"אנחנו ישנים עשרה אנשים בקרוון, אמנם קצת צפוף, אבל לא היינו מוותרים על זה בשום אופן, נשאר כאן חודש שלם עד שארגנטינה תזכה בגביע" , כך מסביר לנו מרטין, אוהד ארגנטיני, שעשה את כל הדרך לריו דה ז'נרו מבואנוס איירס בקרוון שלו עם עוד תשעה חברים.
"נסענו במשך יומיים, אבל בלי לחץ כי עצרנו כל לילה לישון במקום אחר, ריו זאת התחנה הראשונה ואנחנו מתכננים לחרוש את כל ברזיל ולעודד את הנבחרת. בסך הכל נעבור כאן 18 אלף קילומטרים, כאשר התחנה האחרונה תהיה שוב ריו דה ז'נרו".
התנאים של מרטין וחבריו עוד יחסית סבירים, בקרוון שלהם יש תאי שינה קטנים ואפילו כיור ופינת אוכל קטנה. מנגד, ברכב שמחנה ליד הקרוון, ישן אוהד ארגנטיני בצפיפות נוראית בבגאז', אבל נראה שהוא מרוצה בחלקו.
"אנחנו משלמים 65 דולר ללילה כדי להחנות את הרכבים שלנו מול החוף, אין לנו כסף למלונות היקרים שריו מציעה והרכב משמש לנו כאמצעי תחבורה ומקום לינה", מסביר לנו אחד האוהדים ומיד פוצח בשיר שמדביק את כל הסובבים.
אי אפשר להתעלם מהנוכחות המרשימה של אוהדי ארגנטינה בריו דה ז'נרו, הערכות הן שקרוב למאה אלף אוהדים חצו את הגבול על מנת לתמוך בנבחרתם, יותר מכל נבחרת אחרת.
כמה ארגנטינאים נכנסים בקרוון
"אני חוסך ארבע שנים בשביל הרגע הזה, אני לא אדם עשיר, אני עובד קשה ושם כל חודש כסף בצד עבור המונדיאל, גם אם היו מציעים לי אלפי דולרים עבור הכרטיסים שלי, לא הייתי מוכר. לחיבוק שלי עם הבן אחרי גול של ארגנטינה אין מחיר, " אמר לנו בטו דואק, יהודי ארגנטיני שכבר ראה שישה מונדיאלים בחייו.
"אם אתה יהודי דתי, אתה תרצה להיות בירושלים ביום כיפור, אם אתה נוצרי קטולי, תרצה להיות בוותיקן בחג המולד ואם אתה אוהד כדורגל, אתה חייב להיות כאן בזמן המונדיאל". ההשוואה של דואק בין כדורגל לדת מסבירה אולי בצורה הטובה ביותר את החשיבות של טורניר המונדיאל עבור אוהדי ארגנטינה.
 |
| הקרוון מבפנים (עמיר יניב) |
|
| |
וממש כמו בתפילה בבית הכנסת או בכנסיה, כך גם אוהדי ארגנטינה לא מפסיקים לשיר יחדיו בתיאום מושלם.
בין אם זה שיר על כך שמראדונה גדול יותר מפלה או על אהבתם לכוכב הנבחרת ליונל מסי, השירה היא מדבקת ואפילו מחייבת, אם אחד האוהדים מחליט שמתחילים לשיר, כל האחרים מתגייסים מיד ומצטרפים, גם אם הם היו עסוקים באותו רגע במשהו אחר.
 |
| אוהדים במראקנה (עמיר יניב) |
|
| |
יש גם כמה שירי התגרויות המוקדשים לריביתה המושבעת של ארגטינה אחד מהם הוא שיר הברזילרוס: "ברזילאים, ברזילאים, למה אתם כה מרירים? זה בגלל שמראדונה יותר גדול מפלה".
את השיר הזה שרים אוהדי האלביסלסטה בכל הזדמנות ונראה שהם נהנים לשיר אותו כאן במיוחד על אדמת ברזיל. גם הברזילאים דואגים להחזיר באותו מטבע, לפחות אם תשאלו את עשרת אלפים המקומיים שהגיעו לעודד את נבחרת בוסניה במראקנה. אבל היופי כאן הוא שעם כל היריבות הגדולה בין מעצמות הכדורגל הללו, הכל נעשה ברוח טובה ובלי אלימות, ככה זה שבאים אלפי קילומטרים, מאהבה.