גם ברמות הגבוהות ביותר, לגישה מנטלית יש חשיבות גדולה והשפעה עצומה על הסיכוי לנצח. שני משחקי הגומלין ברבע גמר ליגת האלופות הדגישו זאת אתמול (שלישי) בצורה נהדרת, כי בשניהם הורגשו היטב השלכות המצב הפסיכולוגי – הוא היה קריטי מכל דבר אחר על הדשא. זו הסיבה המרכזית להדחתה של באיירן מינכן, זו הסיבה המרכזית לקאמבק המופלא של צ'לסי, וזו גם הסיבה המרכזית לעלייתה של ריאל מדריד בסופו של דבר.

נתחיל במקרה המוזר של באיירן שהגיעה למפגש הביתי עם ויאריאל עם ביטחון עצמי מופרז. בפועל, לא הייתה לכך הצדקה, כי אלופת גרמניה נמצאת בסוג של משבר מקצועי כבר במשך חודשיים ומתוך 10 המשחקים הקודמים נרשמו שישה בהם כבשה שער אחד בלבד או פחות. למעשה, במשחק הראשון מול הצוללת הצהובה בספרד נקטע רצף של 30 משחקים בליגת האלופות בהם מצאו הבווארים את הרשת. הם הפסידו 1:0 באצטדיון קרמיקה בשבוע שעבר, ובפועל התוצאה הייתה צריכה להיות גבוהה יותר לטובת הספרדים.

איך שלא תסתכלו על זה, המשימה מול אחת ההגנות המאורגנות באירופה לא הייתה אמורה להיות פשוטה, קל וחומר בימים בהם רוברט לבנדובסקי עסוק בעיקר בדיווחים על המעבר האפשרי לברצלנוה בקיץ. ואולם, באיירן הייתה בטוחה שהיא תדלג לחצי הגמר. מדוע? כי כך היה תמיד. בשמינית הגמר, למשל, הייתה זלצבורג קרובה מאוד לפרק אותה לגורמים במשחק הראשון באוסטריה, אבל קינגסלי קומאן הישווה בדקה ה-90 ל-1:1, ובגומלין באליאנץ ארנה זה נגמר עם 1:7 חלק במיוחד.

באיירן הייתה בטוחה שתדלג לחצי הגמר (רויטרס)באיירן הייתה בטוחה שתדלג לחצי הגמר (רויטרס)

וזה התקבל בטבעיות כי ההיסטוריה מלמדת שבאיירן מפסידה בליגת האלופות רק לקבוצות גדולות. פאריס סן ז'רמן ב-2021, ליברפול ב-2019, ריאל מדריד ב-2018 וב-2017, אתלטיקו מדריד ב-2016, ברצלונה ב-2015, ריאל מדריד ב-2014, אינטר ב-2011, ברצלונה ב-2009 וכו’. אלה היו הקבוצות שחסמו את דרכם של הבווארים לגמר.

נדמה היה שקבוצות בסדר גודל של ויאריאל פשוט לא מסוגלות לעשות את זה. כשהן מעזות להטריד את האימפריה באדום, הן מסיימות כמו זלצבורג. ב-2014, למשל, קיבלה גם שחטאר דונצק שביעיה במינכן אחרי 0:0 באוקראינה בשמינית הגמר, בעוד ברבע הגמר באותה שנה הובסה פורטו 6:1 במינכן אחרי ניצחון 1:3 בפורטוגל. זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות לוויאריאל. שישייה או שביעיה? זה כבר לא ממש משנה.

