ארנסטו ואלוורדה לא מוציא את המיטב מברצלונה, לואיס סוארס כבר נמצא בגיל מתקדם, ההגנה העונה לא נראית יציבה כמו בעבר – כל זה נכון לגבי ברצלונה מודל 2019/20, אבל מה שעוד נכון זה שהקבוצה עדיין המועמדת העיקרית לתואר האליפות ואף מוליכה את טבלת לה ליגה. בשנים האחרונות הקטאלונים לא מפספסים כמעט נקודות נגד יריבותיהם לצמרת (הפסד הליגה האחרון לריאל מדריד לפני כמעט שלוש שנים כשהאליפות הייתה בכיס, הפסד הליגה האחרון לאתלטיקו ב-2010), אבל נדמה שהעונה, יותר מתמיד, התואר יוכרע דווקא על הנקודות שקבוצות הצמרת ישמיטו מול הקטנות. 

מתחילת הליגה הבלאוגרנה כבר מעדו לא מעט פעמים נגד קבוצות קטנות, והיום (שבת, 14:00) מחכה להם מבחן נוסף מול מועדון צנוע בדמות נועלת הטבלה, לגאנס. בעונה שעברה ליאו מסי וחבריו הבטיחו אליפות קלילה שנייה ברציפות, אבל כשפגשו בזמנו בחוץ את מי שגם אז הייתה אחרונה בליגה הפסידו במפתיע 2:1, כשהמארחת ביצעה מהפך תוך דקה ויצאה לדרך חדשה דווקא על חשבון האלופה. כדי להבטיח שפחות מחודש לפני הקלאסיקו בארסה לא תגיע עם פנצ'רים מיותרים – המשימה של הקטאלונים היא לצאת עם שלוש נקודות, ולא פחות מזה, מול הפפינרוס. המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV.

שבת ב-14:00, ברצלונה מול לגאנס

כדי להתחיל להבין למה מראש אפשר וצריך לספור את לגאנס לקראת מפגש הקצוות הזה, מעבר לעובדה שהיא הפתיעה את הפרעוש וחבריו בעונה שעברה, לא צריך ללכת רחוק מדי. בתחילת החודש פגשה בארסה קבוצה עם סגנון משחק דומה לזו של ההיא מפרברי מדריד, וגם אז נחלה הפסד 3:1 כואב אחרי שהובילה בזכות שטף התקפי מצוין של לבאנטה. הסיבה העיקרית שזה קרה היא מה שברצלונה חששה ממנו זמן רב – וזה איבוד כוח ההרתעה שלה, דבר שהעונה בולט יותר מכל אחת מהשנים שאחרי שפפ גווארדיולה עזב.

אם בעבר הלא רחוק הבלאוגרנה היו מגיעים למשחק חוץ, שולטים, שוטפים את המגרש עם אין ספור מצבים והיריבה הייתה רק מתגוננת ואולי בנס מגרדת 0:0, זו הייתה חגיגה של ממש. בעידן ואלוורדה זה לא ככה, ומעבר לעובדה שהאלופה לעיתים קרובות מחזיקה פחות בכדור מהיריבה, דבר שעד לפני כמה שנים לא היה מתקבל על הדעת ונתפס כסנסציה מטורפת, היריבות פשוט מגיעות ליותר מצבים ותוקפות בלי הפסקה את ההגנה המבוהלת של ברצלונה, שיחד עם קישור לא מתואם מספיק (שפוטנציאלית עדיין יכול להיות הטוב באירופה עם עוד קצת שפשוף של פרנקי דה יונג) סופגים בלי הפסקה.

מארק-אנדרה טר שטגן (רויטרס)מארק-אנדרה טר שטגן (רויטרס)

העונה מארק-אנדרה טר שטגן כבר הספיק להוציא 15 כדורים מהרשת שלו במסגרת המקומית (רובם הגדול אגב כמובן לא באשמתו, הוא מגלה יכולת מצוינת). אולי תופתעו לגלות, אבל בכל עונת 2010/11 בה הקבוצה בהדרכתו של פפ גווארדיולה זכתה בתואר, היא ספגה 21 שערים בלבד. הסוד? המאמן בקושי התמקד במשחק ההגנתי – רק לתקוף, להחזיק בכדור, וככה באופן טבעי היריבה לא מגיעה למצבים והקבוצה לא סופגת. אבל ואלוורדה לא מאמין בשיטה הזו, ובספרד לא אחת נכתבה הביקורת הבאה על הבאסקי: "הופך את הקבוצה הטובה באירופה לאתלטיק בילבאו".

ועכשיו – לאתגר הקרוב של בארסה. למרות החיסורים בהגנה של האלופה (ג'ורדי אלבה פצוע, סרג'י רוברטו מורחק), היא תפגוש בקבוצה עם ההתקפה הכי גרועה בליגה בצוותא עם אספניול וסלטה ויגו – שבעה שערי זכות בלבד. הפפינרוס חיכו עד למחזור העשירי כדי להשיג את ניצחונם הראשון והיחיד עד כה השנה, כאשר שלושה שחקנים בלבד מתחלקים בשבעת השערים שהקבוצה כבשה עד כה: אוסקר רודריגס עם שניים (כבש גם בניצחון אשתקד על בארסה), יוסף א-נאסירי עם כמות זהה ומרטין בריית'ווייט עם שלושה כיבושים. 

