המשחק הראשון בסדרה בין מכבי תל אביב למונאקו הביא עמו לא מעט תובנות, אך תחילה ניתן לומר כי ערב המשחק ספק אם מישהו ידע למה לצפות. הערב (חמישי, 21:15) שתי הקבוצות ייפגשו בפעם השנייה בתוך 48 שעות ובתסריט מסוים הצהובים רחוקים 80 דקות של כדורסל מחזרה לפיינל פור היורוליג.

אז מה יהיה במשחק השני? הוא אמור להיות אופרה אחרת והמילים הללו נכתבות לא בכדי, הרי אי אפשר באמת לצפות ממונאקו להתחיל את המשחק עם החטאה אחרי החטאה מעבר לקשת, ואם לא די בכך היו מספר דברים שהקבוצה מהנסיכות יכולה הייתה לעשות אחרת ולא רק מבחינת האנרגיה והאינטנסיביות בהן לקתה בחסר. בסופו של דבר מונאקו הצליחה להשיג מבטים פנויים, אבל ההגנה של מכבי ת"א הכאיבה לחניכיו של סאשה אובראדוביץ' גם אם הם סיימו את המשחק עם 56.7% לשתי נקודות.

רגעי מפתח במשחק לא היו חסרים, תחילה העבירות. המשחק הסתיים עם 28:19 בגזרה הזו ומבחינתה של מכבי תל אביב המצב לא היה רחוק בכלל מלהגיע לבעיית עבירות שיכולה הייתה לסבך את הקבוצה. יחד עם זאת, העבירה המדוברת הייתה השנייה של דונטה הול. הסנטר של מונאקו ידוע בתור שחקן שמשחק נהדר מעל הטבעות וככזה שיכול לשנות זריקות ולחסום כאוות נפשו. כמנהגו, אובראדוביץ' פתח עם דונטאס מוטיונאס שנביא עימו אורך, פיזיות, גב לסל ויכולת ריווח פוטנציאלית, מה שהופך אותו לשחקן הרבה יותר מלוטש התקפית מאשר הול. אם האחרון נחשב יותר לטיקט הגנתי, הרי שדי-מו נחשב לשחקן שרוצים להפוך אותו לנטל הגנתי ולכן גם הדקות שלו צוותו עם ג'ון בראון.

יותר מלוטש התקפית מהול. מוטיונאס (איציק בלניצקי)יותר מלוטש התקפית מהול. מוטיונאס (איציק בלניצקי)

לאחר הדקות של השניים האחרונים, כשהגיעה העבירה השנייה של הול, הגיעה לה גם בעיה מבחינתה של מונאקו שהצליח למזער נזקים ולהישאר קרובה למכבי תל אביב במחצית שבה אנשי הקבוצה ציינו שהיו צריכים לסיים את המחצית הראשונה ביתרון גבוה יותר. רבות דובר על הקליעה מעבר לקשת או על היעדרה מבחינתה של מונאקו, רק שישנו אולי אספקט כלשהו "חסר חשיבות" שזכה להתעלמות בצורה כזו או אחרת והוא הניסיון. מכבי תל אביב היא קבוצה חדשה כמעט לחלוטין העונה, בעוד הצרפתים כבר שנה שנייה ברציפות בפלייאוף, אבל פרטנית, לצהובים יש יתרון.

חלק משחקני מונאקו טעמו כבר את פלייאוף היורוליג, מייק ג'יימס אפילו היה בפיינל פור, אבל ג'ורדן לויד, צ'ימה מונקה שלא שיחק במשחק הראשון, אלי אוקובו, מתאו סטראזל, ג'רון בלוסומגיים וג'ון בראון חווים לראשונה את פלייאוף היורוליג. למעשה, רק אלפא דיאלו סיפק משחק לא רע בכלל עבור בכורת פלייאוף.

מייק ג'יימס היה בפיינל פור (איציק בלניצקי)מייק ג'יימס היה בפיינל פור (איציק בלניצקי)

אם בעונה שעברה היתרון בסדרה של מכבי ת"א מול ריאל מדריד היה של הספרדים לנוכח גביעי היורוליג שבו שחקניהם זכו, הפעם השחקנים הצהובים נהנים מיתרון ניסיון על פני מונאקו. ווייד בולדווין ואלכס פוית'רס שיחקו בסדרה שהלכה עד הסוף, דארן היליארד הגיע לפיינל פור עם צסק"א מוסקבה, לורנזו בראון היה בפלייאוף עם פנרבחצ'ה וגם זכה ביורובאסקט עם ספרד ואם לא די בכך, הרי שגם ג'ון דיברתולומאו, רומן סורקין וג'ייק כהן מגיעים עם ניסיון פלייאוף יורוליג מהעונה הקודמת.

כהן ששוב הצליח להפתיע, הראה כמה הוא יכול לתרום למכבי ת"א עם דקות ארוכות מול יריבה שלפחות על הנייר, יכולה להקשות עליו ברמה האתלטית והפיזית. בסופו של דבר יש לא מעט דברים שהפורוורד-סנטר של עודד קטש עשה שלא מופיעים בדפי הסטטיסטיקה.

ג'ייק כהן הפתיע (איציק בלניצקי)ג'ייק כהן הפתיע (איציק בלניצקי)

באשר לחוסר הניסיון בסגל של מכבי ת"א, הרוקיז של עודד קטש במונחי יורוליג הם בונזי קולסון שהופיע ובענק לפתיחת המשחק הראשון וג'רל מרטין שטוב עשה שהמשיך לזרוק, כי ההגנה של מונאקו הגיבה. לסיום, הרי אי אפשר בלי כמה מילים על מייק ג'יימס - האיש והתופעה שמאז ההשעיה שלו נראה שונה. אבל דבר אחד בטוח: פלייאוף היורוליג מספק את הסחורה עד כה בכל הסדרות ובגדול.

שחקני מכבי ת"א חוגגים עם הקהל
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה