שבו בשקט

איפה שלא קראתי ולאן שלא הלכתי, בכל מקום נתקלתי בביקורת על המשחק של צ'לסי. גם בחצי הגמר נגד ברצלונה וגם בגמר נגד באיירן מינכן. נכון, לא ראינו טיקי טקה כמו של הקטאלונים או חילופי מסירות כמו של הגרמנים, אבל ראינו כדורגל נהדר. אמנם מסוג אחר, אך כדורגל נהדר. גם בונקר צריך לדעת לעשות.

"איכס", "צ'לסי גנבה את הגביע", "אלופת אירופה המגעילה ביותר מאז הוקם המפעל", ומה לא. כל הדברים הללו וגם מעבר הספקתי לשמוע במעט זמן שעבר מאז הגמר. כמה שטויות.

פרננדו טורס עובר את ויקטור ואלדס. צ'לסי עברה בצדק (רויטרס)

למי שכבר הספיק לשכוח, ההתחלה של הבלוז בשלבים המכריעים לא הייתה טובה. הפסד 3:1 לנאפולי בסן פאולו. אך 1:3 הירואי בסטמפורד ברידג' ועוד שער בהארכה העלו אותם לשלב הבא, שם כבר היה קל יותר מול בנפיקה (1:3 בסיכום).

עם כל הכבוד לכך שעברה את נאפולי, הקרב הגדול באמת היה מול ברצלונה. תעלו למעלה קצת לפסקה השנייה. אם אלו הדברים שנאמרו לאחר הגמר, הדברים שנאמרו אחרי כל אחד מחצאי הגמר היו בהרבה יותר גרועים. הלו, בשני משחקים, הקבוצה הגדולה בכל הזמנים, ברצלונה, לא הצליחה לנצח את צ'לסי. היא סיימה איתה בתיקו והפסידה. בונקר? לעבור את ברצלונה בשני משחקים, אני קורא לזה גדוּלה.

יש בכדורגל הרבה מעבר לטיקי טקה. אמנם סגנון המשחק של הבלוז לא יפה לעין, אך גם זה כדורגל, וצריך לדעת להעריך גם אותו. צ'לסי זכתה בצדק, יגידו מה שיגידו.

ועוד מילה על דידייה דרוגבה. במשך רוב שלבי המשחק מול באיירן הייתי פשוט עם פה פעור. שנים שאני עוקב אחריו אבל לראות שחקן בן 34 שמתרוצץ כמו ילד בן 17 שרק עלה מהנוער זה פשוט מדהים. אם עד הגמר "רק" הערכתי את החלוץ הפנומנלי, אחרי המשחק שהוא נתן הפכתי לגרופי שלו. מעריץ של ממש. לצערי הוא אמור לעזוב את הטופ האירופי לטובת הכסף הגדול של המפרץ, אבל הלוואי ונהנה ממנו אפילו עוד שנה אחת. אני מאוד מקווה שהוא יישאר עוד קצת ברמות הגבוהות ולא יעזוב למזומנים של קטאר/איחוד האמירויות/ערב הסעודית.

דרוגבה ומאלודה עם הגביע (GettyImages)

בקיצור, לכל המרגיזים שהעבירו ביקורות בלי סוף, מה נשאר לכם כעת חוץ מלאכול את הכובע? האמת, לא הרבה. אגב, לפרגן מעולם לא הרג אף אחד.

הכתוב הינו טור דעה