כאשר המחשבה הזו יושבת עמוק בתת מודע של השחקנים, תפקידו של המאמן הוא לסדר להם את הראש. אי אפשר להגזים בחשיבות ההכנה הפסיכולוגית כאשר רוח של שחצנות ושאננות מרחפת באוויר. יוליאן נגלסמן כשל במשימה הזו באופן מוחלט. נהפוך הוא – נדמה כי הוא עצמו היה שבוי בקונספציה השגויה. כאשר נשאל על היכולת הירודה ב-0:1 הדחוק על אאוגסבורג בשבת בבונדסליגה, השיב המאמן הצעיר: "לא חשוב לשחק יפה. חשוב לנצח. וזה תקף גם למשחק מול ויאריאל". האמירה הזו גרסה כי הניצחון על הספרדים יגיע כמו הניצחון מול היריבה הצנועה בליגה, או לכל הפחות לא הפריך את המחשבה הזו.

כשל. נגלסמן (רויטרס)כשל. נגלסמן (רויטרס)

הידיעה הברורה הזו שהשערים הנחוצים יגיעו, הורגשה אתמול לאורך כל המשחק באליאנץ ארנה. תוכנית טקטית מסודרת דווקא לא נראתה באופק, ומספר ההגבהות המיותרות והבעיטות הסתמיות שבר שיאים. 24 ניסיונות בעיטה היו לבווארים, אבל רק ארבעה הלכו למסגרת – אחוז מזעזע בכל קנה מידה. הביטחון העצמי רק התעצם כאשר לבנדובסקי כבש שער מקרי למדי בתחילת המחצית השנייה, והסכנה שהיוותה ויאריאל במתפרצות אפילו לא נלקחה בחשבון. אז אחרי שנגלסמן החליף בדקה ה-87 בצעד קצת מוזר את לוקאס הרננדז, ההגנה קרסה מיד – והאורחת כבשה את השוויון שהפיל את האדומים מהרגליים.

בשורה התחתונה, התוצאה הזו הייתה מוצדקת, בוודאי בסיכום שני המשחקים. ויאריאל הייתה הרבה יותר טובה ויעילה בשבוע שעבר, והציגה תוכנית הרבה יותר הגיונית אתמול. באיירן לא עשתה כלום עם השליטה במרכז המגרש, ביזבזה את מעט ההזדמנויות האמיתיות שיצרה, וספגה את העונש הראוי מיריבה שידעה מה היא רוצה לעשות והגיעה לשני המשחקים במצב המנטלי הנכון.

היו הרבה יותר טובים. שחקני ויאריאל (רויטרס)היו הרבה יותר טובים. שחקני ויאריאל (רויטרס)

טוכל תבוסתן? לא ממש

אז בכל הקשור לפסיכולוגיה, הפסיד נגלסמן שוק על ירך לאונאי אמרי. לעומתו, תומאס טוכל כמעט רשם אתמול ניצחון מפואר במיוחד דווקא בזירה המנטלית. בהתנהגות חכמה מאוד לפני הגומלין מול ריאל מדריד, התייחס מנג'ר צ'לסי כמעט בביטול לסיכויי קבוצתו לחזור מפיגור 3:1 אליו נקלעה בשבוע שעבר בסטמפורד ברידג'. הוא שיחק את הפוקר שלו עד כדי כך טוב שהיו באנגליה פרשנים שהאשימו אותו בתבוסתנות. בפועל, קהל הגולשים בממלכה בכלל לא עניין אותו. הדברים הופנו לאוזניים של שחקני ריאל, על מנת שיניחו שהמשימה שלהם כבר הושלמה.

רק דבר אחד לא רצה טוכל בראשם של שחקני ריאל – הוא השתוקק להעלים את הזיכרונות מהקאמבק המדהים של יובנטוס ברבע הגמר ב-2018. זוכרים את התסריט המטורף שהיה אז? הלבנים ניצחו 0:3 בטורינו במשחק הראשון, שכלל גם מספרת מרהיבה במיוחד של כריסטיאנו רונאלדו, וכולם הניחו שזה גמור – חוץ מהגברת הזקנה שבאה לסנטיאגו ברנבאו ועלתה ל-0:3 משלה כנגד כל הסיכויים. ואז, בדקה ה-90, נשרק פנדל שנוי ביותר במחלוקת בגין ספק עבירה של מהדי בנעטיה על לוקאס ואסקס.

