קמפיין ליגת האומות המוצלח באופן יחסי של נבחרת ישראל נטע לא מעט תקוות אצל האוהד הישראלי הממוצע לקראת תחילתו של האתגר האמיתי – מוקדמות יורו 2020. והינה, הגיע הרגע בו השחקנים בלבן עלו לכר הדשא באצטדיון סמי עופר (הלא קרוב לתפוסה מלאה) והאמינו או לא, זה לא נגמר במפח נפש, אלא ב-1:1 מול סלובניה שלא ניפץ לנו את החלום עוד לפני שהספקנו להירדם!
שום דבר לא מקרי בנבחרת של אנדי הרצוג ו-וילי רוטשנטיינר. אז נכון, החבורה בלבן הייתה רחוקה מלהרשים במחצית הראשונה ואף נהנתה מקצת מזל, שבמקרה או לא, גם הוא חזר אלינו תקופה ארוכה לאחר שנטש. כולנו כבר ראינו את הגרוע מכל כששרן ייני אפשר לאורחת לעלות ליתרון, אלא שבניגוד לראשים הנפולים שראינו במצבים דומים בשלל הקמפיינים המאכזבים האחרונים, הנבחרת שלנו לא הרימה ידיים ומול נבחרת שעדיפה בכל פרמטר על המגרש – הצליחה לטשטש לחלוטין את פערי הרמות.
מונס דאבור בסיום (רדאד ג'בארה)למרות שרובנו מסרבים בתוקף לקבלה, הגישה של הצוות האוסטרי, שנזעק כדי להציל את הכדורגל שלנו מחורבן ברורה – הרצוג הגיע לארץ הקודש במטרה לבנות קבוצה. עם זאת, נדמה שהנאמנות המוחלטת של אנדי הרצוג לשחקנים שמשחקים מעבר לים באה בעוכריו של המאמן הלאומי. הלגיונרים שלא זוכים לדקות משחק בצורה רציפה, אמנם הצדיקו לפרקים את מעמדם המיוחד, אך לקראת הסיום נפלו מן הרגליים. אולי הכנסת כוח מרענן מן הספסל בדמותו של דור מיכה הייתה עוזרת בהתקפות המעבר מול ההגנה הסלובנית.
נחזור לקבוצה. הרצוג נותן לשחקנים האלה, אחרי שנים ארוכות בהן היו רחוקים מכך, תחושה שמישהו מאמין בהם וכששחקן מרגיש שמאמינים בו, הוא מחזיר על המגרש, ראה ערך אריאל הרוש, שהוכיח בפעם המי יודע כמה שעל אף אובדן אפודת השוער הראשון בהפועל באר שבע, תחת האוסטרי הוא יכול להמשיך להציל את הנבחרת בכל פעם מחדש.
טאלב טוואטחה (רדאד ג'בארה)אפשר לצאת מעודדים מהמחצית השנייה בסמי עופר ועדיין, קצת מציק שהנבחרת זקוקה לספוג שער כדי להתחיל לשחק כדורגל. המשחק הזכיר במידה מסוימת את ה-1:2 על סקוטלנד בליגת האומות, אלה שכעת עמד ממול לדעת רבים השוער הטוב בעולם יאן אובלק, שהצליח למנוע תוצאה זהה ושלח אותנו למיטות בתחושת פספוס.
כל עוד שהנבחרת שלנו נמצאת במגמת עליה, אפילו במידה מזערית, אנחנו צריכים לברך על הימצאם של הצוות האוסטרי. בצעד מבורך, ההתאחדות לכדורגל הודיעה על המשך דרכו של המנהל המקצועי רוטנשטיינר לשנתיים נוספות. הכדורגל הישראלי נמצא בידיים טובות ואם רק נמשיך לתת לאנשים הנכונים לעבוד בשקט, לא נסתפק בכתיבת טורים סופר אופטימיים אחרי פתיחת קמפיין סבירה, אלא נהפוך את החלום למציאות. לאט לאט.
הכתוב הוא טור דעה