוי כאן פיאסקו ברמה של פפה. רייס הוא אחד השחקנים היציבים ביותר בליגה ובנבחרת, ובנוסף הוא ממעט מאוד להיפצע. לפי התוכניות, הוא אמור להיכנס למערך במשבצת הקשר האחורי של פארטה, אבל יקבל יד חופשית ליצור הרבה יותר מהגנאי, ואף מסוגל במידת הצורך לשחק כקשר נייד הרבה יותר, סטייל גרניט ג'אקה שעזב ללברקוזן. אם זה לא מספיק, הרי שפעם – בנוער של צ'לסי – התנסה רייס גם כבלם, וזו עמדה שהוא מסוגל למלא בעת חירום. 

כאשר הפטיש לשעבר מנהל את העניינים, יש תקווה כי למרטין אודגור יהיו פחות משימות הגנתיות, וגם האברץ עשוי להשתלב בחוליית קישור בעלת אופי התקפי במיוחד. אם לוקחים בחשבון גם את שילובו של טימבר הטכני בעמדת המגן הימני, תהיה ארסנל אטרקטיבית עוד יותר לצפייה, אבל רייס עשוי להעניק לה מימד נוסף של קשיחות ואופי – וזה משהו שהיה חסר בכל זאת בשלהי העונה החולפת. אין לדעת כיצד היה מתפתח הקרב בפסגה לו ניתן היה להחתים את רייס בינואר, אבל זה כבר לא משנה. התותחנים ניצבים עם הפנים קדימה, ומאמינים כי ההשקעה המכובדת בשחקנים שנחשבים למניות בטוחות יחסית תסייע להם להישאר בצמרת הגבוהה גם בעונה החדשה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה