סרן יהונתן בן חמו היה כדורסלן במחלקת הנוער של עירוני אשקלון, שישה ימים הוא נלחם בעזה עד שנפצע ורגלו נקטעה. כעת תוך כדי השיקום בתל השומר הוא כבר חושב על היום שאחרי ואיך הספורט עוזר לו להתמודד עם הכל? סיפור יוצא דופן על גיבור אמיתי.

החיים שהיו לפני השביעי באוקטובר לא יחזרו להיות אותו הדבר, זה כבר ברור לכולנו. השבת השחורה נכנסה לכולנו אל החיים ואם עד תחילת אוקטובר גיבורים אצלנו היו בסרטי וולט דיסני או בפנטזיות אחרות, אחרי ה-7.10 גילינו הפעם גיבורים אמיתיים, כאלה שהצילו קהילות ואנשים ועדיין ממשיכים לעשות זאת גם היום.

אחד מהאנשים שנכנסים להגדרה הזאת הוא סרן יהונתן בן חמו שנפצע באחד הקרבות במרכז רצועת עזה, אחרי מספר ימים של לחימה בתוך הרצועה. בן חמו הוא סרן בהנדסה קרבית שפילס את דרכי הלוחמים עם ה-D9, אחד מהכלים הכי משמעותיים של צה״ל בלחימה בתוך שטח רצועת עזה. ביום הפציעה בן חמו פילס את הדרך כהרגלו, כשהכלי חטף טיל לתוך הקבינה. כמה רגעים לפני בן חמו הפעיל את המצלמה שהייתה עליו כדי לצלם את השטח למפקדים הבאים אחריו, כך שכל רגע הפציעה והחילוץ שלו צולמו. 

מאולם הכדורסל לשדה הקרב בעזה

בן חמו משחזר את הפציעה שלו: “ב-7.10 המג״ד התקשר אלי ואומר לי שאנחנו נכנסים למלחמה ולהכין את כל הכלים של ה-D9. שישה ימים נלחמתי בתוך עזה ואני פורץ צירים קדימה כדי לשלול מטענים ומלכודים. הגעתי לפשיטה במרכז הרצועה, ומגיע לנקודה ששם יורים עלי טיל RPG לתוך ה-D9, התחושה בגוף בפן הפיזי הייתה זרמים ברגליים. בנפשי ובפסיכולוגי? אך ורק הישרדות, אני מחלץ אחורה וקופץ, רק שיחלצו אותי, לא חושבים על שום דבר אחר. נפצעתי ברגל ובסוף בבית החולים כרתו לי את הרגל”.

הוא הובהל במסוק לבית החולים סורוקה, שם החליטו הרופאים לכרות את רגלו השמאלית מתחת לברך. הוא הועבר אחרי כשבוע לשיקום בבית החולים תל השומר והפך לסוג של ״סלב״ בתוך מחלקת השיקום. האופטימיות הבלתי נגמרת, רוח השטות שלו ואהבת הארץ זה משהו שלא ניתן לפספוס. היום הוא עדיין בעיצומו של השיקום ומשתף: “מעבר לקטיעה ולרסיסים ברגל ימין שבעזרת השם הם לא הבעיה ויעברו, גם הקטיעה היא לא בעיה, אז לאט לאט נתקדם. כספורטאים אנחנו מתגברים על הכל וננצח גם את זה, עוד נרוץ”.

סרן יהונתן בן חמו (פרטי)סרן יהונתן בן חמו (פרטי)

בן חמו, היה כדורסלן מקצועי עד גיוסו לצבא. במשך 8 שנים הוא שיחק כדורסל במחלקת הנוער של אליצור אשקלון. שיחק בקבוצת הנוער ובקבוצת התיכון של מקיף א’ בעיר בליגת התיכונים בכדורסל. עם תחילת השיקום הוא ישר חיפש את הקשר לספורט וכיצד הוא יכול להיעזר בו בתהליך השיקום. השבוע ביקרו את בן חמו שני כדורסלני נבחרת ישראל בכיסאות גלגלים מבית הלוחם ת״א – נדב מנחם ופלג זלצמן, שנחשב לאחד מבכירי הכדורסלנים הישראלים בכיסאות גלגלים, שהכירו לבן חמו את תהליך השיקום שעוד מצפה לו אולי בדרך לספורט הפראלימפי. ֿ

בן חמו שיתף: “במהלך החיים שיחקתי כדורסל 8 שנים בליגת תיכונים ותמיד היה לנו יעד - להיות קבוצה טובה יותר, גגם בצבא אתה מציב לעצמך יעד ורץ אליו. אנחנו בצבא מתאמנים לטובת המלחמה הבאה, גם אם הייתי מת ׳בסדר׳ כבר מתו לפני במלחמות, אז כנראה לזה נשלחתי. המחבל שרצה להרוג אותי הוא רצה להרוג אותי ולא הצליח”.

סרן יהונתן בן חמו (פרטי)סרן יהונתן בן חמו (פרטי)

“אני היום מבין את משמעות החיים. אנשים יכולים למות בשנייה, בפיצוץ קטן. אני רואה בבית חולים אנשים שעשו תאונות דרכים והרגליים שלהם נקטעו, היה לי חייל שבפעילות איתי בצפון נקטעה לו הרגל ותמיד אמרתי ׳איזה מסכן, הוא והמשפחה שלו. הוא לא יכול ללכת, והוא תמיד יצטרך כיסא גלגלים והיום אני נמצא במקום שלו וטעיתי – הוא לא מסכן. אני באמת מאמין בזה, היום אפשר לעשות הכל. עם פרוטזות וגם אנשים בלי שתי רגלים יכולים לעשות הכל. הנכות היא בראש. הספורט בונה ובנה לי חוסן מנטלי וחוסן פיזי”.

כמו שכבר כתבנו, מדובר בבן אדם שחמש דקות איתו ואתה לא יכול שלא לחייך ולהידבק משמחת החיים שלו: “אני שמח שאני זה שנפצעתי ולא חיילים אחרים, אני שמח שעשיתי את מה שעשיתי, ואני הולך בגאווה עם הפציעה כי נפצעתי במלחמה על המדינה”.

סרן יהונתן בן חמו (פרטי)סרן יהונתן בן חמו (פרטי)

ומה לגבי העתיד? אם זה תלוי בו הוא כבר היה נכנס בחזרה עם היחידה שלו לעזה, אבל אם נלך כמה שנים קדימה אל תופתעו אם תשמעו את השם יהונתן בן חמו (בן 22) בעוד מספר שנים מנסה להשיג קריטריון פראלימפי כדי לייצג שוב את ישראל, אך הפעם לא עם מדים של צה״ל אלא עם דגל ישראל על החולצה בדרך אולי למשחקים הפראלימפיים. 

“אני מחכה להגיע למצב שהשברים הקטנים בגוף יחלימו, אני קורא לזה נכות זמנית. עוד כמה חודשים אני אקבל את הפרוטזה, אתאמן ואגיע למצב שאלך ולא יראו בכלל שיש לי סוג של נכות. אני מקווה להגיע לבית הלוחם ולנסות טניס, אולי כדורסל בכיסאות גלגלים, ומה שאפשר. אולי לשחות ולהפעיל את הגוף אחרי הרבה זמן שלא. זה אתגר שבונה אותך וברגע שאתה עובר את האתגר הכי גדול בחיים כל האתגרים הבאים יהיו מאוד קלים, ככה אני מאמין. זה גם מה שמשאיר אותי חזק ומחויך״.

חיילי צה"ל (רויטרס)חיילי צה"ל (רויטרס)

ואם כבר אופטימיות, אי אפשר בלי המסר החיובי שלו לעם ישראל בזמנים האלה: “זה המסר שלי לעם ישראל – עם ישראל חזק, עם ישראל ינצח, נסיים את המלחמה ונלך לאזכרות, ולעזור לפצועים אחרים. אפילו אני הולך לשמח פה פצועים אחרים. אנחנו גם נחייה בשלווה ובאחדות”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה