לאף אחד שאוהב כדורסל, אסור לכעוס על מישהו שרוצה, שואף וחולם להגיע ל-NBA. כל שחקן רוצה להגיע לטופ, וזה טבעי. אבל השאלה המתבקשת היא לגבי הדרך. האם אתה הולך על החלום תוך כיבוד המקום שנתן לך במה או שאתה מחליט לשרוף את כל הגשרים אחריך.
ג'רמי פארגו בחר בדרך השניה, תוך שהוא עושה כמעט כל טעות אפשרית. מכבי ת"א נתנה לו את הבמה הכי מרכזית באירופה, כדי שיוכל בעתיד להגיע למה שמכונה "הליגה הטובה בעולם". מה הוא נתן בתמורה? סכין בגב (האומה?), שריפת גשרים, והכל כדי להפוך לשחקן "משמעותי" בקצה הספסל של ממפיס, וכמו שחברי רז אמיר קרא לו "ג'ון שאייר של ממפיס".
פארגו לא קרא נכון את המפה. היה לו סעיף יציאה ל-NBA, בתנאי שיראה חוזה בקבוצה מהליגה הזו עד 1.8. כמובן שבגלל השביתה ב-NBA, לא יתכן היה שהוא יציג חוזה שכזה, ולכן, טבעי היה שיישאר במכבי ת"א, אבל פארגו בחר להיאבק.
 |
| מכוכב בנוקיה לנער פוסטר (שי לוי) |
|
| |
הוא לא הסכים לחזור למכבי ת"א (למרות שלא היה לו כל חוזה להציג), ובחר להגיע עם הצהובים לבוררות, שקבעה שהוא ממש טועה, ועליו לפצות את מכבי ת"א על התנהגותו וההתעלמות שלו מההסכם עליו חתום במכבי ת"א, על פיו אם הוא לא יכול להציג חוזה ב-NBA, הוא ממשיך לקבל במה בנוקיה.
פארגו יכול היה להמשיך עוד עונה ככוכב של מכבי ת"א ולהגיע בראש מורם ואולי אפילו עם יותר ניסיון ויכולת, למדים של ממפיס, אבל הוא בחר בדרך של עימות, ואולי לא סיפרו לפארגו, אבל כשמגיעים לנקודת עימות משפטית עם שמעון מזרחי, רוב הסיכויים שתפסיד. והוא אכן הפסיד.
וכעת, אולי מבחינת קארמה, אולי גורל, ואולי זה בדיוק מה שהוא שווה: פארגו "מגשים חלום" בקצה קצהו של הספסל של הגריזליס. לא יודע אם הוא מרוויח יותר, ולא יודע אם זה שווה לו. אולי עבורו היורוליג זה לא ממש כדורסל לעונת ה-NBA, אבל עדיין, לדעתי, שחקן נולד כדי לשחק, ומי שטעם את הטעם של להיות מנהיג, מוביל, וכוכב (גם אם בקבוצה קטנה כמו מכבי ת"א), לא ברור איך יכול להפוך לנער פוסטר. והוא עוד נלחם על זה ושילם על זה בגדול.
 |
| פארמר. סיפור שונה לגמרי (GettyImages) |
|
| |
הסיפור של פארגו כמובן הוא שונה לגמרי מזה של פארמר. בעוד האחרון היה מחויב בחוזה לחזור לקבוצתו ב-NBA עם תום השביתה, ועדיין עשה הכל כדי לשחק בינתיים והגיע לשורות הצהובים, פארגו עשה הכל כדי לא לשחק באותה תקופה של שביתה. יתכן שכיום הוא משלם על כך.
מה שבטוח, כישרון יש לו לפארגו, כולם ראו את זה. ניהול קריירה? ממנו והלאה.
אז לא נותר אלא לאחל לפארגו בהצלחה ולהמר, שסיכוי גבוה מאוד שנראה אותו בקרוב שוב באירופה, ספק אם במכבי ת"א שאל הבאר שלה ממנה שתה, הוא ירק, למרות שכבר היו דברים מעולם - או שהוא יבחר להמשיך לכלות את ימיו בתחתית שרשרת המזון של ה-NBA.