עדיף לבכות במרצדס

"עדיף לבכות במרצדס מאשר בסובארו", פתגם נחמד לכשעצמו. הפירוש - גם אם כסף לא פותר הכל וישנן עוד צרות רבות להתומדד איתן, עדיף, כשזה מגיע למספרים, להיות בצד שלא חסר לו.

אז אפשר "לבכות במרצדס" - לנבחרת ישראל יש שש נקודות מתוך שש אפשריות עם פתיחת הקמפיין והיא ניצבת במקום השני של בית 2. זו הייתה המשימה והיא הושלמה באופן מלא. חשוב להעריך את העובדה הזו, כי המציאות לא הייתה רחוקה מלשנות אותה.

ועכשיו לבכי, כי אמנם לא צריך להתייפח - אבל כדאי להתפכח. נבחרת ישראל מודל 2014 רחוקה שנות אור מנבחרת ישראל מודל שנות ה-90 ומודלים מובחרים יותר מהעבר. עלינו לנצח נבחרות כמו קפריסין ואנדורה, אך במצבה הנוכחי של החבורה בכחול-לבן - הניצחונות הללו הם בגדר הצלחה, לא בגדר חובה.

טל בן חיים. לא צריך לצפות להרבה מהנבחרת הנוכחית (רז אמיר)

הם צריכים להיות בגדר חובה כדי להעפיל ליורו 2016, אך הם בגדר הצלחה אם מתחשבים ביכולת שמציגה הנבחרת. לא בטוח שאלי גוטמן אשם בלעדי, אם בכלל אפשר לקרוא לזה אשם, אך כשחבורת דייגים מצליחה להסתגר במשך דקות ארוכות ואפילו למצוא את הרשת שלנו וכשאופיר מרציאנו חתום על שתי נקודות שהציל במו ידיו מול החבורה מהאי השכן, זה די ברור שמפגשים מול נבחרות בלגיה, וויילס ובוסניה - ייגמרו אחרת.

כששחקן כל-כך מוגבל כמו אייל משומר, עם כל המחמאות, אמון על האגף הימני וכששחקן כל-כך אגואיסט כמו טל בן חיים, עם כל המחמאות, הוא הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת וכשאיתי שכטר, עם כל המחמאות, הופך לחילוף הראשון הקבוע מראש של גוטמן בלי קשר לשאר ארסנל השחקנים שיש לו בסגל - אי אפשר לצפות לתוצאות טובות מול בלגיה, וויילס ובוסניה.

תוצאות טובות מול הנבחרות הללו לא יהיו בגדר חובה, גם לא בגדר הצלחה. הן יהיו לא פחות מסנסציה. אז בינתיים נותר לנו לבכות במרצדס, אך אל תתרגלו - בקרוב נחזור לסובארו הישנה והמוכרת.

הכתוב הינו טור דעה