איתי שכטר סוגר קריירה אדירה כשחקן במהלכה הוא זכה באליפות ובשני גביעים עם הפועל ת"א, בשתי אליפויות ובגביע עם מכבי ת"א ובגביע עם הפועל ב"ש, אך הוא מודה כי הפספוס הגדול מבחינתו זו הקריירה שלו בחו"ל.
החלוץ שהודיע על פרישה התארח בפודקאסט ‘שיחת היום’ של ONE לשיחה מרתקת עם גידי ליפקין ותומר חבז, בה הוא מסכם את מה שעבר במהלך השנים בהן שיחק עד הפרישה.
שכטר מדבר על ההחלטה לפרוש, האכזבה מבני לם ומדוע הפרישה לא הייתה בבית"ר ירושלים. וגם: השיח מול האוהדים, הרגע הכי גדול בקריירה, הקבוצה הכי גדולה בה שיחק, ערן זהבי, יוסי בניון והתקרית מול עמרי אלטמן. האזנה נעימה.
- פודקאסט -
איתי, איך התחושה לסיים את הקריירה?
”האמת שלא האמנתי שאגיע לרגע הזה, אני עדיין מרגיש בתוך טיול מסוים, שלא אני זה שפורש. תכף יירדו הלהבות ואעכל את הרגע, לא פשוט, אבל זה הכדורגל והחיים. הודעתי לכולם שאני סיימתי וממשיך קדימה”.
רצית שהפרישה שלך תהיה בסטייל אחר, לא אחרי פציעה כשלא שיחקת. אני מניח שדמיינת שאחרי קריירה כזו מרשימה וטובה, הסוף יהיה אחר ולא כמו עכשיו.
”חד משמעית, כן. ציפיתי מעצמי להרבה יותר, אפשר לתת תירוצים מפה להודעה חדשה, עם המלחמה ומשחק כל שלושה ימים, ושאני כבר לא צעיר כמו פעם. במבחן התוצאה לא עמדתי, כמובן שביחד עם זה הקבוצה לא הייתה מספיק טובה. בסוף, קריירה זו ריצת מרתון ולא נמדדת על משחק כזה או אחר או על עונה אחת. כואב לי המצב של הפועל פ”ת, זה מועדון מצוין, קהל טוב, במרכז הארץ. מגיע להם הרבה יותר, אבל לקחתי בחשבון שאחרי שעולים ליגה העונה הראשונה היא לא פשוטה”.
"לא עמדתי במבחן התוצאה". איתי שכטר (שחר גרוס)כמה התאכזבת מבני לם?
”לא יודע אם מאוכזב, הייתי יכול לעזור לו הרבה יותר. הוא ראה את הדברים אחרת, הגיע מהבית וכבר היה מוכן לזה שיזיז אותי הצידה. מהרגע הראשון החליט לשים אותי בצד, לא העריך את התרומה שלי, לא מקצועית ולא חברתית. הוא קיבל את המושכות מאבי יחיאל, וכמו כל הקריירה שלי אם יש מאמן וצוות שמעריך אותי, הם יודעים להוציא ממני את המקסימום. הוא החליט והוא המאמן, אבל חד משמעתית הייתי יכול לעזור לו”.
אמרת לו את זה?
”הייתה לנו שיחה, זה נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה. הוא לא העריך אותי מקצועית, חשב שצריך ללכת עם אחרים, זכותו. עד הדקה האחרונה אהיה מקצוען, אם זה מה שהחליט אז כל הכבוד לו”.
תכננת לפרוש בבית”ר, מה היה שם?
”זה מועדון יקר לליבי, אלי טביב הביא אותי אחרי שנה לא טובה במכבי חיפה. היה חיבור יוצא מן הכלל, החזירו לי את האנרגיות, הטירוף ואהבה למשחק. מי שמכיר אותי יודע שאם יש את זה אני מביא את כולי. הייתה מחשבה כזו, במועדון שהחזיר אותי לחיים. החליטו שהם לא רוצים, הייתה לי שיחה קצרה עם יוסי אבוקסיס וחלק מההנהלה”.
"היה מוכן להזיז אותי הצידה". בני לם (שחר גרוס)מה יוסי אמר לך?
”שהוא לא בעניין”.
איך אתה רואה את זה שמבית”ר הוא הגיע להפועל ת”א?
”כדורגל זה מקצוע שלמאמנים בכלל הוא נזיל מאוד. מחזיק ממנו, אבל לפעמים מקבלים החלטות לא נכונות, היה צריך להישאר שם, בנה שם קבוצה טובה, זכה בגביע, המעבר שלו הוא לא נכון מבחינתי”.
בתור פרשן עכשיו, אתה חושב שהפועל תרד ליגה?
”הפועל זה מועדון גדול, עכשיו זו התקופה הכי קשה, בטח לשחקנים בקבוצות התחתית. לא נראים טוב, האנרגיות לא טובות. המשחק מול בית”ר בשבת הכי קריטי בעולם”.
מי אתה רוצה שתנצח?
”קודם כל נשארו לי עוד כמה חודשים לסיים את העונה, אז הכי חשוב לי בתור שחקן הפועל פ”ת שהיא תישאר בליגה. אני חלק מהמועדון, הוא יקר לי. אח”כ אעשה סיכומים”.
"לא היה בעניין". יוסי אבוקסיס (חגי מיכאלי)טעית כשהגעת להפועל פ”ת?
”לא חושב, אני מסתכל על הקריירה כמכלול. בתחילת העונה ישבתי עם אלמוג כהן לגבי נתניה, גם רן קוז’וק היה בעניין. לא הבשיל לחזרה, היו שתי הצעות – הפועל פ”ת ואשדוד, והחלטתי שזו תהיה הפועל פ”ת. אני לא מצטער על דברים בקריירה, מעריך כל מקום שפרנס אותי ונתן לי להיות חלק ממנו. מקווה שגם בעונה כזו שלא התחבר כמו שרצינו, שהקבוצה תוכל ותשרוד בליגה. קצת נשמע קשה ולא הגיוני, אבל הכל יכול לקרות”.
מה הרגע שהכי זכור לטובה בקריירה? אפילו שלושת הרגעים?
”יש הרבה רגעים גדולים, ברור שהרגע שלקח אותי משחקן ליגה ועשה אותי משהו בכדורגל היה הדאבל עם הפועל ת”א. זה רגע באמת היסטורי, קבוצה מהטובות שידענו. עשינו קמפיין ענק באירופה, כל השחקנים זרחו, חיבור מצוין עם אלי (גוטמן) ויוסי, והבעלים, אבל בסוף האליפות היא הכי חשובה, אם לא הצליחו להביא אליפות למועדון גדול ייזכרו אותם כשחקנים נחמדים וחמודים. ברגע שהבאת אליפות אתה נחרט לאוהדים בזיכרון. אחרי הפרישה קיבלתי אלפי הודעות, גם מאוהדי הפועל ת”א. ברור שיש קיצוניים שקיללו, אבל הרוב לא ישכחו אותי”.
יש כאלה ששלחו לך קללות?
”יש חלק, כן, חלק שהוא פנאטי. מכבד את כולם, אבל בטוח שנתתי להם רגעים גדולים”.
"יש הרבה רגעים גדולים". שכטר בהפועל ת"א (יניב גונן)עוד רגע גדול?
”מכבי ת”א עם שתי האליפויות שהבאתי להם, אחרי שלוש שנים שלא זכו באליפות. במכבי הייתי הרבה יותר שלם באישיות, חמישה משחקים בכלל לא שיחקתי באירופה ודווקא שם הראיתי עוצמות, אולי דווקא בגלל הגיל. עברתי תקופה לא פשוטה, אני שמח על התקופה שם ויודע שגם האוהדים שלהם מעריכים אותי”.