מרטין בריית'ווייט. המוציא העיקרי לפועל (La Liga)מרטין בריית'ווייט. המוציא העיקרי לפועל (La Liga)

הקבוצה אמנם הצליחה להבטיח את ההישרדות שלה בעונה שעברה עם שני הפסדי ליגה בלבד בשמונה משחקים בין סוף מרץ לתחילת מאי, אבל למרות שהיה לה לא מעט זמן לעשות חושבים, היא לא הגיעה ערוכה מספיק לעונה הזאת מבחינת רכש להתקפה, ו-ואלוורדה יכול וצריך לנצל את זה. עד עכשיו, התיאום בין מסי, לואיס סוארס ואנטואן גריזמן טעון שיפור. בספרד אף הרחיקו לכת ובדקו את כמות המסירות בין שלושת הכוכבים, והיא לא רבה.

אחרי שהפרעוש מסר לצרפתי פעם אחת בלבד מול סלביה פראג בחוץ ו-ויאדוליד, הגיע שיפור מסוים עם ארבע מסירות מול לבנטה והצ’כים בבית, והשיא היה חמש פעמים במשחק האחרון מול סלטה ויגו – מספרים נמוכים בהחלט בהשוואה לכמות המסירות לסוארס למשל. גריזמן עצמו מסר לקפטן פעמיים בלבד מול סלטה, אפס פעמים מול סלביה פראג בבית ושלוש פעמים בלבד בהפסד ללבאנטה. האתגר שלהם ברור – לעבוד על התאום ולמסור זה לזה קצת יותר, גם לטובת הקבוצה אבל בעיקר פשוט כדי להשתיק את הביקורות.

אנטואן גריזמן וליאו מסי. צריכים עדיין לעבוד על הקשר במגרש (רויטרס)אנטואן גריזמן וליאו מסי. צריכים עדיין לעבוד על הקשר במגרש (רויטרס)

סיבה נוספת לכך שלבארסה מחכה אתגר לא קטן היא שלושה אקסים רעבים ולא כל כך מוכרים שיש ללגאנס. הראשון הוא המגן מארק נבארו שבילה כמעט עשור בלה מאסיה אבל שיחק בהמשך דווקא בקבוצה הראשונה של אספניול, השני הוא הקיצוני חוסה ארנאיס שהיה בבארסה ב’ עד לפני שנתיים ואף רשם ארבע הופעות בקבוצה הראשונה תחת ואלוורדה (הבקיע בשלוש מתוכן בגביע המלך) והאחרון הוא רודריגו טארין, שהיה בבארסה ב’ בין 2015 ל-2018.

חוסה ארנאיס חוגג (La Liga)חוסה ארנאיס חוגג (La Liga)

מבחינה היסטורית בארסה היא כמובן הפייבוריטית, אבל לא התקיימו יותר מדי מפגשים בין השתיים בלה ליגה שכן עד לפני כמה שנים המדרידאים בילו בליגות הנמוכות. בעונה שעברה בארסה כאמור הפסידה בחוץ אך ניצחה 1:3 בבית, ולפני כן השיגה 1:5 בחוץ באצטדיון הבוטרקה ו-0:3 בחוץ לצד עוד שני ניצחונות ביתיים בקאמפ נואו בששת המפגשים בין הקבוצות בספרד.

יש סיכוי לא קטן שריאל או אתלטיקו תנצחנה את ברצלונה העונה, מה שייפגע עוד יותר בסיכויי האליפות של הקטאלונים, אבל אין ספק שאם הם רוצים לזכות בעונה בתואר יהיה חשוב להם יותר לנצח קודם כל כקבוצות כמו לגאנס, אייבר, אספניול ודומותיהן. בקצב הזה ואם המלפפונים יפתיעו שוב את האלופה, הרי שהקבוצה תפתח בצורה לא טובה רצף משחקים רצחני שכולל את דורטמונד, אתלטיקו, מיורקה, אינטר, סוסיאדד וריאל מדריד תוך פחות מחודש מהיום.

ליאו מסי (רויטרס)ליאו מסי (רויטרס)

מאז 2015 בארסה לא זכתה בליגת האלופות, נצח במושגים של קבוצה שיש לה את ליאו מסי בשיאו בהרכב לצד כוכבים נוספים. השחקנים של ואלוורדה כמובן מכוונים לכל התארים, אבל לגאנס יכולה לנצל את העובדה שיש ריפיון מסוים אצל האלופה נגד הקטנות (האשם העיקרי בכך – המאמן) ולצאת מהמקום האחרון על חשבון היריבה בדיוק כמו שעשתה אז. לבארסה מצידה אסור להמשיך לזלזל כי היא כבר חטפה בענק מול גרנאדה ולבאנטה. דבר אחד בטוח והוא שנועלת הטבלה לא תשחק בונקר; בכל זאת, אין לה יותר מדי ממה לחשוש.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה