הפועל ירושלים ספגה הערב (רביעי) את ההפסד החמישי שלה ביורוקאפ לאחר שישה מחזורים, 82:78 לבאנביט הטורקית. הקבוצה של דני פרנקו, שמחזיקה בליגה במאזן מושלם של 7 ניצחונות מ-7 משחקים, לא מצליחה לתרגם את היכולת הזאת גם באירופה.
דני פרנקו שגה בניהול המשחק מול באנביט ובחר לשחק רק עם שמונה שחקנים (דניאל גור אריה שיחק 25 שניות, יניב גרין שיחק 5 דקות וחצי). וזה עלה למאמן של ירושלים ביוקר ברבע האחרון כשהפסיד אותו 26:18 ושילם על כך בהפסד שלישי ברציפות במפעל וכאמור החמישי לאחר 6 משחקים.
עם זאת, הבעיה הכי גדולה של ירושלים הייתה בצבע; הקבוצה מהבירה סומכת על ג'וזף ג'ונס שלא מספיק מאסיבי כדי להתמודד מול הגבוהים באירופה לעומת הגבוהים בליגה, אך זאת הבעיה הפחות קריטית כי ג'ונס מצליח לתת תפוקה. ליאור אליהו לא מספיק פיזי גם הוא, אבל לפחות מייצר נקודות, מנסה להשתפר בהגנה ונילחם. מי שלא נותן תפוקה כלל וכלל זה טוני גפני.
 |
| אליהו מאוכזב (אורן בן חקון) |
|
| |
גפני מציג יכולת חלשה לאורך רוב העונה ולא זכור משחק אחד טוב שלו; במשחק מול באנביט הוא העמיד סטטיסטיקה איומה של 13- במדד הפלוס מינוס לדקות שלו על המגרש כאשר הוא היה בסה"כ 12 דקות על הפרקט. שחקן זר, שאמור לתת את הערך המוסף, לא יכול לתת תפוקה כזאת או להציג יכולת כזאת.
כדי שהפועל ירושלים תוכל להציג את היכולת הטובה שלה בליגה גם באירופה, היא חייבת להתחזק בשחקן גבוה שיודע לקלוע מבחוץ (סטרץ 4), שיידע לתת הגנה טובה ובערך, לתת כל מה שדני פרנקו לא מקבל מטוני גפני.
הכתוב הינו טור דעה