שפיפ”א תלמד מהיורליג? מלבד מקרים בהחלט נדירים, שלב הבתים של ליגת האלופות הפך לחד צדדי כמעט באופן מוחלט, כאשר נראה כי הפערים בין מועדוני הענק לקבוצות הקטנות רק גדלים מעונה לעונה והשלב הראשוני במפעל הפך ללא רלוונטי, בו הקטנות משמשות בעיקר כתפאורה עצובה.

מתוך 16 מקומות, 12 כבר מאוישים בשמינית גמר הצ’מפיונס, זאת עוד לפני מחזור הנעילה של שלב הבתים. במבט חטוף על הקבוצות שנאבקות על ארבעת הכרטיסים הנותרים, ניתן למצוא את בשיקטאש, בנפיקה, ליון ופ.צ קופנהאגן שמשחקות בבתים שסובלים מחסור עניין לציבור. 

ברצלונה, ריאל מדריד ורוב הגדולות הבטיחו באופן מעשי את המקום ב-16 האחרונות כבר באוקטובר ומשחקיהן בשלב הבתים משמשים בעיקר כבמה לשבירת שיאים, קביעת תוצאות אסטרונומיות ושיתוף צעירים (עיין ערך ברצלונה – סלטיק, הקטאלונים רמסו 0:9 את הסקוטים ,שפעם עוד היוו יריבה רצינית, בסיכום כללי ואף מצאו זמן לשתף את מרלון הצעיר להופעת בכורה רשמית).

כריסטיאנו רונאלדו חוגג. במה לשבירת השיאים שלו ושל מסי (רויטרס)כריסטיאנו רונאלדו חוגג. במה לשבירת השיאים שלו ושל מסי (רויטרס)

מחד, השיטה הנוכחית מאפשרת למדינות קטנות ונטולות עבר ספורטיבי מפואר ליטול חלק בבמה המרכזית ובנוסף מעניקה לאוהדים באותן מדינות הזדמנות נדירה לצפות בכוכבים הגדולים מקרוב (עיין ערך ישראל), אך יחד עם זאת מוציאה לחלוטין את העוקץ משלב הבתים שהפך ללא תחרותי. 

ראשי היורוליג לקחו החלטה קשה בעונה שעברה, כשהודיעו על שינוי דרסטי בשיטה המיושנת של המפעל (שלב הבתים היה ארוך וחסר חשיבות, האקשן התחיל רק בטופ 16 – בדיוק כמו בצ’מפיונס), אשר אילצה אותם בין היתר להיפרד ממספר חברות ותיקות שבשנים האחרונות איבדו מכוחן (פרטיזן בלגרד = סלטיק).

על פניו, את השיטה החדשה של היורוליג יש לבחון רק בסוף השנכ, אך במבט על פתיחת העונה במפעל הבכיר של הכדורסל האירופי, נראה שהצמצום ל-16 קבוצות אימתניות שפוגשות אחת את השנייה בליגה ארוכה, היה בהחלט הצעד הנכון, שאף הוביל לדרמה, מתח ועניין כבר מהרגע הראשון של העונה (גארבג’ טיים אווט). 

הכתוב הינו טור דעה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה