מאמנה של אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה, הגיע למועדון ב-2011 ומאז הביא אותו לרמות הגבוהות באירופה ולמגוון תארים בזירה המקומית והאירופית. בריאיון ל-’The Voice Coaches’, הארגנטינאי נזכר בהגעתו לויסנטה קלדרון (שכבר הספיק להתחלף בוונדה מטרופוליטנו, צעדיו הראשונים, התארים, השחקנים שאימן והשקפתו לגבי המשחק.
תחילה, סיפר סימאונה על יום מינויו לתפקיד: “אכלתי ארוחת בוקר עם הבן שלי ג’וליאנו ואמרתי לו שאני לא יודע מה לעשות. הוא השיב לי שאם אני אעשה הכל נכון לא אצטרך לעזוב חזרה לארגנטינה ולאבד את הדרך שלי. הייתי בן 27 או 28 כשהחלטתי שאני רוצה לאמן, זה היה כששיחקתי בלאציו. דמיינתי איך יראה האימון ובמשחק מה הייתי עושה לו אני המאמן. בסוף היום הייתי מוקף בפתקים, הייתי רושם כל דבר שקפץ לי לראש. אני אדם כזה שאם הוא רוצה משהו, אני אעשה הכל ולא אעצור עד שיהיה שלי”.
צפו: הביקור המיוחד של רונאלדו בסיןהסיפוק בעבודת המאמן: “הדבר הכי כיף בעבודה הזו הוא היכולת לשפר את השחקנים שלך, כמובן שכולנו רוצים להיות האלופים ולזכות בתארים, אבל הפרס הגדול ביותר הוא לראות שחקנים כמו קוקה, לוקאס הרננדס ואנחל קוראה צומחים. אני ידעתי שיום אחד אאמן את המועדון הזה, לזה התכוננתי יותר מכל. כשזה התגשם, לא חשבתי יותר מדי מה לומר לשחקנים, אני אדם ספונטני, זה אחד היתרונות שלי שהייתי שחקן של הקבוצה במשך חמש שנים, עכשיו אני מסכם כבר 13 שנים כאן, המועדון הפך לחלק גדול מהחיים שלי”.
עוד סיפר: “אחרי העונה שבה זכינו בליגה האירופית, הקשר בין השחקנים היה חזק מאוד וזה היה התחלה של גלגל חדש, ידענו מה אנחנו רוצים להשיג הלאה. לזכות באליפות הליגה בספרד כשמתחרות מולך קבוצות כמו ריאל מדריד וברצלונה זה כמעט בלתי אפשרי, הן היו חזקות בצורה שלא תיאמן בעשור האחרון, היו להם שחקנים אדירים שבלעדיהם זה לא היה קורה. לנו אין את האפשרות לרכוש שחקנים ב-150 או 200 מיליון יורו, אנחנו צריכים להיות יצירתיים. עלינו להיות ברורים לגבי מה שאנחנו רוצים לשפר ולפתח”.