רגע לאחר שהמשחק בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים נגמר פגשתי דמות מרכזית בקבוצה מהבירה. ביקשתי ממנו שיסכם לי את מה שראינו. הוא ענה לי: "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול".
ראיתי ניתוחים לפני המשחק, על העוצמות, המספרים, סטטיסטיקות ומה לא, אבל בסופו של יום, הפועל ירושלים לא הייתה במשחק. נגמר בהפרש של 22 נקודות ולא שמונה או עשר, וצריך לזכור שהצהובים עוד היו בהרכב חסר.
בצדק היללו ודיברו בצורה טובה על הפועל ירושלים. גם אחרי ההפסד אני חושב שמדובר בקבוצה מצוינת. אבל מכבי תל אביב ביטלה אותה לגמרי.
 |
| ריקי היקמן וסילבן לנדסברג חוגגים(רדאד ג´בארה) |
|
| |
אחרי התבוסה לצסק"א, חיכה למכבי משחק עונה בו היא עמדה בגבורה. אמנם זה לא מעיד על מה שיהיה בסוף, אבל מכבי יצאה באמירה ברורה: "תנו לנו את הכבוד שמגיע לנו". מגיע לצהובים הרבה כבוד במיוחד על החודשים האחרונים. הם לא מפסיקים לנצח בליגה גם עם הרכב חסר.
דייויד בלאט נתן שיעור לבראד גרינברג - איך מכינים קבוצה למשחק עונה. ירושלים נכשלה הן בצד הטקטי ובטח ובטח בצד המנטלי. ליאור אליהו הגיע למשחק לחוץ מאוד, עם אובר מוטיבציה. אותם הדברים לגבי יותם הלפרין שהיה אנמי ברוב הדקות שהיה על המגרש. הוא ניסה לעשות דברים רק שהמשחק היה גמור.
מכבי הצליחה להעלים גם את ג'וש דאנקן מהמשחק. חוץ מברייסי רייט שהבריק פה ושם, שחקני המטרה של ירושלים – הלפרין, אליהו ודאנקן, נשמרו בצורה יוצאת מן הכלל על ידי פניני, סמית' ובלו.
סמית' אגב, היה המצטיין. אנשים לא הבינו כמה הוא חסר למכבי במוסקבה ואפשר היה לראות את זה מול הקבוצה מהבירה. הוא שחקן פנומנלי משני צידי המגרש. הוא נתן תצוגת על. תצוגת שיא של שחקן כדורסל. לא רק בלקלוע שלשות, להתלהב, לחסום ולעשות הגנה. הוא הראה עד כמה הוא חשוב למכבי. אפשר לעשות דבר אחד אחרי התצוגה שלו – לקום מהכיסא ולמחוא כפיים.
 |
| אוהדי מכבי ת"א בנוקיה (רדאד ג´בארה) |
|
| |
אפשר לראות את הערב הזה כחגיגה צהובה. בדקות האחרונות הקהל השתולל, היו שתי שלשות לקראת הסיום, שנתנו סיום קטלני למשחק כדורסל בין שתי קבוצות טובות מאוד. רוב הסיכויים שנראה שחזור של הערב הזה ככל הנראה במעמד הגמר של הפלייאוף.
אבל ככל שהשחקנים והמאמנים וההנהלה של מכבי יצאו "שבעים", עדיין האוהדים לא יצאו בלב שלם. - אוהדי ירושלים ניצחו בתחרות הקליעות במחצית את אלו של מכבי.