הניצחון המרשים בשבוע שעבר על ריאל מדריד, שעליו מכבי תל אביב קיבלה שבחים מכל עבר, גרם לפרץ של אופטימיות והשוואה לימים הטובים. אנשים ברחוב כבר דיברו איתי על פיינל פור וקשה היה לעצור את האופוריה, אבל הגיעה לפה קבוצה טורקית שעד עכשיו החזיקה בניצחון אחד, אמנם מרשים על חשבון ברצלונה, אבל מכבי ת”א הגיעה לעניות דעתי קצת שחצנית עם עודף ביטחון ואולי עם ביטחון מלא שמכל פיגור מכבי ת”א תוכל לחזור.
כבר במוצאי שבת באשדוד, נבן ספאחיה אמר בראיון שלאחר המשחק שהיה עצבני מעט, כי הוא הולך להזכיר למספר שחקנים מה זה להיות במכבי תל אביב. אבל במשך השבוע הגיעו דיווחים על פציעתו של אריק מקולום והצהובים הגיע למשחק כשהם לא מסמנים לעצמם את מקולום כמשימת שמירה כמו למשל אנדרו גאודולוק ממילאנו או לוקה דונצ’יץ’ בשבוע שעבר ואותו מקולום שהגיע לפה לארץ לפני מספר שנים והיה שחקן זניח ולא מוצלח אי שם בליגה השנייה, עשה מאז חיל בליגה היוונית, הסינית והטורקית והזכיר בראיון של אחרי המשחק למה וכמה חשוב לו להצליח בארץ.
ספאחיה: "הקבוצה הטובה יותר ניצחה"אבל נחזור לקבוצה של ספאחיה. הרוטציה, לפחות בחמישייה ובחילופים ברבע הראשון, היו כרגיל. מכבי נראתה רכה מהרגיל ולמשל דיאנדרה קיין שאמור להיות שחקן הגנה ולקחת את המשימות המיוחדות בהגנה, שכח את תפקידו וניסה לעשות דברים בהתקפה שאסור לו לעשות וזה היה נורא לקבוצה. בשבוע שעבר ובכלל עד המשחק הזה, מכבי ת”א הייתה דומיננטית בריבאונד ההתקפה, אבל הפעם היא נתקלה בקבוצה עם יכולת לקחת כדורים חוזרים טוב יותר ממנה וגם העדיפות הזאת נעלמה לה.
הטורקים הירבו לשחק עם בראיינט דאנסטון ו-ולדימיר סטימאץ’. שניהם שחקני עמדה חמש בעלי יכולת קליעה מרחוק ומכבי ת”א לא הייתה מוכנה לזה ולא הגיבה בהתאם. יכול לטעון כל העולם שחלק מהסלים שקלעו שחקני אנדולו אפס, בעיקר מקולום, היו סלים משוגעים ובלתי ניתנים לעצירה, אבל מכבי ת”א לא השתגעה לעצור אותם ולא חרגה מהרגליה וזה עלה לה ביוקר.
אריק מקולום (איציק בלניצקי)ארטיום פראחוסקי סיים עם אפס נקודות, ג’ונה בולדן ואלכס טיוס נאבקו ביתרון הגובה והאגרסיביות של הטורקים ובכל פעם שמקולום שבת מקליעה, הצרות הגיעו כשקרנוסלאב סימון נתן את הניסיון והחכמה וידע לפגוע בצהובים בכל הזדמנות. עם תחילת החצי השני, פייר ג’קסון לקח את הקבוצה על כתפיו ובהצגה אינדיבידואלית החזיר את מכבי למשחק ולפיגור של שש נקודות, אבל ירד לספסל אולי בגלל עייפות ואולי כי צריך לשתף את נוריס קול והתנופה בהובלתו נעצרה.
מכבי ת”א נראתה פחות אגרסיבית ודבקה במטרה. ג’ון דיברתלומיאו, שזוכה לשבחים בליגה הישראלית, לא מראה יכולת מספקת בזירה האירופית וגם מייקל רול קלע את הסלים הראשונים שלו מאוחר מדי ומעט מדי. איתי שגב נכנס והביא את היכולות ההגנתיות שלו, אבל חייב להשתפר ביכולות ההתקפיות והסיומת מתחת לסל. משחק ההתקפה של מכבי ת”א לא זרם והסתבך עם ניסיונות של בודדים ולא עם יכולת של הקבוצה.
ג'ון דיברתולומאו מאוכזב (איציק בלניצקי)שמעתי את ספאחיה סולח לעצמו על ההפסד בגלל המשחק הגדול של היריבה, אבל זו הנחה שמכבי נותנת לעצמה. זה בסך הכל הפסד הבית השני, אבל זה משהו שקבוצה ששואפת לפיינל פור או לרבע הגמר יכולה להרשות לעצמה. אם שיבחנו עד עכשיו את מכבי על הגנה, על דבקות במטרה, לחימה ומשמעת, היום נראו סדקים ראשונים בחומה. כבר ביום חמישי צריך להתאושש ואין הרבה זמן.