לא מעט אנשים לחוצים היו אמש (ראשון) בהיכל מנורה מבטחים. את מנכ"ל הפועל ירושלים גיא הראל ניתן היה למצוא על הפרקט שעה ארוכה לפני שריקת הפתיחה, גם המנהלים של מכבי תל אביב התייצבו מוקדם והתחושה הייתה שמדובר בהרבה יותר ממשחק ליגה רגיל. אבל האיש הכי לחוץ מבין ההמונים בהיכל היה מאמן הקבוצה הירושלמית – סימונה פיאניג'אני.
מבט מהיר על ההיסטוריה מסביר את הלחץ בו היה שרוי המאמן האיטלקי. ארבע פעמים פגש פיאניג'אני את מכבי תל אביב עם קבוצותיו הקודמות (סיינה ופנרבחצ'ה) והמאזן עמד על שלושה ניצחונות לצהובים וניצחון אחד בלבד לזכות האיטלקי.
הרצף האדום נקטע: 83:85 למכבי ת"א על י-םבשתי הפעמים שבהם התארח בהיכל - יצא מובס בהפרש של 16.5 נקודות בממוצע. גם קודם לכן, עת שימש עוזרו של קרלו רקלקאטי בסיינה הוא ספג רק אכזבות מול הקבוצה הישראלית. הניצחון בגמר גביע ווינר בקדם העונה היה השני שלו בלבד בקריירה על הקבוצה מתל אביב, וגם הוא הושג אי שם בנהריה. הניצחון היחיד שלו בהיכל יד אליהו/נוקיה/מנורה מבטחים היה כמאמן נבחרת איטליה על נבחרת ישראל של אריק שיבק באוגוסט 2010.
פיאניג'אני. שידר המון לחץ בפתיחה (איציק בלניצקי)בנוסף, הפועל ירושלים הגיעה אחרי שלוש תבוסות בשלושת משחקיה האחרונים בכל המסגרות, ופיאניג'אני ידע שעוד הפסד בהפרש גדול יכול לגרום לזעזוע בקבוצה. הוא גם הכיר את רצף הניצחונות של האדומים, שעמד על חמישה בכל המסגרות ולא רצה שזה יקטע במשמרת שלו.
הוכחה נוספת ללחץ ולדריכות של הפועל ירושלים לפני המשחק החשוב, קיבלנו מכך שהקבוצה חרגה ממנהגה לפני מפגשים מול מכבי תל אביב ולא קיימה אימון פתוח לקראת המשחק. המאמן האיטלקי היה מהבודדים שדיברו והוא הסכים לומר בין השאר: "נכנסנו לסוג של מצב חירום בגלל ההפסדים והפציעות, ואנחנו במומנטום לא טוב". לחץ, כבר אמרנו?
פיאניג'אני. חשש מזעזוע (איציק בלניצקי)העצבים ניכרו על הספסל הירושלמי כבר בדקה הראשונה, כשהמאמן השתולל לאחר סגירה לקויה לריבאונד ותפס את הראש על כל טעות של שחקניו. בהמשך, כשהשלשות החלו להיכנס וההגנה עשתה את שלה, הוא כבר היה רגוע הרבה יותר. פיאניג'אני היה נראה חד, בדיוק כמו השחקנים עם הגופיות האדומות, ובכל פעם שמכבי ת"א ניסתה לחזור - הוא עצר את המומנטום עוד בתחילתו עם פסקי זמן בזמן וחילופים נכונים.
הכל השתנה ברבע הרביעי. השחקנים בצהוב פתחו בטירוף, פיאניג'אני השתהה עם פסק הזמן וכשהתעשת זה הספיק רק כדי לחזור מפיגור, אבל לא מספיק בשביל לנצח חמישה שחקנים נחושים וכ-10,000 אוהדים צהובים נלהבים שראו את קבוצתם מנצחת 83:85 וקוטעת רצף נדיר של הפסדים מול היריבה הגדולה. בסיום האיטלקי עוד ניסה לעודד את שחקניו שנראו מאוכזבים מההפסד, במיוחד את ג'רום דייסון שהחטיא את השלשה המכריעה בשניות האחרונות.
מיד לאחר המשחק שוחחתי עם מאמן לשעבר בליגה וזה דווקא שיבח את התנהלותו של האיטלקי ואת עבודת ההכנה שעשה: "הוא העלה קבוצה ששיחקה חכם וללא פחד, וזה מחמיא לנוכח מצב הקבוצה טרם המשחק. הוא היה נראה ממש כמו דג במים - אחד שהיה שם בעבר. הוא התנהל בצורה שקולה במהלך המשחק והגיב יפה להתרחשויות. הטעות הקריטית שלו הגיעה בתחילת הרבע הרביעי כשאיחר לקחת פסק זמן", בדיעבד זה מה שגרם להפסד”.
שחקני הפועל ירושלים. לקחו את ההפסד בצורה קשה (איתי כהן)במסיבת העיתונאים ניסה פיאניג'אני לשדר אופטימיות כשאמר: "היה משחק נהדר עם אווירה מצוינת וזה חשוב לכדורסל הישראלי. אני גאה בשחקנים שלי כי אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה, ואני מאמין שנהיה טובים יותר". אך כשנשאל על ידי העיתונאים לגבי הכישלון ההגנתי במהלך האחרון לא הצליח להסתיר את תסכולו, ואחרי שניות ארוכות של דממה בחדר ענה בקצרה: "אין טעם להתעסק בזה. הייתה לנו הזדמנות לנצח ולא לקחנו אותה".
אוהדי הפועל ירושלים, שכנראה שכחו איך זה להפסיד ליריבה השנואה, לא היו מרוצים מה"כמעט", ואחד הוותיקים שבהם אמר לי בסיום: "הוא ניהל את המשחק בסדר, אבל אני לא יודע מה קרה לו ברבע הרביעי. הוא קיבל רגליים קרות, השתנק ולא עשה כלום כדי לעצור את מכבי. מאמן שמקבל כל כך הרבה כסף חייב להביא אקסטרה, בטח מול מאמן חסר ניסיון כמו רמי הדר, ואת זה הוא לא עשה".
במסדרונות שעל יד חדר ההלבשה ניתן היה למצוא רגשות מעורבים על פניהם של הקפטן יותם הלפרין, דובר הקבוצה ושאר אנשי המועדון. מצד אחד תחושת הקלה מכך שלא התפרקו והצליחו לעצור את הסחף השלילי מהשבועות האחרונים, ומאידך אכזבה על קטיעת רצף הניצחונות מול היריבה הגדולה. אולם הפסד ביום רביעי בארנה לוולנסיה במסגרת היורוקאפ יגביר את הלחץ בקבוצה, ואז נוכל לבדוק האם הדיבורים על פרויקט לטווח ארוך ושאיפות אירופיות, ביחד עם פיאניג'אני, עדיין בתוקף, או שהמאמן יסיים גם את הניסיון השני שלו מחוץ לארץ המגף בצורה מאכזבת. מישהו יודע איך אומרים סבלנות באיטלקית?
פיאניג'אני. תהיה לו מספיק סבלנות? (איציק בלניצקי)