טורניר ההזדמנות האחרונה לאליפות אירופה 2007, משחק הפתיחה בין דנמרק לישראל. ישראל מוכת הטראומות של קיץ אשתקד מגיעה לאדמת דנמרק בלי ממש לדעת מה לצפות מעצמה. הדנים, שגם ככה אף פעם לא נספרו כאריות היבשת, התבשרו רק לא מזמן שסופית יאלצו להתמודד בלי שני הכוכבים הגדולים שלה, דייויד אנדרסון מצסק"א, וכריסטיאן דרייר מרומא.

בזמנים קשים, על מי נופלת האחריות להביל את הנבחרת, אתם שואלים? קולמן, כן, חנן קולמן, אותו יהודי מתאזרח, שנחת רק לפני עונה באשקלון כאלמוני מובהק, ולצד מרקוס האטן, הרכז הכי סוליסט שנראה כאן מאז ימי דיוויד אנקרם, הצליח היהודי/דני להעמיד שורה סטטיסטית לא רעה בכלל: 8.4 נק', 2.8 ריב', 2 אס', וחטיפה למשחק.

קולמן, בן של מהגרת ישראלית לדנמרק ואב מקומי, היה יכול לשחק בתיאוריה גם בנבחרת של צביקה, אך הדנים לא היו פראיירים. הגארד, עם שם משפחה מחייב בעולם כדורסל ושם פרטי של אחראי הנוי של קיבוץ לוחמי הגטאות, גויס לנבחרת דנמרק כבר בגיל 16.

"לא, זה לא היה קיץ כייפי במיוחד", סיפר ל-ONE, קולמן. שנחת בארץ במוצ"ש האחרון וכבר שבוע שמנהל אימונים עם קבוצתו החדשה מעפולה וזאת לאחר שעזב את אשקלון.

קולמן אמר על משימת הנבחרת שלו: "אני לא מפסיק לשחזר לעצמי בראש מה היה קורה אם היינו מנצחים את המשחק הזה מול ישראל, כנראה שכל הקיץ היה נראה אחרת. נכנסנו למומנטום שלילי של הפסדים. כל פעם על 4,5-10 נק', משחקים שלאורכם שלטנו במשחק ולא הצלחנו כל פעם לסגור עניין".

"זה מעצבן כי אם דרייר, ואנדרסן, היו מגיעים גם לנבחרת, כנראה שלא היינו גומרים ככה. לא שזה תירוץ, וזה חשוב לי לומר, אבל באמת שהיינו צריכים את כל העזרה שהיינו יכולים לקבל".

ש: איך היה לשחק מול ישראל?
ת: "שיחקתי נגדם לפני כמה שנים, אני תמיד מאוד מתרגש לקראת המשחקים האלה, אפילו לקראת המשחק בארץ הזמנתי את החבר הכי טוב שלי מהבית שיבוא לראות. טוב, אם אמרתי שאת המשחק הראשון היינו צריכים לנצח, אז במשחק השני, לא היה לנו סיכוי, הם פשוט הרגו אותנו".

חנן קולמן: "במשחק השני ישראל הרגה אותנו"

ש: אתה מכיר את הקבוצה סביבך, עפולה/גלבוע?
ת: "אני מכיר את טונג'י מעונה שעברה, הוא הרג אותנו באחד מהמפגשים. גם את ג'רמיין הול אני זוכר, מה שהכי מרשים אצלו זה שהוא מצד אחד קטן אבל מגיע לכל כדור. את שני הזרים האחרים, למונט ג'ונס, ונייט קארטר אני עדיין לא ממש מכיר, אבל נראה לי שהם יכולים להיות משמעותיים מאוד. עמית בן-דוד גם שחקן לא רע. בעיקר מעניין לעבוד באימונים עם אבנר (יאור), יש לו רעיונות מעניינים".

ש: מה קרה מול אשקלון, התאכזבת מהם?
ת: "מאוכזב זה מילה קשה, רציתי מאוד לחזור כי הרגשתי שאני חייב למועדון, ובעיקר לעיר. הרגשתי שזאת יכולה להיות העונה שבה אני עושה את הפריצה הגדולה שלי באשקלון. זה לא הסתדר, וחבל לי, אבל עכשיו אני בעפולה וטוב לי פה".

ש: שנה הבאה החוק הרוסי כנראה יירד, זה יפגע במעמדך?
ת: "לא אשקר, החוק הרוסי בוודאי עוזר לי, אבל מעבר לכך אני חושב שהוא חייב להיות, והוא גם הוכיח את עצמו. הנבחרת הבוגרת נראתה מצוין אחרי העונה, ואני חושב שזה תורם עוד יותר לצעירות. אם אתה לא תומך בשלך, אז במי כן תתמוך? אני רוצה להאמין שעדיין אהיה פה, אבל זה תלוי גם כמה טוב אני אשחק העונה. אני לא אומר שכסף זה הכול, אני אוהב את ישראל אבל אם פה לא יציעו כסף, יכול להיות שאאלץ לעזוב".

חנן קולמן מול מכבי ת"א. חולם על פיינל-פור

אתה מרגיש ישראלי?
ת: "לכל דבר".

ש: כמה רחוק עפולה יכולה להגיע לדעתך?
ת: "הכול יכול לקרות, אנחנו לא נחשבים אחת מהקבוצות החזקות, אבל בסופו של דבר זה הרבה עניין של אנרגיות, מה שהיה חסר לנו בנבחרת. פיינל-פור? בוא נדבר בעוד שלושה חודשים. בעצם אתה יודע מה? אני מוכן להגיד עכשיו, זה ריאלי לכול דבר, כימיה קבוצתית, זה מה שמנצח משחקים".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה