לאחר שנים מלאות באכזבות וציפיות גדולות שהסתיימו ללא כלום, נבחרת ארגנטינה תחל הלילה (בין שבת לראשון) את דרכה בקופה אמריקה של 2019, הנערך בברזיל, כאשר תפגוש את קולומביה במטרה לפתוח ברגל ימין את הטורניר היוקרתי ביותר ביבשת.
האלביסלסטה למודת כישלונות ואכזבות בעשורים האחרונים. מלבד מדליית זהב במשחקים האולימפיים בבייג’ינג ב-2008, הנבחרת מלאת הגאווה ידעה מפלות רבות. הפעם האחרונה בה זכתה בקופה הייתה אי שם ב-1993 כאשר ב-5 הטורנירים האחרונים במפעל, הגיעה 4 פעמים למעמד הגמר אולם בכולן סיימה ללא התואר הנכסף.
צמד לחלוץ העתיד של בארסה ב-0:3 על חטאפה14 פעמים זכתה הנבחרת בתואר ובשתי הפעמים הקודמות, ב-2015 ו-2016, ארגנטינה הפסידה לנבחרת צ’ילה בגמר בדו-קרב מהנקודה הלבנה וכעת בוודאי מקווה סוף כל סוף לעשות את קפיצת המדרגה, על מנת לחזור לימיה היפים ולהביא למדינה תואר חשוב בטורניר בו לא קטפה את הפסגה כבר 26 שנה.
האכזבה במונדיאל
התואר היוקרתי ביותר ברמת הנבחרות גם כן לא האיר פנים כבר זמן ממושך עבור הנבחרת הארגנטינאית. פעמיים זכתה ארגנטינה בגביע העולם, ב-1978 ו-1986, עת היה בשורותיה דייגו ארמנדו מראדונה האגדי. מאז שנות השבעים והשמונים הארגנטינאים צפו מהצד בנבחרות אחרות זוכות בתואר הנכסף ופעמיים הגיעו לגמר וסיימו כסגנים.
ב-2002 איכזבה ארגנטינה כשנשרה כבר בסיבוב הראשון, ב-2006 ו-2010 הגיעה לרבע הגמר בלבד וב-2014 הייתה קרובה ביותר, אולם הפסידה בתום הארכה דרמטית לגרמניה ושוב חזרה למדינתה ללא התואר החשוב כל כך. במונדיאל האחרון, שהתרחש ברוסיה בקיץ 2018, הגיעו האלביסלסטה לשמינית הגמר בלבד וחתמו עוד קמפיין מאכזב ביותר. הכישלון הוביל לזעזוע כאשר בהתאחדות החליטו לפטר את חורחה סמפאולי ולמנות את ליונל סקאלוני, חרף ביקורות רבות ברחבי המדינה ובעיקר של כוכב העבר מראדונה.
מסי מחכה לתואר בנבחרת
עד עתה התייחסנו לנבחרת הארגנטינאית, אולם כשמתעסקים בה בוודאי השם שעולה מיד לראש הוא ליאו מסי. למרות היותו אחד מהשחקנים הטובים ביותר בעולם הכדורגל וכזה שקטף אינספור תארים בקבוצתו ברצלונה ב-15 השנים האחרונות, גם הפרעוש בעצמו לא הצליח לסייע לנבחרתו לצאת מהשנים הרעות ולהשיא תואר חשוב.
ליאו מסי מאוכזב במדי נבחרת ארגנטינה (רויטרס)השנה מסי פתח את שנתו ה-14 כאחד משחקני נבחרת ארגנטינה, אולם 0 תארים משמעותיים ברשותו. הפנומן של בארסה נקשר לא אחת כיורשו של מראדונה בעולם הכדורגל בכלל ובארגנטינה בפרט, אולם יש לא מעט שסבורים כי עד אשר לא יביא תואר חשוב לנבחרתו – לא יהיה שמו לצדו של מספר 10 המיתולוגי.
נכון, יש שיאמרו כי בארון תאריו של מסי נמצא גם מדליית הזהב ההיא מהאוליפיאדה לפני יותר מעשור (בישל אז את שער הניצחון מול ניגריה לאנחל די מאריה), אך רבים אחרים יאמרו, ואולי בצדק, כי התואר אינו “נחשב” כאחד מהגדולים והחשובים ברמת הנבחרות.
בעוד הוא צופה ביריבו הספורטיבי כריסטיאנו רונאלדו קוטף תארים גם עם נבחרתו פורטוגל, עם יורו וליגת האומות בתוך שלוש שנים, מסי נותר ללא כלום. במונדיאל האחרון ברוסיה, מסי כמובן הגיע ככוכב הגדול וסומן פעם נוספת כמי שאמור לקחת את ארגנטינה עד הסוף, אולם גם זה נגמר בשברון לב.
לאחר ההדחה ההיא ב-3:0 לקרואטיה, ספג מסי ביקורות רבות, דבר אשר הוא בטח לא הורגל אליו במשך הקריירה האדירה שלו, וריבוי הטענות כלפיו הוביל אותו להודיע על פרישה זמנית מהנבחרת. אז למזלה של ארגנטינה, מסי חזר, והוא בוודאי רעב מתמיד.
ליאו מסי (רויטרס)התקפה מרשימה, השאר פחות
נבחרת ארגנטינה מגיעה לכל טורניר גדול כאחת מהפייבוריטיות ובוודאי עם משקל רב על כתפיי השחקנים. לקופה אמריקה של 2019 יש מאפיין ברור בנבחרת האלביסלסטה – חוסר איזון בסגל. לצד התקפה חלומית הכוללת את מסי, פאולו דיבאלה, סרחיו אגוארו, אנחל די מאריה ולאוטרו מרטינס, ניצב חלק אחורי הרבה פחות נוצץ.
בקישור ניתן למצוא את ג’ובאני לו סלסו מבטיס ולאונרדו פראדס מפאריס סן ז’רמן, ללא ספק שחקנים בעלי עתיד מבטיח אך סימן שאלה גדול לגבי השפעתם המיידית על הנבחרת. בחלק האחורי ניצבים ניקולאס טגליאפיקו מאייאקס וניקולאס אוטמנדי ממנצ’סטר סיטי, אך לצדם מספר שחקנים חסרי ניסיון במעמדים האלו, בניהם חואן פרוית’ הבלם הצעיר בן ה-21 של טוטנהאם שערך 3 הופעות בלבד בנבחרת הבוגרת. הצד החזק של הנבחרת הוא כמובן ההתקפה אבל כפי שראינו בטורנירים הקודמים של האלביסלסטה – החלק האחורי הוא עקב האכילס של החבורה בתכלת.
שחקני ארגנטינה באימון (רויטרס)