אגלי זיעה עוטפים את המצח שלו, הוא חושב על הכותרות של ה'לאקיפ' ביום שלמחרת, על האוהדים הזועמים שיחכו לו בשדה התעופה שארל דה גול.

הוא מניח את היד על פיו ומשגר מבט חושב. המצלמות מתקרבות לפניו, הוא מסתכל אחורה לספסל, את מי אני יכול לזרוק פנימה? איפה לעזאזל בנזמה? הוא אומר לעצמו בלב.

זו בדיוק יכולה להיות הסיטואציה בה יימצא ריימונד דומנק במשחק האחרון של שלב הבתים מול דרום אפריקה. 

הבית שכולל את ברזיל, חוף השנהב ופורטוגל מוגדר כ"בית המוות" לאחר ששלוש מהנבחרות האטרקטיביות בעולם ישחקו בו אבל הבית של הצרפתים יכול להגדיר את "המוות" הסופי של דומנק בקריירת האימון שלו.

הצצה לבתים השונים תוכיח לכם שהבית הפתוח ביותר הוא בית א' של צרפת, אורוגוואי, מקסיקו ודרא"פ. מי תעלה משם? לא ממש ברור.

אורגוואי של פורלאן וסוארס נראית חזקה מאוד ולצד משחק קשוח וחזק שמאפיין אותה לאורך השנים, היא תציג טכניקה גבוהה מאוד.

בנזמה. איפה הוא? (רויטרס)
בנזמה. איפה הוא? (רויטרס)

מקסיקו מציגה את אחת הנבחרות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר עם סוללת צעירים בראשות חאבייר הרננדז שחתם במנצ'סטר, קרלוס ולה שמשחק תחת ארסן ונגר בארסנל וג'ובאני דוס סנטוס מגלאטסראיי. עם חבורת צעירים ומאמן מצויין כמו חאבייר אגירה היא לבטח תעשה צרות למי שיתמודד מולה.

בואו נמשיך למארחת. על הנייר, אין לה מה למכור מצד שני, מי יכול להתמודד עם נתון מדהים הקובע כי כל מארחת העפילה משלב הבתים. עם קהל גדול ביציעים, זמבורות מיוחדות וחזקות, קשה לראות את דרא"פ הופכת לבשר תותחים.

והנה אנחנו שוב עם הטריקולור. הצרפתים לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם מאז הנבחרת הגדולה של 1998 ו-2000. הסיבה: ריימונד דומנק. אני יודע, אתם תזכירו לי שצרפת העפילה עד הגמר במונדיאל הקודם אבל מישהו מכם באמת יכול לזכור הופעה גדולה שלה מאותו טורניר?

דייגו פורלאן חוגג. יטיל פחד על הצרפתים (רויטרס)
דייגו פורלאן חוגג. יטיל פחד על הצרפתים (רויטרס)

נראה כאילו המאמן שלה מצליח לבטל כל ניצוץ של כישרון שיש לו בסגל. השחקנים שלו ממש לא משחקים בשבילו ומעידה על כך ההתבטאות של הנרי נגדו במשחקי המוקדמות. תוסיפו לכך דור פחות מוכשר מההוא הקודם (זידאן, מקאללה, ויירה) ואת חוסר הגב שהוא מקבל מתושבי מדינת הבאגט והצפרדעים והנה לכם סיבה ממש גדולה לנפילה צרפתית.

בלי הקרבה מהשחקנים וללא תמיכה מהעם הצרפתי (כן, גם הם לא ממש אוהבים אותו), דומנק יכול למצוא את עצמו כבר מחוץ לטורניר בתום שלב הבתים. מצד שני, עוד העפלה לגמר עוד מסוגלת להשאיר ממנו טעם של מצליחן.

בין כל סימני השאלה הגדולים האלה יש עובדה אחת ברורה. כולם אבל באמת כולם מחכים כבר למאמן הבא, לורן בלאן. 

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה