"הבעיה בכדורגל בישראל היא שאין סבלנות ורוצים הצלחה באופן מיידי. מצפים להצליח כאן ועכשיו. קחו למשל את בלגיה, יש להם נבחרת מצוינת שעבדו בסבלנות במשך למעלה מ-15 שנים כדי להרכיב אותה", כך אומר פרופסור ניקוס קרטוקוליס, מומחה בינלאומי לניהול ספורט, לפני הקונגרס הבינלאומי למדעי הספורט במכללה האקדמית בוינגייט

פרופ' קרטוקוליס הוא מומחה להתנהגות ארגונית וניהול ספורט באוניברסיטת ניקוסיה. בעבר שימש כשר הספורט בקפריסין ובין השאר ייעץ גם להתאחדות הכדורגל של איסלנד וסייע לה בקמפיין המצוין של יורו 2016, בו הגיעו האיסלנדים לרבע הגמר. בראיון טלפוני שערכנו איתו מקפריסין, אמר לנו קרטוקוליס דברים מעניינים על הכדורגל הישראלי: "הכדורגל בישראל מאוד דומה לקפריסין. בשתי המדינות אנחנו רואים שיש התקדמות בשנים האחרונות בענף זה, למרות שהפוטנציאל המלא רחוק ממימוש. קחו למשל את בלגיה, יש להם נבחרת מצוינת שעבדו עליה בסבלנות למעלה מ-15 שנים כדי להרכיב אותה. בישראל לעומת זאת, ממש לא סבלניים. רוצים את ההצלחה מחר. לכן, לא מצליחים לעמוד במטרות שהוצבו לנבחרת".

פרופ' ניקוס קרטקוליס (גרשון ולדמן)פרופ' ניקוס קרטקוליס (גרשון ולדמן)

פרופ' קרטוקוליס התארח לא מכבר בקונגרס הבינלאומי החמישי למדעי הספורט של המכללה האקדמית בוינגייט, והרצה על הדרך הנכונה לטענתו לנהל ארגוני ספורט. מטרת הקונגרס בו הוא נטל חלק, הייתה להציג את מיטב המחקרים האחרונים בתחום הספורט, ולהפגיש בישראל את החוקרים המובילים בעולם מתחום זה. הקונגרס נערך ביוזמת המכללה האקדמית בווינגייט בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ניקוסיה, הוועד האולימפי בישראל והאוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה.

רובנו מודעים לבעיות של הכדורגל הישראלי, אבל מלבד הביקורת הבונה, יש לפרופ' קרטוקוליס גם חלק מהפתרונות לנושא: "צפיתי במשחקים רבים בישראל וראיתי שיש תשוקה ושיש גם כישרון רב של שחקני הכדורגל במדינה. יש את כל מה שצריך כדי להצליח. הבעיה המרכזית היא שאין אסטרטגיה שנועדה לפתח שחקנים ברמה הגבוהה ביותר. לשם כך אנחנו זקוקים לזמן. כמובן שצריך תקציב כדי לפתח את הנושא הזה, אבל במקרה של ישראל מדובר רק בתירוץ. זה לא רק עניין של כסף, כי יש תקציב, השאלה היא לאיפה מפנים אותו”.

שחקני בלגיה חוגגים (רויטרס)שחקני בלגיה חוגגים (רויטרס)

“ישראל היא מדינה קטנה מאוד ולכן צריך להקים בה קבוצה איכותית של מומחים שתעבור בכל המדינה ותגלה את הכישרונות הצעירים שלה. לאחר שנאתר את אותם כישרונות, נצטרך לבדוק אותם בתנאי מעבדה. כלומר, לבחון את הכושר הגופני שלהם, היכולות שלהם ואת האישיות שלהם. מדובר למעשה בתהליך תלת שלבי: קודם מאתרים את הכישרונות, לאחר מכן לוקחים אותם לאבחון ובסופו של דבר מתחילים לשפר אותם באמצעות הכלים שעומדים לרשותנו". 

כאמור, לקרטוקוליס היה חלק חשוב בהצלחה של נבחרת איסלנד ביורו 2016 והוא סיפר לנו איך הם עשו זאת: "ביקרנו בבירת איסלנד כמה וכמה פעמים ובעלי התפקידים החליטו שהם רוצים לשפר את כל הספורט במדינה ולא רק את תחום הכדורגל. לשם כך, היינו צריכים לפתח מודל מיוחד שנתפר בדיוק לפי המידות של המדינה. מה שבסופו של דבר הוחלט, הוא לאתר את השחקנים הטובים ביותר ברחבי איסלנד ולשלוח אותם כדי שישתפרו בליגות אירופאיות חזקות. בתוך כך, היות שמאוד קר בחורף קבענו שיש להקים מתקני אימון מיוחדים, כדי ששאר החשקנים יוכלו להתאמן 365 ימים בשנה. מה שהאיסלנדים הצליחו להשיג זה למעשה נס. המדינה מאוד קטנה ולמרות זאת, המיקום העולמי שלהם בכדורגל מאוד גבוה".

שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)

קרטוקוליס שיבח את המאמנים הישראלים, אך שם אצבע על הבעיה: "בישראל יש מאמנים טובים וצעירים ויש להם פוטנציאל להצליח גם בעתיד. מה שחסר הוא מאמנים עם מומחיות לפיתוח שחקנים צעירים. בישראל יש מתקנים טובים לכדורגל, הבעיה היא שאתה לא צריך אצטדיונים יקרים ומפוארים, מה שאתה צריך הוא מתקנים בכל מקום אפשרי ברחבי המדינה, כדי שהילדים ובני הנוער שיוכלו לשחק כדורגל בשכונה שלהם".

בסיום דבריו, התייחס פרופסור קרטוקוליס גם לנושא בחירת מאמן לנבחרת: "בבחירת מאמן לנבחרת הכדורגל הדעה שלי היא שהקריטריון הכי חשוב הוא לא מאמן עם שם גדול, אלא מאמן שיהיה מוכן לעבוד על פיתוח הנוער והצעירים במדינה. כרגע אין בישראל שחקנים מהרמה הראשונה בעולם, לכן אתם זקוקים למאמן שיהיה לו המון רצון לקידום צעירים. כשהתאחדות מחליטה שהיא רוצה לגייס מאמן, קודם כל צריכים לקבוע מה הן הציפיות מהמאמן הזה ורק אחר כך למצוא את האדם הראוי".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה