מערכת הבחירות לנשיאות אתלטיק בילבאו הייתה מרתקת, במיוחד בשבוע האחרון כאשר מרסלו ביילסה נכנס בסערה לתמונה. ימים ספורים לפני שחברי המועדון הלכו לקלפיות, הכריז איניאקי אריצ'באלטה כי ימנה את הארגנטינאי למאמן אם ינצח, ואז הופיע המאסטרו במסיבת העיתונאים מרהיבה בה התברר היקף העבודה שביצע מאז פוטר מלידס יונייטד בשלהי פברואר.

ביחד עם הצוות הנאמן, שהולך איתו לאורך זמן, הספיק ביילסה לנתח את הקבוצה ביסודיות שאופיינית רק לו. הוא הכין מצגת מפורטת ביותר, והדגיש כי לא רק ב-45 משחקיה של בילבאו בעונה החולפת, אלא גם ב-38 המשחקים של קבוצת המילואים בליגה השלישית. הוא העיר בצער כי לא עמדו לרשותו צילומים מספקים של קבוצת הנוער, אבל בכל זאת השיג כמה. בנוסף, כדי לקבל רקע כללי על הנעשה בליגה הספרדית כולה, צפו הארגנטינאים ב-380 משחקים של קבוצות אחרות. כך, לפחות, טען ביילסה – ואין סיבה לפקפק במוניטין שלו. זה בדיוק מה שהוא עושה במשך כל הקריירה.

אחרי הכול, כך בדיוק הוא כבר עזר פעם לנצח בבחירות לנשיאות אתלטיק בילבאו. ב-2011, כאשר הצהיר חוסו אורוטיה שימנה את ביילסה למאמן אם יזכה, הציג הארגנטינאי מצגת עוצרת נשימה, בה פירט את היתרונות והחסרונות של כל שחקני הסגל, ניתח את ההיבטים הטקטיים המגוונים כולל הביצועים בעת ביצוע המצבים הנייחים, והמליץ על רשימת שחקני רכש אופטימליים לחיזוק שכללה, בין היתר, את ססאר אספיליקווטה ששיחק אז במארסיי. "אני יודע שעבדתי חודש בתנאים של חוסר ודאות, ואולי כל זה היה לשווא אם לא ננצח בבחירות", אמר אז ביילסה, ובהחלט סייע לאורוטיה לקבל את קולות הבוחרים.

מרסלו ביילסה (רויטרס)מרסלו ביילסה (רויטרס)

כעת הצהיר אריצ'באלטה: "אחזיר את המאמן שהצעיד אותנו לעונה הטובה ביותר במילניום הנוכחי". היה משהו בדבריו, כי 2011/12 אכן הייתה עונה מזהירה במובנים מסוימים, במיוחד בזירה הבין-לאומית. הבאסקים הרשימו אז מאוד במסע לגמר הליגה האירופית. הם ניצחו פעמיים את מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר, כולל 2:3 בלתי נשכח באולד טראפורד, וגם אלכס פרגוסון שיבח אותם מאוד על הקצב הרצחני ועל יישום משחק הלחץ. על הדרך, העפילה בילבאו גם לגמר הגביע הספרדי, והאוהדים אהבו מאוד את הסגנון ההתקפי ואת הגישה ההרפתקנית. 

ואולם, בליגה סיימה אז בילבאו, עם כל הרצון הטוב, רק במקום ה-11. היא הובסה 3:0 בידי אתלטיקו מדריד בגמר הליגה האירופית, ונכנעה גם לברצלונה בגמר גביע המלך. אחרי האכזבות האלה, היכולת ירדה באופן מהותי בכל החזיתות בעונה השנייה של ביילסה, שהוגדרה ככישלון מהדהד. כאשר עזב הארגנטינאי בתום שנתיים, לא היו אוהדים רבים שהצטערו על כך. לכן, בחלוף עשור, עמדה על הפרק הסוגיה המסקרנת – איזה זכרון נשאר מכהונתו בדיעבד? האם הישגיו היו מרשימים מהפיאסקו, או אולי להיפך? רבות היה תלוי כאן ביריב שהציבו מולו המועמדים האחרים.

מרסלו ביילסה (רויטרס)מרסלו ביילסה (רויטרס)

חשוב להדגיש כי לזהות המאמן יש משקל קריטי בבחירות בבילבאו, כי אפשרויות הרכש מוגבלות למדי. לפי מדיניות המועדון, רק באסקים יכולים ללבוש את מדיו, והמועמדים לא יכולים לחפש כוכבים ולהגיע לסיכום עם סוכניהם, כפי שנעשה במהלך הקמפיינים לראשות ריאל מדריד או ברצלונה. מחקר שעשה ביילסה על אספיליקווטה, שהתחיל את הקריירה באוססונה, מדגיש זאת – אבל אפילו הוא לא הגיע אז בסופו של דבר. מאמן אתלטיק צריך להתמצא היטב באקדמיה, לקדם צעירים מבטיחים מהאזור, והאחריות עליו גדולה במיוחד. שני המועמדים הנוספים לנשיאות לא הציגו אלטרנטיבה ברורה לפני שהארגנטינאי נכנס לתמונה, ובימים האחרונים לפני ההליכה לקלפי הייתה חשיבות עליונה לעשות זאת.

אז שניהם הלכו על האופציה הכי טבעית והכי ביתית שאפשר. תחילה היה זה ריקארדו ברקאלה, מנהל הנמל של בילבאו, שהצהיר כי ימנה את ארנסטו ואלוורדה אם ינצח. המתחרה השלישי, יון אוריארטה, הלך בעקבותיו בחלוף 24 שעות – ונקב אף הוא בשמו של ואלוורדה. היה זה מצב חריג מאוד, כי שני מועמדים הגיעו לסיכום עם מאמן אחד, אבל זה רק הדגיש שתי נקודות חיוניות. ראשית, ביילסה הדאיג מאוד את כולם והפך את אריצ'באלטה למועמד דומיננטי במרוץ. שנית, הפופולריות של ואלוורדה הפכה אותו לתשובה האולטימטיבית לאיום.

ארנסטו ואלוורדה (רויטרס)ארנסטו ואלוורדה (רויטרס)

ואולי אוהדי ברצלונה לא ממש יצליחו להבין זאת, אבל "הנמלה", כפי שכונה ואלוורדה עוד מימיו כשחקן חרוץ מאוד, הוא עילוי בבילבאו, ומסמל טוב מכולם את זהות המועדון. הייתה לו קדנציה ארוכה ומוצלחת בפסי אדום-לבן עד הדשא – הוא גויס לאתלטיק אחרי ששיחק שנתיים אצל יוהאן קרויף בברצלונה, והפך לשחקן התקפי חיוני מאוד במערך של הבאסקים, עם 50 שערים במשך 6 עונות. זמן קצר אחרי שתלה את הנעליים, שב ואלוורדה למועדון, עבד עם קבוצות הנוער ועם קבוצת המילואים, וב-2003 קיבל לראשונה בחייו את תפקיד המאמן הראשי, אותה מילא בהצלחה במשך שנתיים.

ואז, אחרי סיבוב שכלל קדנציות באספניול, אולימפיאקוס, ויאריאל ו-ולנסיה, שב ואלוורדה למועדון שהפך עבורו לבית ב-2013 – במקומו של ביילסה. הקבוצה שלו הציגה כדורגל מבוקר הרבה יותר בהשוואה לקודמו, אבל גם יציב הרבה יותר. ואלוורדה העפיל למפעלים האירופיים בכל ארבע העונות על ספסל הבאסקים, ועל הדרך הפך למאמן שהדריך את הקבוצה יותר מכולם לאורך ההיסטוריה – הוא הדיח מהפסגה את חבייר קלמנטה המיתולוגי. עבודתו היסודית והשקטה היא שגרמה לג'וספ מריה ברתומאו למנותו למאמן בארסה ב-2017, אבל זו כבר עלילה נפרדת לגמרי. בעיני אוהדי אתלטיק, ואלוורדה הוא דמות אגדית בכל קנה מידה, וחזרתו האפשרית גרמה לאופטימיות גדולה יותר בעיר מאשר הניתוחים המלומדים של ביילסה.

ארנסטו ואלוורדה (רויטרס)ארנסטו ואלוורדה (רויטרס)

לכן, בבחירות שנערכו ביום שישי, ניצח אוריארטה עם 48 אחוזים מהקולות. הבנקאי והיזם המקומי, רק בן 43, ייקח מעתה את המושכות, והוא צפוי להכניס רוח מרעננת אחרי עידן הנשיא היוצא אייטור אליסגי שהוגדר על ידי רוב הקהל כבעייתית. ארצ'באלטה קיבל 34 אחוזים בלבד, וברקאלה הסתפק ב-18 אחוזים.

אז כל חודשי העבודה של ביילסה ירדו לטמיון, אלא אם הוא יעביר לואלוורדה את כל המסקנות אליהן הגיע. המאסטרו, שיחגוג בעוד חודש את יום הולדתו ה-67, רצה במשרה כדי לחזור לעניינים במהירות, אך יצטרך להמתין להזדמנות אחרת – וכלל לא בטוח שהיא תגיע, כי הוא לא מסכים לעבוד בכל מקום ובכל תנאי. מנגד, ואלוורדה חוזר לזירה המרכזית שנתיים וחצי אחרי שפוטר מברצלונה, והמפגשים שלו עם בלאוגרנה עשויים להיות פיקנטיים בהחלט. תרשמו ביומנים – הנמלה מגיע לקאמפ נואו ב-23 באוקטובר. אתם לא רוצים להחמיץ את זה.
 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה