עזבו אתכם מהפועל ת"א בליגה האירופית, תשכחו ממכבי חיפה ו-0 הנקודות בצ'מפיונס. צאו מהביצה המקומית, תארזו את המחשבה ותרחפו לאצטדיון האמירויות למופע הטוב בעולם.

לוזרים, ילדים, מאמן עם מבט של מלפפון חמוץ, קהל בורגני. הכל נכון ומוצדק אבל אין מה לעשות בשביל לראות כדורגל כמו שהוא, נכון, טהור, אטרקטיבי וקצבי צריך להסתכל על ארסנל. 

נכון, הכדורגל הזה נוצץ רק לפרקים מסויימים במהלך העונה אבל עדיין, התותחנים הם הדבר הכי מעניין ויפה לעין בעולם הכדורגל. מי שראה את השער שלהם בליגת האלופות, מבין. תמיד מחפשים את המסירה, תמיד בודקים אם אפשר לעשות את זה עם העקב ולעולם לא יעצרו את המשחק לרגע.

ברצלונה בשנתיים האחרונות מוגדרת כקבוצה הטובה בעולם מכיוון שהיא משחקת כדורגל אטרקטיבי ומשיגה תארים. ובראיה כללית, זה נכון.

ארסנל משחקת הרבה יותר יפה לאורך שנים עם שמות פחות גדולים ובעיקר עושה את זה כמו בספר, אם היה תנ"ך של כדורגל.

אינטר? יונייטד? באיירן? הראשונה משעממת, השניה כבר לא מנצנצת והשלישית. גרמנים, אתם יודעים. הלו, כמה אפשר לראות שערים של אינזאגי ממטר?

בלי כסף גדול (חוץ מארשבין, אני יודע) ועם צעירים, ארסנל מגשימה את החלום האמיתי. כמה פעמים, אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים לראות שחקנים צעירים משולבים, כמה פעמים קיללתם את הקבוצה שלכם ואמרתם שהיא לא משחקת כדורגל, זוכרים את הפעם שישבתם ביציע וצעקתם: 'תכניס את הילד, תן לו להתפתח'. כי מועדון שחושב, עובד כמו ארסנל.   

ליאו מסי (רויטרס)
אינטר מול ברצלונה. לא גרמו לצמרמורת (רויטרס)

בלי קשר לתוצאה במשחק הערב נגד הוולבס (אני יודע, אני אצא קטן מאוד אם הקבוצה תפסיד), ארסנל היא כרגע יצירת הכדורגל הכי יפה בעולם. הפסד נגד וולבס, האל או כל קבוצה קטנה אחרת הוא בדיוק המאפיין של העניין. כשמשחקים יפה, מהמרים על התקפה ובונים על צעירים, אז יש גם תקלות. אבל מה זה משנה, את מי הייתם מעדיפים לראות את ארסנל מלהטטת או את ליברפול מנצחת 0:1 בכבדות. אני יודע את התשובה.

למרות שלא זכה באליפות כבר תקופה ארוכה, ארסן ונגר הוא כנראה המאמן עם המשרה הכי מובטחת באירופה כי במקום שמבין בכדורגל ורואה את הדברים קצת מעבר לארון תארים - יודעים כמה שווה כדורגל יפה לעין. לעיונך, בניטז.

ארסן ונגר (רויטרס)
ארסן ונגר. יש דברים שהם מעבר לאליפות (רויטרס)

ב-1990, ראיתי את התותחנים בוומבלי הישן. הם הגיעו אחרי האליפות המדהימה שהוכרעה בדקה האחרונה ובתקופה מצוינת. למרות זאת, אם תשאלו כל אוהד של ארסנל את מי הוא מעדיף, את הקבוצה ההיא ההגנתית והאפורה של ג'ורג' גרהאם או את האטרקטיביות של ארסן ונגר, הוא לא יהסס.

אומרים שאנשים שטוענים שלא הכל הוא תוצאות הם לוזרים. בצפון לונדון, מעדיפים לראות את ארשבין, פברגאס, ואן פרסי, וולקוט ורמזי מניעים את הכדור באומנות. אז תקראו להם לוזרים אבל מבפנים, כולכם רוצים שהקבוצה שלכם תשחק כמוהם. לפחות לכמה דקות.  

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה