למרות מחצית שניה משופרת, נבחרת ישראל הפסידה בבית לגאורגיה במשחק במוקדמות המונדובאסקט. מצד אחד, המגמה הייתה הצערת הנבחרת, אבל מצד שני, רצינו גם לנסות לעלות לגמר אליפות העולם. הניצחון במשחק האימון נגד רוסיה נתן טעם של עוד, אך ההפסד יום לאחר מכן לפולין החזיר אותנו למציאות.
לנבחרת יש בעיית התמדה ושמירה על יציבות ופיזיות הנדרשות ברמות האלה, בעיקר בכל מה שקשור ליציאה לקליעה משלוש ושיטת ההגנה. עד הדקה האחרונה לא היה ברור מי יעלה בהרכב ומספר שחקנים הוזמנו בדקה האחרונה, כאשר היו יותר מדי שחקנים שיש סימני שאלה לגבי אי הזמנתם לסגל.
שחקני נבחרת ישראל מאוכזבים (איציק בלניצקי)במחצית הראשונה הגאורגים קלעו באחוזים מדהימים משלוש וניצלו רכות הגנתית שלנו. חוסר הניסיון והתרגשות של השחקנים הצעירים של הנבחרת הורגשה ונתנה את אותותיה. עם תחילת המחצית השנייה, איתי שגב שיתק את טורניקה שנגליה, בר טימור שמר נהדר על מאט ג’נינג וכל הנבחרת הרימה הילוך בהגנה. תמיר בלאט חילק מסירות נהדרות ליובל זוסמן ולשגב ושיפר בצורה יעילה את ניהול ההתקפה, כשג’ייק כהן התייצב כמבוגר האחראי.
כאשר שגב הוצא למנוחה לא היה מאצ’ אפ מתאים עם שנגליה, שמיד תקף את כל מי ששמר עליו והגיע בקלות לקו העונשין או השיג סלים פשוטים בכניסה לסל. משחק טוב של הנבחרת במחצית השנייה, אבל זה לא הספיק מול כוח הקליעה מבחוץ והפיזיות של הגבוהים הגאורגיים. עכשיו כשסיכויי ההעפלה שלנו צנחו בצורה דרמטית, צריך להחליט מה עושים בהמשך הקמפיין. לפי דעתי צריך עכשיו לחשוב על דחיפה של עוד צעירים לסגל ולהביא כל מי שיש לו גאווה ורצון לשחק בנבחרת.
בר טימור מאוכזב (איציק בלניצקי)הנבחרת צריכה לתת לשחקנים הרגשה של שייכות ותחושה שהנבחרת זה הבית שלהם. כשיש מאבק על דמות השחקן הישראלי, חובה על כל שחקן ושחקן להגיע בכל חלון עם שיא הרצון, המוטיבציה והאגרסיביות בדיוק כמו שראינו בחצי השני. כעת יוצאים למשחק מול הגרמנים הבלתי מנוצחים בתקווה לראות עוד שיפור ברמת המשחק של הנבחרת שלנו.