64 שנים אחרי: אורוגוואי תהמם את העולם שוב?

המדינה הכי קטנה שהגיעה למונדיאל היא כמובן אורוגוואי. פחות מ-3.5 מיליון תושבים יראו את נבחרתם חוזרת למקום בו היא זכתה לפני 64 שנים בגביע העולמי, בסנסציה הגדולה ביותר שנראתה בעולם הכדורגל מאז ומעולם. עם מורה לשעבר על הקווים, סגל עמוס בכוכבים ולואיס סוארס אחד, הסלסטה מתכוננים שוב להמם את כולנו.

מאמן: מורה לחיים, המאסטרו מאחורי ההצלחה התכולה
״הראה לי את חניכייך ואומר לך מי אתה״. אין ספק כי אם המשפט שהמצאנו זה עתה אכן היה קיים, בוודאי היו משייכים אותו למאמן אורוגוואי, אוסקר טבארס. עם כל הכבוד לכוכבים גדולים כמו אדינסון קבאני, לואיס סוארס ודייגו פורלאן, האיש החשוב ביותר בנבחרת התכולה הוא ״המורה״ בן ה-67. טבארס הוא עוף די מוזר בנוף המאמנים העולמי, בדור שבו כל מאמן חושב קודם כל על ניפוח כיסיו במזומנים של השייחים והאוליגרכים השונים, פשוט משובב נפש לראות מאמן מקומי שקודם כל דואג לנבחרת מולדתו.

"אל מאסטרו" (כינוי שניתן ליליד מונטבידאו בגלל עברו כמורה) מחזיק בשרביט האימון של הסלסטה כבר עשור, ואין ספק שמדובר באחד השידוכים המוצלחים בתולדות הכדורגל העולמי. אוסקר אימן במהלך הקריירה בלא פחות מ-11 קבוצות, בפנתיאון המרשים תוכלו למצוא קדנציות בליגות באורוגוואי, קולומביה, ארגנטינה, איטליה וספרד. למרות ההצלחות הרבות והשם שצבר לעצמו מסביב לעולם, מאז ומתמיד המורה המדופלם העדיף לחנך את הנבחרות בתכול.

במהלך 34 שנות האימון של המאסטרו, הוא חזר ושב 4 פעמים כדי לאמן את הנבחרת הלאומית. פעמיים הייתה זאת האולימפית ופעמיים הבוגרת, כך שלא משנה כיצד תסתכלו על זה, אין שחקן, אוהד או אפסנאי שאוסקר לא מכיר.

אוסקר טבארס (רויטרס)

מערך משוער ושחקנים בולטים: גם הפעם, הולכים על כל הקופה
גם במונדיאל האחרון, בו העפילה הסלסטה לחצי הגמר, וגם בטורניר הקופה אמריקה האחרון בו זכו טבארס וחניכיו, אורוגוואי עלתה במערך ה-4:4:2. ככל הנראה גם הפעם השועל הוותיק לא ישנה שיטה זאת ויעלה כמעט בדיוק עם אותם שחקנים שמלווים אותו בשנים האחרונות.

השינוי העיקרי כמובן יהיה בחוליית ההתקפה של התכולים. אם בעבר היה זה דייגו פורלאן שהנהיג ללא עוררין את הנבחרת הלוחמנית, כיום החלוץ זהוב השיער יתרום את חלקו מהספסל. אלו שכמובן יוליכו את החלק הקדמי יהיו לואיס סוארס ואדינסון קבאני, שניים מהחלוצים הטובים בעולם.

דייגו פורלאן. יתרום בעיקר מהספסל (רויטרס)

מלבד "אל פיסטורלרו" ו"אל מטאדור", שהם ללא ספק השחקנים החשובים ביותר בנבחרתם, בכל עמדה אפשרית נוכל למצוא כוכבים שמשחקים בקבוצות הטובות בתבל, בין אם זה מרטין קאסארס מיובנטוס, דייגו גודין וכריסטיאן רודריגס מאתלטיקו מדריד או גסטון רמירז ודייגו לוגאנו (סהות'המפטון ו-ווסט ברומיץ' בהתאמה). פשוט לא יאמן כיצד במדינה שמונה פחות ממחצית מאוכלוסיית ישראל, ישנם כל כך הרבה שחקנים שמשחקים בליגות הטובות בעולם.

נקודות תורפה: ירידת מתח ועודף גרזנים בקישור
על פניו, נדמה כי בקטגוריה זאת תהיה הדלה ביותר. מאמן מנוסה שמכיר את נבחרתו מא' עד ת', סגל שרץ שנים ומורכב מכוכבים נוצצים וכמובן לואיס סוארס שמגיע לאחר עונת השיא שלו בקריירה. למרות כל אלו, כבר במוקדמות ניתן היה לראות שמשהו לא טוב עובר על הבחורים שבמונדיאל שעבר חוללו סנסציה.

אדנסון קבאני. גם במונדיאל נראה אותו חוגג? (רויטרס)

לא ברור אם מדובר בירידת מתח או בעודף ביטחון עצמי, אך בסופו של דבר הסלסטה העפילה לברזיל רק לאחר משחקי פלייאוף מול ירדן החלשה אחרי שסיימה במקום החמישי והלא מחמיא במיוחד את שלב המוקדמות.

עקב אכילס נוסף בנבחרת התכולה הוא העדר כישרון בחוליית הקישור. אם בעבר בשורות הסלסטה יכולנו למצוא אומני כדור כמו אנצו פרנצ'סקולי ואלברו "אל צ'ינו" רקובה, כיום חוליית הקישור מורכבת בעיקר מגרזנים נטולי ברק. אין עוררין על יכולתם המצוינת של וולטר גרגאנו (פארמה), דייגו פרס (בולוניה) וארבאלו ריוס (מורליה), גם כמובן שאי אפשר לזלזל בכריסטיאן "סבוז'ה" רודריגס ואלברו גונסאלס (לאציו), אך כל אלו שחקנים של עבודה קשה לפני ניצוצות גאונות.

לואיס סוארס. גם במונדיאל הזה הוא מתכנן להקריב הכל עבור הנבחרת? (רויטרס)

כדאי לשים לב: מסיציליה באהבה
אין ספק שמכל הכוכבים הנוצצים בנבחרת הדרום אמריקאית, ישנו ילדון אחד אלמוני יחסית שכדאי מאוד לשים לב אליו הקיץ בברזיל. אבל הרננדס בן ה-23 מגיע אחרי עונת שיא בפאלרמו, אותה העלה אחרי עונה אחת בלבד לסרייה A. החלוץ הכישרוני ששיחק עם מיודענו ערן זהבי בשורות הוורודים מסיציליה, כבש העונה 13 שערים ויהיה מעניין מאוד לראות את השתלבותו בחוד המפלצתי של אורוגוואי.