שבוע חלף ממותו של פלה, ועוד אגדה הלכה לעולמה. ג’אנלוקה ויאלי, חלוץ העבר שכיכב בנבחרת איטליה ויובנטוס, איתה היה שותף לזכייה האחרונה שלה בליגת האלופות, הלך היום (שישי) לעולמו כשהוא בן 58 בלבד, לאחר מאבק ממושך בסרטן הלבלב, אותו גילה עוד ב-2017. 

ויאלי היה אדם מיוחד, ומי שזכה להכיר זאת בצורה הטובה ביותר בעולם הכדורגל היה רוברטו מנצ’יני, שהיה שותף לדרכו עוד מהימים בהם שיתפו פעולה בסמפדוריה הגדולה של שנות ה-90, איתה זכו יחדיו בסקודטו היחיד בתולדות המועדון ב-1991, כששנה לאחר נכנעו לברצלונה בגמר ליגת האלופות. בקיץ שעבר הם סגרו מעגל כשוויאלי שימש כמנהל הנבחרת ויד ימינו של מנצ’יני בדרך לזכייה של נבחרת איטליה ביורו. 

ויאלי ומנצ'יני בימים הגדולים בסמפדוריה (רויטרס)ויאלי ומנצ'יני בימים הגדולים בסמפדוריה (רויטרס)

גם כשחקנים, הם היו תמיד החברים הכי טובים. ויאלי סיפר: “כשיש לך שני חלוצים שלא אכפת להם שאחד מבקיע שלושער והשני לא מבקיע בכלל, זה פנטסטי”, ואכן, אלו היו השנים היפות ביותר של סמפדוריה, כשכבר בעונה הראשונה שלהם הם זכו יחדיו בגביע האיטלקי וסיימו במקום הרביעי, ושנתיים לאחר מכן זכתה באליפות. אחרי גמר ליגת האלופות ב-1992 ועם 141 שערים ב-328 הופעות במדי הבלוצ’רקיאטי, ויאלי עזב ליובנטוס ומנצ’יני העיד שההחלטה הזאת גרמה לו לבכות על כך שאיבד את חברו הטוב ביותר. 

29 שנים חלפו, ואחרי הבעיטה האחרונה שדונארומה הדף בדו קרב הפנדלים מול אנגליה, עדשת המצלמה תפסה פריים מרגש במיוחד. היא לא זזה לאורך שניות ארוכות ממנצ’יני ו-ויאלי, שהתחבקו ובכו בלי הפסקה. כשמונה לתפקיד, לאחר שכבר היה ידוע שהוא חולה בסרטן, רבים באיטליה תהו כיצד הוא יתפקד. הוא סיפר באחד הראיונות שהעבודה לצידו של מנצ’יני, אותו הוא מכנה כ”גיבור ילדותו”, גרמה לו “להרגיש צעיר יותר”. מנצ’יני בעצמו מעיד שעבורו, ויאלי הוא “כמו אח”.

ויאלי מעולם לא רצה לכנות את ההתמודדות שלו עם המחלה הארורה כ”מאבק”. הוא אמר שהסרטן הוא “אויב גדול וחזק מדי כדי שאני אצליח להתמודד איתו”. בזמן שעבר את הטיפולים הכימותרפיים, הוא התחיל ללמוד פילוסופיה אסייאתית. הוא למד על מנטרות וסיפורים, עליהם העיד שהם עוזרים לו לשמור על “חשיבה חיובית”. הוא הנחיל חלק מהדברים האלה גם לשחקני נבחרת איטליה והיה דמות משמעותית מאוד בחדר ההלבשה בדרך לזכייה. החברות בינו לבין מנצ’יני הקרינה על שחקני האזורי.

מנצ’יני ו-ויאלי היו חברים כל כך קרובים שהבעלים של סמפדוריה לשעבר, פאולו מונטובאני, קרא לצמד הכלבים שלו על שמותיהם: רובי ולוקה. “אני לא יודע אם אני אמור לצחוק מזה” אמר על כך ויאלי בזמנו, אבל זה רק ממחיש עד כמה השניים היו צמודים זה לזה, במה שהתחיל כשנפגשו לראשונה בגיל 14 בבית הנבחרות והמשיך עד לזכייה המרגשת בוומבלי, אותו המקום בו הפסידו לברצלונה בגמר 1992.  

מנצ'יני ו-ויאלי עם שחקני איטליה (רויטרס)מנצ'יני ו-ויאלי עם שחקני איטליה (רויטרס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה