קמפיין מוקדמות היורו שהחל ביום חמישי האחרון במשחק מול דנמרק באצטדיון בלומפילד נתן לנו אותות של תקווה, עם ציפייה למשהו חדש בבית מוקדמות המונדיאל. זה בית שעל הנייר (יש לומר את האמת) קיבלנו בו את ההגרלה הסבירה ביותר לה יכולנו לקוות, הגרלה שהכניסה אותנו שוב לפנטזיות וחלומות שאנחנו מסוגלים להיאבק על המקום השני בבית.
כדי שנגשים את החלום עלינו לייצר הרתעה במשחקי הבית ולהוות אגוז קשה לפיצוח, וכל נבחרת שתגיע לכאן תצטרך להיות בשיאה ולהקיז דם על מנת לצאת מגבולות ישראל עם נקודה ביד. לצערי, במציאות דנמרק ניצחה את ישראל במחזור הפתיחה בקלילות מעצבנת. יכולת חלשה שלנו מבחינה התקפית עם שילוב של משחק הגנה קבוצתי לא מתואם ומתוזמן בלי פיזיות, בלי אגרסיביות, בלי דינמיות ובלי תשוקה הפך את הניצחון הדני לנוקאאוט במעמד צד אחד.
דור פרץ ושחקני נבחרת ישראל (רדאד ג'בארה)המפגש הערב מול הסקוטים הפך להיות משמעותי למרות שאנחנו בתחילתו של הקמפיין, מאחר שהיריבות האמיתיות שלנו במאבק על המקום השני הן סקוטלנד ואוסטריה, ולכן כל תוצאה במשחקים הפנימיים בינינו לבינן היא קריטית.
להבדיל מהמפגש מול דנמרק, הערב הנבחרת שלנו עלתה לכר הדשא עם תשוקה, דינמיות ופיזיות למן שריקת הפתיחה, עם עליונות מוחלטת במרכז המגרש ויציאה מסיבית להתקפה של דסה באגף ימין וסאן מנחם באגף שמאל, ותמיכה בלתי פוסקת של דור פרץ במרכז המגרש עם הבלחות של סולומון בחלק הקדמי ולחץ גבוה של שחקני החלק הקדמי ושחקני הקישור בעומק חצי המגרש של סקוטלנד.
שחקני נבחרת ישראל חוגגים עם דור פרץ (רדאד ג'בארה)כל אלו הפכו את המחצית הראשונה לסנונית ראשונה חיובית בעידן טרום מונדיאל גם מבחינה הגנתית, עם פינאלה מושלם לקראת סוף המחצית הראשונה – שער נפלא של דור פרץ בבעיטה ממרחק, שער מוצדק שהעלה אותנו ליתרון מתבקש לאור מה שראינו על כר הדשא.
פתיחת המחצית השנייה החזירה אותנו למחצית הראשונה מול דנמרק: רפיון, בלבול וחוסר ריכוז שעלו לנו ביוקר. הפעם הטעות התורנית הייתה באיבוד הכדור של סאן מנחם, שהובילה להתקפת מעבר מהירה של הסקוטים, שהסתיימה עם בעיטה לרשת של פרייזר, שאיזן את התוצאה עבור הסקוטים האפורים.
שחקני סקוטלנד חוגגים (רדאד ג'בארה)המחצית השנייה הייתה פחות טובה באופן משמעותי ממה שראינו מהנבחרת שלנו במחצית הראשונה. היה ניכר שהנבחרת התעייפה באופן משמעותי ככל שנקפו הדקות. בנוסף, היו חילופים מאוחרים של רוטנשטיינר שלא הגיב בזמן לשינויים הטקטיים של הסקוטים במחצית השנייה במרכז המגרש, ויכולת חלשה של זהבי משחק שני ברצף, שהשפיעה לרעה על שחקני החלק הקדמי שלנו שלא הצליחו לייצר פעולות איכותיות ברחבת סקוטלנד.
כל זה גרם לסיום המשחק עם תיקו ונקודה ראשונה בקמפיין, נקודה עם טעם חמצמץ של פספוס גדול, מפני שהיום הוכחנו לעצמנו שוב בפעם המי יודע כמה שבמפגשים האחרונים מול הסקוטים אנחנו נבחרת יותר טובה, מה שאמור מנטלית לעזור לנו לקראת המשך הקמפיין.
שחקני סקוטלנד חוגגים (רדאד ג'בארה)צריך להפנים שהמאבק האמיתי שלנו הוא מול סקוטלנד ואוסטריה, אבל יש לנו מאבק נוסף עם עצמנו. אנחנו חייבים להיות יותר יציבים ועקביים, ולהשתמש בחילופים בצורה נבונה כדי לנסות לשמור על הרמה. אני בוחר ללכת הביתה עם חצי הכוס המלאה ונזכר במחצית הראשונה הטובה ולא מתעלם מחצי הכוס הריקה שהיא ההזדמנות הגדולה שהייתה לנו הערב ללכת הביתה עם 3 נקודות מול יריבה סקוטית בינונית, אבל הנאיביות וחוסר הריכוז שוב פעם עלו לנו ביוקר. אנחנו כבר עם העיניים לקראת מולדובה, שם כבר פחות מ-3 נקודות אף תירוץ לא יתקבל.
וילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)
סאן מנחם וערן זהבי (רדאד ג'בארה)