הקלישאה המפורסמת אומרת שתמונה אחת שווה אלף מילים. כנראה שבנושא נבחרת העתודה הקלישאה אכן נכונה כי את סיפור משחק ההפסד 89:79 של נבחרת העתודה הישראלית למקבילתה הצרפתית אפשר לסכם בתמונה אחת שבה אחד מכוכבי הנבחרת ומי שהיה המצטיין הישראלי במשחק, נועם יעקב, ניגש לחברו לקבוצה, דני וולף, ומנחם אותו בזרועותיו כשהאחרון ממרר בבכי. 

וולף היה מאוכזב אחרי עוד משחק טוב שלו שבו רשם דאבל דאבל מפלצתי של 17 נקודות ו-16 כדורים חוזרים, אבל האכזבה הייתה אחרי שהחטיא זריקת עונשין קריטית לקראת הסיום, שהייתה יכולה להשלים מהלך של שלוש נקודות ולהעלות את ישראל ליתרון כשנותרו מספר שניות לסיום. אלא שהכדור יצא מהטבעת ו-וולף שהרבה בזכותו הגיעו השחקנים בכחול לבן למעמד כעס על עצמו והיה מאוכזב. 

בדיוק באותם הרגעים כשהוא מנגב את הדמעות הגיע למקום נועם יעקב, עד לפני חודש וקצת השנים האלו כלל לא הכירו אחד את השני, אלא שבנבחרת חיברו ביניהם מיד, הם הפכו לשותפים לחדר ולצמד בלתי נפרד, הכימיה שלהם הייתה נהדרת, גם על הפרקט וגם מחוצה לו. 

נועם יעקב ודני וולף בדמעות לאחר הסיום (איציק בלניצקי)נועם יעקב ודני וולף בדמעות לאחר הסיום (איציק בלניצקי)

״זה היה רגע שובר לב״, אמר הגארד הישראלי. ״דני לקח ללב את ההחטאה של העונשין ואמרתי לו שבלעדיו בכלל לא היינו מגיעים למעמד הזה בכלל ושירים את הראש. לא ניצחנו, אבל עשינו היסטוריה ואני גאה בו מאוד״. מעבר ליעקב, אנשי האיגוד והנבחרת ניסו גם הם לנחם את הגבוה האמריקאי הישראלי ושכולם בהחלט היו גאים. ״היינו הנבחרת היחידה באליפות הזאת שהשתוותה לצרפתים״, אמרו בנבחרת, ״הם פירקו פה את כולם על ימין ושמאל, יש להם רמה אתלטית של נבחרת בוגרת. אפשר להרים את הראש ולהיות גאים במה שעשתה פה נבחרת שאף אחד לא נתן לה סיכוי ערב האליפות. היינו סיפור הסינדרלה של אירופה״. 

וולף עצמו ניסה לסכם: ״השקענו כל כך הרבה מאמץ במשחק, ובכלל בכל השבוע הזה שהיה מדהים. היינו כל כך קרובים וכשאתה כל כך קרוב להשיג את המטרה שבשבילה הגעת ואתה לא מצליח בגלל פספוס כזה קטן, זה שובר את הלב, זאת הסיבה שכל הרגשות שלי יצאו החוצה בסיום ובכיתי. היינו צמודים אליהם, הייתה לי את זריקת העונשין שאני חושב שיכולה הייתה לנצח במשחק ולצערי החטאתי, המשחק הלך להארכה ולא היינו יכולים לבקש טוב מזה, היו לנו חמש דקות לנצח, הם פשוט קלעו יותר מאיתנו וניצחו”.

דני וולף אחרי המשחק (איציק בלניצקי)דני וולף אחרי המשחק (איציק בלניצקי)

“אני כן שמח בשביל הנבחרת על המדליה, בשביל צוות האימון, ברור שהייתי מעדיף זהב, אבל להביא לישראל כל סוג של מדליה זאת גאווה, זה מעבר לציפיות שלנו בתחילת האליפות. העתיד שלי והקריירה? כרגע אני לא כל כך מודאג מזה, עשיתי את הכי טוב שלי, אני מקווה שנצליח לזכות באליפות הזאת בעתיד, אבל כרגע אני לא מרוכז בהמשך הקריירה שלי, זאת הייתה חוויה יוצאת דופן בשבילי, לא הייתי מחליף את זה בעד שום דבר בעולם, לא היה לי מושג לאן אני נכנס בהתחלת התהליך הזה, זה היה מדהים״. 

שחקן שקונים בשבילו כרטיס, נועם יעקב

נועם יעקב סגר ערב אדיר מבחינתו עם נתונים סטטיסטיים שבכל משחק אחר היו מעניקים לו בקלות את תואר המצטיין, 31 נקודות, שלושה כדורים חוזרים, חמישה אסיסטים ומדד פלוס של 27. בכלל נראה היה שככל המשחק מתקדם והמאני טיים מגיע, יעקב מעלה את הרמה שלו. הצרפתים, מכירים אותו היטב אחרי ששיחק נגד חלקם בליגה הצרפתית עד גיל 21 וגם שם הצטיין. 

נועם יעקב (איציק בלניצקי)נועם יעקב (איציק בלניצקי)

באופן בכללי יעקב הראה שיש לו כמעט את כל החבילה השלמה ויחד עם יציבות גדולה יותר בקליעה ובזריקות העונשין מתפתח פה לישראל גארד שיכול להגיע לרמות הכי גבוהות של אירופה. אגב, אחרי שניגב את הדמעות, ניגש יעקב ישר לבקש להתעטף בדגל ישראל ולהעלות איתו אל טקס חמישיית הטורניר. הגארד הישראלי סיכם: ״היינו סגל מאוד מיוחד, דיברו המון על זה שאין מספיק כישרון ואין מספיק סייז, אמרו הרבה דברים, אבל אנחנו נשארנו בגרופ שלנו, הקשבנו לאלעד חסין וזה מה שהוביל אותנו לגמר. אני תמיד אוהב את הרגעים הגדולים, בשביל זה אני משחק כדורסל, בשביל המשחקים הגדולים ובדיוק בשביל ההרגשה הזאת, היום ההרגשה אמנם פחות טובה, אבל בסוף בשביל זה אני משחק. הגענו כל כך רחוק, היו גם דמעות של שמחה כי אני גאה בעצמי ובקבוצה הזאת מאוד, אני מקווה לעוד רגעים שמחים בקריירה״. 

אגב, ליעקב אין יותר מידי זמן לנוח כי הוא עתיד להשתתף במוקדמות הטורניר הקדם האולימפי של הנבחרת הבוגרת, ובהיעדר תמיר בלאט שלא מגיע עקב התאוששות מפציעה, יהיה מעניין לראות האם אריאל בית הלחמי יחליט לשים את המפתחות לתפקיד הרכז הראשון בידיים של יעקב שהתייחס לנושא ואמר חצי בצחוק: ״נבחרת בוגרת? כן, נדבר עם מוטי (דניאל) אולי אקבל כמה ימי חופש״. 

נועם יעקב חודר לסל (איציק בלניצקי)נועם יעקב חודר לסל (איציק בלניצקי)

הלאה

אין ספק שרוב הנבחרת תיקח את האליפות הזאת כחוויה לקריירה, כשהשחקנים יקוו כי יצליחו למנף את הקריירה להמשך. עוד אחד מתגליות האליפות הוא רון ציפר שסיים עם 15 נקודות והפך תוך כדי האליפות לבורג מאוד משמעותי במכונה של אלעד חסין: ״נשבר לי הלב ברמות שלא חוויתי בחיים. זה ההפסד הכי כואב שהיה לי בקריירה בפער גדול מהשאר, אבל אני חושב שזה ייתן לכולנו בוסט אדיר לקריירה, החוויה. הכל לטובה בסוף וצריך ללמוד מזה. ידענו שהלחץ על הצרפתים. ראינו שהם לא מצליחים להתמודד טוב מול האזורית שלנו, שלטנו בעיקר בהתחלה והם חזרו, חשבנו שזה שלנו וזה התפספס״. 

ואם כבר אמרנו הלאה, אז אחרי שהשאירו הכל על הפרקט באולם בהרקליון, באיגוד, שבתחילת האליפות שמו למטרה לנבחרת הזאת להישאר בדרג א׳, כבר מסתכלים קדימה אל עבר אליפות אירופה לעתודה 2024. אם הדיבור לפני הקיץ הזה היה שהשנתון של 2023 פחות מוכשר על הנייר, אבל הביא הרבה לב ונשמה, אז השנתון של הקיץ הבא, יחד עם נועם יעקב ודניאל וולף שעתידים להמשיך בו, יחד עם בן שרף וניב למפרט, עתיד להיות על הנייר לפחות אחד מהשנתונים החזקים של ישראל.

שחקני נבחרת ישראל על הפודיום (איציק בלניצקי)שחקני נבחרת ישראל על הפודיום (איציק בלניצקי)

מעבר לזה, בעונה הקרובה יהיה מעניין לראות כיצד יתפתחו הקריירות של יעקב בקבוצה הראשונה בווילרבאן, דני וולף והאם יישאר במכללת ייל או שייצא למכללה גדולה ומוכרת יותר, או שמא יחליט לעבור לשחק מעבר לים. מה שכן, שוב הוכח שיש לישראל מה למכור בגילאים הצעירים ואם בכלל נרצה לשאוב אופטימיות אפשר כבר לפנטז על הסגל של הנבחרת הבוגרת בעוד מספר שנים שכולל את דני אבדיה, ים מדר, נועם יעקב, דני וולף, תומר גינת, רומן סורקין ועוד ולהתחיל לחייך. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה