התפרצות הרגשות של ניימאר, שנתפס בעדשת המצלמה כשהוא בוכה אחרי הניצחון 0:2 של ברזיל על קוסטה ריקה, עוררה לא מעט תגובות, שלקחו לכאן או לכאן את הפעולה האמוציונלית של כוכב הסלסאו. היו כאלה שטענו כי הדמעות מעידות על האכפתיות והמחויבות שלו כלפי הנבחרת, בעוד שהמבקרים טענו שמדובר בפעולה שמעידה על חוסן מנטלי נמוך. אני נוטה יותר להסכים עם האופציה השנייה.

שחקני ברזיל, בדיוק כמו אלו של ארגנטינה, לא מצליחים לנתב את התשוקה והכמיהה של הקהל במדינתם להצלחות, לכיוון חיובי, ונראים לחוצים, חסרי שקט ואפילו מפוחדים בחלקים מסוימים של המשחק. הסלסאו אולי עשו צעד משמעותי בדרך לגמר, אבל 1:1 מאכזב מול שווייץ וניצחון דחוק בתוספת הזמן על אחת הנבחרות החלשות בטורניר אלו ממש לא התוצאות להם ציפו בארץ הסמבה. 

שחקני ברזיל מאוכזבים (רויטרס)שחקני ברזיל מאוכזבים (רויטרס)

האמוציונליות המופגנת והמוגזמת של שחקני נבחרת ברזיל אולי מצטלמת יפה, אבל לדעתי היא אחת הסיבות המרכזיות שהפילו אותה במונדיאל 2014 שהתקיים על אדמתה לפני ארבע שנים. התמונות של השחקני הסלסאו בוכים מהתרגשות במהלך ההמנון לפני חצי הגמר בגרמניה זכורות היטב, כמו גם התמונות שהגיעו כ-90 דקות לאחר מכן, אחרי השביעייה המהדהדת שספגו מאלופת העולם. 

ניימאר הוא המנהיג של ברזיל אם ירצה או לא ירצה בכך, וככזה, הוא חייב להפגין חוסן מנטלי הרבה יותר גבוה. שחקן שכבר רשם קדנציה בברצלונה, אחד המועדונים הלחוצים על הגלובוס, צריך לדעת להתמודד בצורה הרבה יותר טובה ברגעים האלה, ואין שום סיבה הגיונית להגיב בצורה כזו לניצחון במשחק השני בלבד בטורניר מול הנבחרת החלשה בבית. 

שחקני ברזיל במהלך התבוסה לגרמניה ב-2014, התמונות יחזרו על עצמן? (רויטרס)שחקני ברזיל במהלך התבוסה לגרמניה ב-2014, התמונות יחזרו על עצמן? (רויטרס)

ניצחון על קוסטה ריקה אמור להיות בבחינת סימון “וי” ולא יותר עבור נבחרת שרוצה ללכת עד הסוף ולהשכיח את הביזיון מול הקהל הביתי בטורניר הקודם. למרות הסגל הרחב ועמוס הכוכבים, ניימאר, שחקן גדול וכשרוני ככל שיהיה, הוא לא האיש שלדעתי יכול לקחת את הסלסאו עד הסוף. קשה לי לראות את השחקנים הצהובים מצליחים לעמוד בלחץ שיעלה בכמה דרגות בשלבי הנוקאאוט, אבל אני דווקא כן יכול לראות איך כמו בטורניר הקודם –דמעות ההתרגשות יהפכו לדמעות של עצב.  

הכתוב הינו טור דעה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה