החדשות הראשונות לגבי הסגל הצפוי של נבחרת איטליה לקראת פתיחת מוקדמות יורו 2024 הגיעו דווקא מבוקרשט. ההודעה הרשמית טרם פורסמה, אבל ברומניה כבר חוגגים את זימונו של חלוץ סטיאווה, כי המועדון קיבל ככל הנראה איתות מצד ההתאחדות האיטלקית, ואף אחד לא הצליח לעמוד בפיתוי ולשמור את הסנסציה בסוד עד שרוברטו מנצ'יני יכריז על כך בעצמו. כך נודע בארץ המגף על קיומו של אנדראה קמפאניו, וזו אולי הדרך המוזרה ביותר לפרוץ לתודעה. רוב האוהדים במדינה לא שמעו עליו מעולם – ובום! – הנה הוא בנבחרת.
כלל לא מפתיע שבאיטליה לא מכירים את פועלו של קומפאניו. הרי הוא מעולם לא שיחק בליגה הראשונה במולדתו. וגם לא בליגה השנייה. ואפילו לא בליגה השלישית. למעשה, עד לפני שלוש שנים הוא היה בליגה של סן מרינו – וזו בכלל לא בדיחה. עד שמגיפת קורונה קטעה את התחרויות במדינה הזעירה, היו לקומפאניו תקוות לזכות באליפות, ובגדול הוא עשה חיים משוגעים במדי קבוצה בשם טרה פיורי. 37 שערים היו לו ב-41 משחקים במשך שנה וחצי, ואחד מהם אפילו נכבש במסגרת בינלאומית. במוקדמות הליגה האירופית ב-2019, כאשר הובסה טרה פיורי 9:1 בסיכום שני המשחקים על ידי קלאקסוויק מאיי פארו, נרשם שמו על הלוח – גם אם איש חוץ ממשפחתו הקרובה לא שם לב לכך.
לו מישהו היה מספר לו אז שהוא יגיע לנבחרת, הוא לא היה מאמין. פסגת שאיפותיו הייתה להתברג איכשהו בליגה השנייה, אבל גם זה הרגיש כמו חלום רחוק ובלתי אפשרי. במשך תקופה ארוכה מדי סבל החלוץ הגמלוני מבעיות ברכיים, והנדידות בין קבוצות זניחות ואלמוניות בליגה הרביעית לא הניבו לא כלום. לצורך העניין, חודשיו האחרונים באיטליה, ב-2018, היו במדי נואורזה שירדה לליגה החמישית. זו הייתה קבוצה עלובה להחריד, אבל אפילו בשורותיה לקומפאניו לא היה מקום קבוע בהרכב, והוא כבש פעם אחת ב-16 הופעות. יהיה אנדרסטייטמנט לומר שהוא היה לא רלוונטי.
כנער, חשב קומפאניו שהוא אדון לגורלו. כאשר לא ראה אופק התקדמות אמיתי באקדמיה של פאלרמו, קבוצה מעיר הולדתו אותה אהב מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא בחר לחצות את הקווים ולעבור ליריבה הסיציליאנית המושבעת, קטאניה, בגיל 15. העניין הוא שגם אצל הפילים זה לא הלך, והוא שוחרר הרבה לפני שאפשר היה לדבר על הצטרפות לסגל ראשון. בהמשך, היו לו גם כמה שבועות בקבוצה הצעירה של טורינו שהסתיימו בניפוי. משם, החלה ההידרדרות, והחלוץ מצא את עצמו עושה קניות בסופרמרקט עם מחשבון כדי לדעת אם הכסף בכיסו יספיק בקופה. בקבוצות הקטנות בליגה הרביעית שילמו לו 400 אירו בחודש, ובשלב מסוים היה ברור שצריך להפסיק עם הכדורגל ולחפש פרנסה נורמלית.
טוב, אולי לא לגמרי ברור, כי קומפאניו נסע לסן מרינו. הרעיון הזה הגיע לגמרי במקרה, אבל בטרה פיורי פגש הכדורגלן הכושל את כריסטיאן זקארדו, אלוף העולם מהסגל של 2006 שחתם בקבוצה כתחנה האחרונה בקריירה. ממנו אפשר היה לקבל לא מעט השראה, אבל האדם החשוב באמת שהכיר שם היה דווקא מאמן השוערים. למה? כי הבעל של בתו היה סוכן עם קשרים טובים במזרח אירופה, והשערים שהבקיע קומפאניו הובילו למחשבה לשדך אותו לקבוצה כלשהי מחוץ לאיטליה.
היעד שנבחר היה קראיובה – מועדון חשוב לשעבר שעבר פשיטת רגל וטיפס בחזרה למקומו הטבעי. ב-2020 הוא היה בליגה השנייה אחרי שתי עליות רצופות וחיפש שחקני חיזוק לקראת עלייה שלישית. איטלקי שמגיע בהעברה חופשית נשמע כמו רעיון מצוין לכל הדעות, גם אם הוא בא מסן מרינו. במצבה של קראיובה, לא היה באפשרותה להיות בררנית, וקומפאניו עשה את הדרך צפונה בחדווה. "באיטליה זה היה חסר סיכוי, והייתה לי תחושת בטן שהמהלך הזה יועיל לי", סיפר בדיעבד החלוץ על התעוזה לצאת להרפתקה דווקא בעיצומה של המגיפה.
ההתאקלמות לא הייתה חלקה וקומפאניו היה שחקן ספסל בתחילת הדרך, אבל הוא הספיק לכבוש שבעה שערים בעונת הבכורה ברומניה ולתרום להצלחה בקרב הצמוד בצמרת. המטרה הושגה, קראיובה שבה לליגה הבכירה ואפילו מינתה את אדריאן מוטו למאמן. הקדנציה הזו הייתה קצרה, והגיעה לסיומה בהפסד בדרבי לאוניברסיטטה קראיובה שנלחמת באופן די ביזארי על אותו השם. קומפאניו הורחק בקרב הלוהט הזה, ובאופן כללי צעדיו הראשונים בקריירה בליגה הבכירה היו מהוססים מאוד. ואולם, בדצמבר 2021 הוא מצא סוף כל סוף את הרשת – ועד לסיום העונה היו לו כבר 12 כיבושים שמשכו תשומת לב מצד מועדונים עשירים יותר במדינה, ובעיקר של סטיאווה.
הבעלים אדריאן מיטיטלו הכריז הקיץ כי קומפאניו לא עומד למכירה תמורת שום סכום, כי לקראיובה יש שאיפות רציניות, אבל עמדתו השתנתה אחר שהסקורר הפציץ חמש פעמים בשבעת המחזורים הראשונים, והצעה של 1.5 מיליון אירו הונחה על השולחן. כאן העקרונות כבר נגמרו וקומפאניו עשה את הדרך לבירת רומניה כדי לחתום במועדון עם מסורת עשירה באירופה ששואף לזכות באליפות.
ימים ספורים אחרי הגעתו, הוא כבר היה בלונדון במפגש מול ווסטהאם בקונפרנס ליג. "היו שם שחקני נבחרת איטליה – ג'אנלוקה סקמאקה, אנג'לו אוגבונה, אמרסון. ראיתי אותם רק בטלוויזיה, ופתאום אני משחק נגדם. זה רגע שלא אשכח בחיים", אמר קומפאניו. חצי שנה עברה, והוא צפוי להיות בנבחרת בעצמו. 11 שערים ב-17 משחקי ליגה שיכנעו כנראה את מנצ'יני שכדאי לבחון את הסקורר הגבוה מקרוב – ואם הדיווחים ברומניה נכונים הוא ייכלל בסגל המורחב לקראת המפגשים מול אנגליה ומלטה.
אנדראה קומפאניו חוגג עם החברים אחרי שער בסטיאווה (רויטרס)יש לומר כי מאזנו לא מזהיר במיוחד. קומפאניו מוביל אמנם את דירוג הכובשים בליגה הרומנית, אבל מחצית משעריו הובקעו בפנדלים, אחוז ניצול ההזדמנויות שלו נמוך יחסית, והליגה הרומנית אינה ברמה גבוהה בלשון המעטה – גם ליגת העל הישראלית טובה ממנה. זימונו של שחקן מסוג זה לנבחרת איטליה מעיד על מצוקה אמיתית ולא מבשר טובות לכחולים. עם כל הכבוד לסיפור המיוחד שלו, קשה מאוד להאמין שמדובר במושיע שישתדרג לפתע ללוקה טוני החדש.
ואולם, הסיפור הזה בכל זאת מיוחד מדי בכדי להתעלם ממנו. לא היה עוד שחקן שהגיע ממעמקי הליגה של סן מרינו לנבחרת תוך שלוש שנים, ושווה לעקוב אחרי הנסיקה המוזרה הזו מתוך סקרנות – לאן עוד הוא יכול להגיע? אחרי שהצליח ברומניה, הצהיר קומפאניו שהוא שואף לחזור לאיטליה בבוא העת, והפעם הוא מכוון לליגה הראשונה. הטלפון ממנצ'יני ממש לא יכול להזיק לשאיפות כאלה.
מילאן נכנעת 1:2 לפיורנטינה בפירנצה