אכזבה לצד אופטימיות. כך ניתן לסכם את קמפיין מוקדמות אליפות העולם של נבחרת ישראל שבסופו של דבר הסתיים בטעם מר עם תבוסה מהדהדת בבלגרד לסרביה (2), לצד תחושת פיספוס עם ההפסד ההזוי בגרמניה, אך גם עם כמה נקודות אור לעתיד כמו יובל זוסמן, דני אבדיה, תמיר בלאט ושלל הצעירים.
נכון, התבוסה בבלגרד הייתה מאכזבת, אולם התוצאה די צפויה, סרביה גם ללא ניקולה יוקיץ’ ושאר הכוכבים, היא עדיין נבחרת מהטובות ביותר באירופה, כששחקן כמו ניקולה מילוטינוב, כוכב אולימפיאקוס של דייויד בלאט, עולה מהספסל אז בהחלט ניתן להבין את יחסי הכוחות.
עודד קטש ודני אבדיה (איציק בלניצקי)עם כל הכבוד לעזרה המדהימה של אסטוניה שהדהימה גם את גאורגיה, הבעיטה הגדולה בדלי הייתה בהפסד לגרמניה וזריקת העונשין ההזויה של תומר גינת, זאת בתוספת ההפסד הדרמטי לגאורגיה, שני משחקים שהיו משנים בענק את כל התמונה. לכן בשורה התחתונה ובמבחן התוצאה, החבורה של עודד קטש בהחלט פיספסה הזדמנות פז לרשום היסטוריה גדולה אחרי 33 שנים.
שכר לימוד של הסגל הצעיר? יכול מאוד להיות. כעת, הנבחרת תתפנה לעבר הגעה לאליפות אירופה, אבל הפעם גם עם לא מעט אופטימיות. אחרי שהנבחרת הצעירה זכתה בתואר היוקרתי של היבשת, מתחילים לראות את הפירות. יובל זוסמן מתחיל לפרוח במכבי, אבדיה מראה לעולם כמה כישרון טמון בו ובלאט (שנתון מעליהם) מוליך את ירושלים לעונה נהדרת.
יובל זוסמן מטביע (FIBA) מלבד השלושה, לנבחרת יש גם את גיל בני, יפתח זיו, תומר גינת ורפי מנקו – שחקנים שבהחלט יכולים לתרום לרוטציה הרחבה, כשמעל כולם ג’ייק כהן, שעל אף אי המחלוקות בין מכבי לנבחרת, מוכיח פעם אחרי שמגיע על מנת לתת את כולו למדים הלאומיים. גם טי ג’יי קליין, אחד מעמודי התווך של חולון, נתן חומר למחשבה לקטש על משבצת המתאזרח ויכול להוות אופציה במקום ג’ון דיברתולומאו כי בדרך קבע הנחיתות הישראלית היא לרוב במשחק הפנים. בסופו של יום, נראה כי תהליך ההצערה בהחלט יכול להניב פירות, תשובות בהמשך.
הכתוב הוא טור דעה.