מהלך מתוכנן. טוכל (רויטרס)מהלך מתוכנן. טוכל (רויטרס)

ג'יג'י בופון תקף את השופט האנגלי מייקל אוליבר, הורחק והגדיר אותו כ"איש עם פח במקום לב". רונאלדו דייק מהנקודה הלבנה, והקאמבק ההיסטורי של יובה נשלח לפח, או אולי לליבו של אוליבר. ואולם, הוא נכנס לפנתיאון בכל זאת, והדגיש עובדה ברורה מאוד – גם ניצחון חוץ משכנע מאוד לא מבטיח העפלה.

הפעם, ריאל הביאה הבייתה מלונדון יתרון בן שני שערים והמטרה החשובה ביותר של טוכל הייתה לחזק את השאננות של המארחת. האם זה היה אפשרי? התשובה התבררה כחיובית, כי במחצית הראשונה טיילו שחקני ריאל על הדשא בהנחה שמדובר באירוע לפרוטוקול בלבד. כאשר הנגיחה של אנטוניו רודיגר קבעה 0:2 והתברר שהקרב רק מתחיל, התקשתה המובילה הספרדית להחליף את הדיסקט, והעסק הלך לקראת תבוסה. שער של אקס ריאל, מרקוס אלונסו, נפסל, אבל טימו ורנר רקד ברחבה כאילו היה ג'יי-ג'יי אוקוצ'ה כדי לקבוע 0:3. צ'לסי שחזרה את נס יובנטוס והייתה אמורה לקחת אותו רחוק עוד יותר, אבל אז נכנס לפעולה לוקה מודריץ'.

מודריץ' הופיע במאני טיים (רויטרס)מודריץ' הופיע במאני טיים (רויטרס)

הבישול של המאסטרו הקרואטי לרודריגו, עם החלק החיצון של כף הרגל, היה אחד הרגעים המושלמים של העונה כולה, והברזילאי שקרלו אנצ’לוטי שלח לדשא בחילוף בעיתוי מצוין, דייק כדי להוציא את כל הרוח מהמפרשים של צ'לסי. מחזיקת הגביע המכהנת הייתה ברקיע השביעי אחרי המבצע המבריק של ורנר, משוכנעת שהיא בדרך להשלים את אחד הקאמבקים המפוארים אי פעם. "שחקני צ'לסי חשבו שאנחנו מתים", אמר מודריץ' עצמו אחרי שריקת הסיום. וכאשר קמה ריאל לתחייה, היא הרגה את החוסן המנטלי של צ'לסי. בהארכה, היתרון הפסיכולוגי עבר באופן חד מאוד לכיוונם של הלבנים, ומשם הדרך לנגיחת הניצחון של קארים בנזמה הייתה קצרה.

כי הצרפתי הוא הווינר האולטימטיבי של המפעל העונה ושערו ה-12 היה כמעט בלתי נמנע בסיטואציה שנוצרה. כעת, ברור שהוא יסיים כמלך השערים ויעקוף את לבנדובסקי שהודח אתמול כשבמאזנו 13 כיבושים. עם כל הכבוד לשלישיה נגד זלצבורג ואפילו לשער מול ויאריאל, הפולני לא סיפק את הסחורה בנוק אאוט העונה. אם ייפרד מבאיירן הקיץ לטובת ברצלונה, הוא יעשה את זה עם טעם חמצמץ בפה. מנגד, בנזמה לא הולך לשום מקום גם בקיץ הקרוב, והוא גם נחוש ללכת עד הסוף ולהניף את הגביע. זה קרה ב-2018 אחרי שהקאמבק של יובנטוס נהרס, ועשוי לקרות שוב אחרי הקאמבק ההרוס של צ'לסי.

כמה אושר: בחדר ההלבשה של ויאריאל
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה