האמת, לא הופתענו

קשה להאמין שיש אוהד כדורגל אחד בישראל שנפל מהכיסא ב-1:3 של נבחרת רוסיה על ישראל. ההימורים בין כל מי שדיבר על המשחק נעו בין 3 ל-4 "חתיכות" אותם יקבלו החניכים של גוטמן. אלי, למה לא הפתעת אותנו?

לאורך כל הקמפיין קיבלנו הרכב שכולל חלוץ אחד ולפחות מגן אחד עם אוריינטציה מאוד הגנתית (גרשון, ייני). השאלה הנשאלת היא, בהנחה שהקמפיין גמור, למה לא לנסות דברים אחרים.

על העליונות הרוסית אין עוררין, אבל הפתגם "הרכב מנצח לא מחליפים" עובד לשני הכיוונים. הכוונה היא איננה לשחקנים, שכן בקמפיין האחרון שיחקו מעל 30 שחקנים ורק תומר חמד ועדן בן בסט בלטו מעל השאר, אלא על הניסיון לעקוץ את פאביו קאפלו עם משהו בלתי צפוי.

ייני מתוסכל. לא תרם (משה חרמון)

ייני לא תוקף? למה לא לנסות את עוז ראלי בעמדה. ברדה בודד? למה לא להוסיף את שכטר או אבוחצירה על חשבון אלברמן או נאתכו במרכז המגרש, כאשר גם כך ידענו שהרוסים לא יתנו לנו לגעת בכדור. ומה עם קצת דקות לניר ביטון?

שיטה היא דבר חשוב, אבל כאשר גם הסיכויים עפים מהחלון, כך גם הסיכונים. ראלי או שכטר לבד לא היו משנים את המשחק, אך שינוי בקונספט, עם הוראה להגן רק עם 7 שחקנים ולא עם 10, הייתה יכולה להפתיע את קאפלו, שקיבל בדיוק את מה שהוא התכונן אליו.

מר גוטמן, שינויים והפתעות, כאשר אין מה להפסיד, יכולים להניב דברים טובים. זוכר שנמניה ווצ'יצ'ביץ' גמר את העונה והחלטת להמר על ערן זהבי במרכז השדה של הפועל ת"א? יכול להיות שקצת אומץ מול רוסיה היה שולח אותך הביתה עם תוצאה יותר נעימה לעין.

הכתוב הינו טור דעה