דובר על זה שבסיום הקריירה תצטרף למכבי ת”א. השיח היה משהו על תפקיד למחלקת הנוער ואתה רצית משהו בקבוצה הבוגרת. מה היה שם?
”לא היה משהו שהבשיל, היו שיחות, אבל אני חושב שכרגע אני רוצה לקחת חופש קצר מהכדורגל. רוצה קצת לזוז הצדה, עברתי 30 שנים מגיל קטן, ברור שאני מאושר, אבל היו גם צלקות בגוף ובנפש. בשנה הקרובה אני רוצה לצאת החוצה קצת מכל הבלאגן, הטירוף והלחץ, מקווה שאחזור הרבה יותר שלם לאיזה תפקיד”.
הרגע שלא תרצה לזכור הוא בוודאי בשבדיה אחרי שניצחתם עם הפועל ואז אתה ודה סילבה נעצרים.
”הייתי מאוד צעיר, לא עשיתי שום דבר נגד החוק. היה שם משהו עם בחורה שבדית שהיה איתה סיפור מסוים, אבל מהר מאוד הבינו שאני ודגלאס נקיים ולא עשינו שום דבר. הבנו גם אני וגם חברים לקבוצה שצריך לשמור על עצמנו, והמשכנו קדימה אחרי הנושא הזה”.
כבר ראית את עצמך ‘מבלה’ שם במעצר?
”ידעתי שלא עשיתי כלום, אז לא הייתי בלחץ כזה גדול. המשפחה הייתה בלחץ, אמרתי להם שכנראה יחקרו אותי ולא צריך להיכנס ללחץ. הקדמתי את כולם, למדתי מהמקרה הזה. כשחקן צעיר, בסוף אתה לומד מהדברים. קריירה כזו מלאה, ארוכה, גם שמחה וגם עצובה”.
"היו שיחות עם מכבי ת"א". שכטר עם יונתן כהן (איציק בלניצקי)העונה הזו, שלא שיחקת בה יותר מדי, לא השאירה לך חשק להמשיך?
”לפני תחילת העונה כבר היו מחשבות אם להמשיך, בטח אחרי העונה בב”ש. אני סובל מכמה פציעות, נותחתי פעמיים בברך ובמפשעות. ראיתי שהגוף כבר לא איתי ואני לא עושה דברים בצורה טובה. גם אם זה עצוב וקשה צריך לדעת מתי להיפרד”.
מתי הבנת את זה, שזהו?
”אני חושב שבמשחק מול הפועל ב”ש, נכנסתי ל-20 דקות, אבל הרגשתי את הברך והמפשעה. ראיתי שאני מרגיש הרבה פחות טוב אז הבנתי שזה הזמן להגיד תודה ולתת לחבר’ה הצעירים להמשיך”.
הקריירה בחו”ל לא הייתה מלהיבה? מפוספסת לדעתך?
”חד משמעית. אפשר לחלק אותה, הייתי בקבוצות ובמועדונים הגדולים בליגות אולי הכי טובות, שיחקתי די הרבה בצרפת ובגרמניה. המספרים לא היו טובים, אבל בגרמניה הייתה לי נפילה מנטלית שאולי היום אני בוכה עליה, שהייתי אחרי שמונה-תשעה מחזורים עם שלושה שערים. אח”כ יצאתי מההרכב ולא הצלחתי לקבל את זה. הורדתי את הראש ועשיתי טעות מנטלית. אם הייתי יותר גדול בסיטואציה אז הייתי לוקח את זה למקומות אחרים. בגלל שהייתי כוכב בישראל חשבתי שאי אפשר לגעת בי, אחרי שהוציאו אותי מההרכב כל הזמן חיפשתי להאשים. זו נקודה שחורה בקריירה שלא הצלחתי להתמודד עם משבר קטן.
“לקחתי את זה איתי וזה פגע בכלל בקריירה האירופית. אני חושב שמול המבורג בחוץ (המאמן) אמר לי שמוציא אותי ולא הצלחתי לקבל את זה. נתפסתי לזה, בכיתי על הדקות האלה. ככה לא מתנהל ספורטאי מקצוען והיום אם אצטרך, אתן לילד שלי כלים, אחנך אותו להתמודד, צריכים להיות חזקים לא משנה באיזה רגע בקריירה ולדעת שהקריירה הארוכה. מי שחזק מנטלית, עושה קריירה טובה ועובר משברים, וגם בסוף מצליח באירופה”.
"זה פגע בי בקריירה האירופית". שכטר בקייזרסלאוטרן (האתר הרשמי של קייזרסלאוטרן)זה פירק אותך פשוט?
”חד משמעית. במשחק הזה היה לנו רצף טוב שגם נתתי כמה גולים וגם ניצחנו בהארכה את פרנקפורט ושיחקתי 120 דקות. אחרי זה היה איזה משחק נגד המבורג והמאמן לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא החליט להוציא אותי מההרכב למשחק כי הוא מרגיש שאני קצת עייף, ופשוט לא הצלחתי לקבל את זה. עד היום אני אומר לעצמי שאם הייתי שם יותר חזק, אם הייתי מקבל את זה, הייתי ממשיך קדימה. פשוט נתפסתי לזה, הוא הכניס אותי באמצע ולא הייתי טוב, בכיתי על הדקות שלא הייתי טוב בהן: ‘למה הוא לא נתן לי לפתוח?’ וככה לא מתנהל ספורטאי מקצוען, הייתי צעיר ולא פעלתי נכון. אחנך את הילדים שלי שישמעו את הדברים האלה ושיהיו חזקים, מי שחזק מנטלית ויודע לעבור משברים הוא זה שבעצם יצליח”.
איזה פוטנציאל מימשת בקריירה? כי אירופה זה פספוס. אתה חושב שאם היית מתנהל אחרת שם, הקריירה שלך הייתה מגיעה לגבהים אחרים?
”חד משמעית. אם אני במחזור שמיני כובש שלושה שערים טובים בליגה הגרמנית ועוד גול בגביע, ואני שחקן מהחשובים בקבוצה, אז יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת. אני לא בוכה על כלום, למדתי מכל דבר, אבל זה משבר שלא הצלחתי להתמודד איתו”.
ישבתם עם הגרמנים, אבא שלך היה שם, חתמת על הסכם ואבא שלך שאל אם אתה מקבל דלקן?
”זה קטע גדול, אבא שלי היה רגיל שיש דלקן מהקבוצות בארץ והכל מסודר. מדברים מספרים, הכל, רונן קצב היה איתי שם, פתאום אבא שלי דופק לו: ‘רונן תבדוק שיש דלקן’. רונן אמר לו: ‘עזוב, תהיה בשקט’. אבא שלי לא מסתכל על מספרים, היה חשוב לו הדלקן”.
אבל מה עם הדלקן? שכטר ומשפחתו (רדאד ג'בארה)אתה יודע שכל הקריירה שלך מדברים על איתי שכטר כשהוא נכס לחדר הלבשה. תעשה סדר סביב המושג הזה.
”קודם כל אנחנו צריכים לעשות סדר. חדר הלבשה זה דבר מאוד חשוב, אבל אם לא הייתי חשוב על הדשא אז לא הייתי מגיע לאן שהגעתי ולא הייתי מקבל דקות. זה כמו משפחה, איפה שלא תהיה ויהיה חדר הלבשה בריא ואנרגיות טובות בין כולם, בין עוזר מאמן למאמן, בין זרים לישראלים ובאמת בין כולם, אז יהיה טוב. אם ייצאו לכלוכים ומלחמות אז לא יילך. שיחקתי עם שחקנים שעשו משהו בקריירה, אתה חייב למצוא איזון, צריך כבוד אחד לשני. נתתי לכל מי שהיה איתי בקריירה להרגיש טוב לידי, להרגיש ביטחון. לפני המשחק, אחרי המשחק ובזמן המשחק. למשוך את כולם לקצה בצורה חיובית. ניסיתי לשמור על תלכיד טוב. כשטוב כולם מאושרים, כולם, אבל דווקא לשמור על הביחד ברגעים קשים. זה לא רק מחוץ למגרש, אלא גם בתוך המגרש. בדקות קשות”.
ורמוט כתב עליך בטור אצלנו שאתה ווינר, אבל גם שטוניק, מצחיק, ספונטני וזה הקסם שלך.
”כן, תשמע. בהרבה מקומות שהייתי אני יכול לרקוד חמש דקות לפני שעולים למגרש. היו מאמנים שאמרו לי: ‘שכטר, אין בעיה שאתה עושה אנרגיות, אבל יש כאלה שלא יודעים לעשות את ההפרדה’. אני יודע לעשות, אני יכול לשבת, לצחוק ולדבר, אבל ברגע שעליתי לדשא אני אנשך ואעשה כל מה שצריך. יש כאלה שלא יודעים להפריד. הגעתי למקומות מסוימים שידעתי שאני צריך לעצור. אני חושב שבסופו של דבר גם הכדורגל זה סוג של הצגה. נכון שרוצים לנצח, אבל אני לא אוהב לבוא למשחק עם לחץ גדול מידי. שוב, אני חי מהלחץ. מה שיחסר לי אלה הרגעים האלה, אבל צריך לקחת את הלחץ למקומות טובים. חדר הלבשה והאנרגיות והביחד זה הכי חשוב”.
מכבי חיפה זו הקבוצה שהכי לא הצלחת בה?
”תשמע, זה לא סוד שעשיתי הכל כדי להגיע למכבי חיפה, היה לי איזה חלום להגיע לשם. לא הסתדר. מחזור שני נתתי גול בבלומפילד וחשבתי שאני אנצח את העולם, אבל באותה תקופה דברים לא הסתדרו גם מקצועית. זה הכדורגל, אם הייתי טוב בכל מקום אז לא הייתי יודע לעבור משברים”.
"דברים לא הסתדרו". שכטר במדי מכבי חיפה (עמית מצפה)מה מנע ממך להצליח שם?
“אני חושב שהקבוצה לא הייתה מספיק טובה וכשזה קורה אז גם אני לא טוב. היו כמה חלוצים אז היה קשה לתת ביטחון לאחד מהם. היה לחץ, הרבה חלוצים ויכול להיות שגם אני לא הצלחתי להתמודד עם הלחץ וגם החלק המקצועי והחיבור, בסופו של דבר נכשלתי במכבי חיפה, אני לא מתבייש בזה”.
תמיד אומרים עליך שאתה מצחיק, שהכל קטן עליך. יכול להיות שבחיפה זה הרגיש אחרת?
”הרגשתי לא טוב. זו תקופה שאני ואשתי מדברים על זה. הייתי מסיים משחק בתקופה לא טובה, הייתי בא לאכול ארוחת בוקר והייתי מוצא את עצמי מסביר לאנשים בקניון. ‘שכטר מה יהיה איתך?’, הייתי מסביר לאנשים. בא לאכול עם אשתי ארוחת בוקר, מה אני צריך להסתובב עם שלט? אני לא טוב, כן, מודה. אתה בא לאכול עם האישה והילדים ואתה רק מצטער בפני אנשים, כל אוהד רוצה דין וחשבון. זה כדורגל, לא הכל טוב, זו באמת הייתה שנה קשה.
“זה הראה את האופי שלי, שם הילדים צריכים ללמוד ולהבין דווקא מהמקום הזה והמשבר הזה, ובאמת הייתי נראה הצל של עצמי. לא היה לי כלום שם ודווקא משם יצאתי לדרך חדשה. כמובן שבית”ר הייתה שם לעטוף אותי ולהוציא אותי לדרך חדשה. אני לא מצטער על כלום, אלה דברים שקורים ויקרו לשחקנים אחריי. יש מצב שאחרים יישברו שם, אני לא נשברתי. עם האמונה שלי, המשפחה שלי והקדוש ברוך הוא, אני שמח שאני מסיים קריירה בגיל 37”.
מה דעתך על כך שהחזירו את ברק בכר למכבי חיפה ולא נותנים למסאי דגו עוד עונה?
”זה נושא גדול. שמסאי יסיים את העונה בצורה הכי טובה, אמרתי בתחילת עונה שהוא איש מקצוע ברמה מאוד גבוה ולאמן את חיפה זה אחד הדברים הכי קשים. הוא עבר דרך לא פשוטה, שוחררו לו שחקנים משמעותיים והיו פציעות, ועדיין הוא צלח באירופה וקידם צעירים. חיפה זה מועדון שתמיד רוצה תארים, אם בכר זכה בשלוש אליפויות ברצף, הוא משמעותי והוא רוצה לחזור אז כנראה שזה הכדורגל”.
"זה הכדורגל". בכר (עמרי שטיין)מה מסאי צריך לעשות עכשיו?
”להישאר מקצוען עד המחזור האחרון, והוא מקצוען, הוא ישן כדורגל והוא חולם כדורגל”.
הם יכולים עוד לקחת אליפות? שבע נקודות ובית המשפט עוד יכול להחזיר.
”זה מאוד קשה, הייתי במקומות האלה, בהפרשים האלה. זה נראה שזה לא כזה הרבה שבע נקודות, אבל זה הרבה”.
בדאבל של הפועל ת”א היה פער דומה.
”גם בדאבל היה פער כזה, תודה לאבי לוזון על הקיזוז. האמת אני זוכר סיפור מצחיק משם. זכינו בגביע ואני שחקן צעיר שהגיע מנתניה ואני זוכר שעשיתי צחוקים באימון ואלי גוטמן אמר לי: ‘בוא רגע, בוא, תעצור, אתה מתבלבל’. אמרתי לו: ‘אבל אלי זכינו בגביע’, הוא אמר לי: ‘אם ניסע לטדי ואנחנו נדע שמכבי חיפה מעדה ולא עשינו את העבודה שלנו, נזכור את זה לכל החיים’. ישר אמרתי לעצמי שאני חייב להירגע, תואר ראשון בחיים שלי, אבל צריך להירגע ושאני אעשה הכל כדי לעשות את המקסימום. באו 5,000 אוהדים לתת לנו כבוד, לדעתי אחד לא האמין שם שדבר כזה יכול לקרות, אבל שבורא עולם רוצה לעשות משהו”.
המשחק עוד שנייה נגמר כבר.
”אני זוכר שעשו עליי פנדל בדקה 65 ואניימה החמיץ, אני מסתכל לשמיים ואומר לעצמי: ‘כנראה זה לא שלנו’”.
"תודה על הקיזוז". אבי לוזון (שחר גרוס)זה הרגע הכי גדול שלך בקריירה?
”כספורטאי, כשאתה זוכה באליפות עם 15 או 20 הפרש ואתה מוכן אליה, הריגוש הוא שונה. כי הקהל מוכן והתקשורת מוכנה. כשאתה זוכה באליפות ודאבל בדקה ה-94, אני לא יודע אם יכול לקרות דבר כזה עוד פעם”.
אני כבר הכנתי ידיעה על חיפה והכל מחדש. זה היה משוגע.
”רגע שאי אפשר להסביר במילים, אושר שאי אפשר להסביר. מאחל אותו לילדים שלי”.
עם איזו קבוצה אתה הכי מזוהה?
”אני מזוהה עם הכדורגל”.
איפה האוהדים לא מקללים אותך?
”שלחו לי מלא הודעות ואוהד שלח לי ‘כשאתה נגדי אני שונא אותך שנאת מוות וכשאתה איתי אני אוהב אותך הכי בעולם’, זו המחמאה הכי גדולה שיש”.
תקריא לנו הודעה מרגשת.
”יש לי אפילו אחת קצת מצחיקה שאוהד הפועל כתב. ‘ממני לשכטר, מי שהוא לא שכטר שלא יקרא בבקשה. איתי שכטר היקר, האהוב והשנוא, אתה האיש שגרם לי להכי הרבה רגשות בספורט בפער. זה התחיל מאהבה והערצה בלתי נגמרת ובזכותך התאהבתי בכדורגל. זה המשיך לשנאה מטורפת וקנאה שאתה לא בהפועל. שכטר זה כל מה שילד שאוהב כדורגל צריך לרצות להיות. לא אשכח שהתחננתי לאבא שיתרום לנו כסף לקמפיין מימון שלך. לא אשכח שקניתי כיפה כמו ששלפת מהגרב ועד היום היא בארון אצל סבתא. כל גול שלך באדום היו פרפרים וכל גליץ’ של אייזן נגדך בצהוב היה כמו גול. כמה אהבתי אותך וכמה שנאתי אותך. שכטר הוא כל מה שלא פוליטיקלי קורקט. שכטר הוא תכלס, שכטר אוהב כדורגל כמו שאף אחד לא אוהב וזה מה שמדהים, התשוקה הזאת. אני כל כך שמח להפסיק לראות אותך משחק וכל כך שמח להתחיל לשמוע אותך מדבר. הלוואי וייצא לי ילד קקה כמוך. היום יותר מתמיד מת שכטר מת. שונא מספר 1 שלך ומעריץ מספר 1 שלך’”.
שכטר בטקס של הפועל פ"ת (שחר גרוס)גאון.
”אגיד לך משהו על עצמי. כל מקום שהייתי, הייתי לויאלי אליו הכי שבעולם. אין משחק שלא שמתי את הנשמה שלי כדי שהקבוצה תנצח. לקראת סוף הקריירה לא עניין אותי עצמי אפילו. הקבוצה לפני הכל. אם צריך למות, אמות כדי שהקבוצה תנצח, אריב. רוב המקומות יעריכו ויש כאלה שלא, שיגידו ‘שכטר הנופל’ וכאלה. האוהדים האמיתיים שראו אותי על המגרש יגידו ששכטר היה אצלנו ונהננו ממנו בכל רגע וחבל שהוא הלך. יש אוהדים של מכבי ת”א, של בית”ר שיגידו לי ברחוב ‘לך הביתה’, גם של ב"ש למרות שלא הייתי שם הרבה זמן ולא נתתי כל כך הרבה, יש שם גם אוהדים שיעריכו. כל פעם שעליתי בטרנר על הדשא, האוהדים ידעו שאעשה הכל כדי שב”ש תנצח. כל שקל שקיבלתי החזרתי על הדשא”.
זהבי חבר טוב שלך, איך אתה רואה את העונה הזו שלו?
”ערן הוא גדול הדור מה שנקרא. עברנו הרבה ביחד, הנשים שלנו גם חברות טובות. הוא בעונה ענקית. אנחנו באותו גיל והוא עדיין משתבח. הוא חד, לא מפסיק לתת גולים. הוא כרגע בשיא שלו, בזון שלו. אין מה לעשות, זה נכון שבגיל הזה יש פעולות שאי אפשר לעשות כמו בגיל 28, הוא שובר שוויון בסופו של יום”.
אנשים לא מספיק מעריכים אותו?
”חד משמעית, צריך להעריך אותו הרבה יותר”.
ויוסי בניון שהפיל עליו את תיק הנבחרת?
”גם יוסי זה אדם שעברתי איתו ושיחקתי איתו שתי קדנציות. אני לא נכנס לזה ולא אוהב את הצהוב. אני לא יודע בדיוק מה היה שם, גם הנושא הזה בנבחרת אני חושב שהיה צריך לסגור את זה עוד הרבה הרבה לפני ולסדר את הדברים האלה. בסופו של דבר זו נבחרת ישראל, היא מעל יוסי, מעל ערן, מעל שכטר ומעל כל מאמן כזה או אחר. אנחנו בסופו של דבר אוהדים של הנבחרת”.
כל סיפור החדר?
”לא טוב בלשון המעטה, היו צריכים לסדר את זה בשנייה. בחמש דקות יוסי וערן היו יכולים לסגור את זה”.
אז איך אתה חבר של שניהם ולא סגרת את זה?
”אני רציתי כמה פעמים לעשות סולחה”.
"רציתי כמה פעמים לעשות סולחה". יוסי בניון וערן זהבי (ההתאחדות לכדורגל)ולא הצלחת?
”אני חושב שזה כבר הלך למקומות אחרים, יש לי הרבה חברים בכדורגל, טל בן חיים אומר שאני נקרא ‘שכטר טוב לי’, שכל הזמן אני מחפש את הטוב. שמע, יש בזה פלוסים ויש בזה מינוסים, בכל המקומות שהייתי הרגשתי את זה. גם עכשיו בסוף הקריירה, כל כך הרבה הודעות וסטורי ואנשים שמגיבים. שחקן שיחק איתי או אפילו רק עשה איתי אימון, הוא הרשה לעצמו להעלות איתי תמונה ולכתוב כמה היה כיף לחלוק איתי חדר הלבשה, והיו כמה כאלה, אז זה מראה שבאמת נגעתי בהרבה אנשים, בסופו של דבר זו האמת שלי, הייתי במקומות ורציתי שיהיה טוב ואני שמח שברוב המקומות שהייתי, באמת היה טוב”.
בסוף אתה מדבר על טל בן חיים, אלמוג כהן, שחקנים שעברת איתם משהו ואני רואה אצלך את הפוטנציאל להיות כמוהם, מנהל מקצועי, איך אתה מסביר את זה שאתה כרגע לא ממשיך?
”אני מכיר את הכדורגל הישראלי, עליתי לבוגרים ב-2005, עברתי דורות של שחקנים, דורות של מאמנים ואוהדים, אני מכיר את הכדורגל לאורכו ולרוחבו מהבפנים שלו. אין ספק שזה משהו שיכול לקרות בעתיד, בשלב זה עברתי קריירה כל כך ארוכה, בשנה-שנתיים הקרובות אני אעשה יותר טלוויזיה, אעשה קורסים, מקצועיים, יש לי קורס מאמנים, אלמד עוד קצת את הכדורגל, אסתכל, אלך לראות משחקים ואימונים, השתלמויות, אני אתן עוד זמן איכות למשפחה שלי, אני 19 שנים איתם ולא איתם. זאת אומרת כשאתה כדורגלן פעיל, בסופו של יום ובמיוחד אחד כמוני שמכור למשחק ונושם אותו כל דקה, אז אני צריך קצת לנשום אוויר, להירגע, לראות קצת את הדברים מבחוץ. נראה לי שמותר לי קצת”.
אמרת הילדים שלך. הגדול בהפועל ת”א, ייצא שחקן?
”לא יודע, אי אפשר לדעת. ברור שאני רוצה שהבן שלי יסתדר בחיים ויעשה קריירה כמו שלי, אבל זה מקצוע מאוד קשה ולהצליח זה עוד יותר קשה. הדרך היא טובה וזו ריצת מרתון. אני רוצה שילמד את הדרך והחיים הספורטיביים, שיבין וילמד, שיפול ויקום, שיתאכזב וישמח, אני אוהב את זה כי יש דרך טובה בכדורגל. להגיד לך שהוא ייצא שחקן? קטונתי. יש עוד דרך ארוכה וזה לא פשוט”.
אתה מתכנן קריירה פוליטית בעתיד? היה לך את כל הסיפור עם אלטמן.
”באותו נושא אני מסכים, הייתי קצת נמהר ודיברתי איתו וגם התנצלתי. אני לא חושב שהייתי צריך להגיב ככה, אבל דווקא בגלל הדברים האלה ובתקופה כזאת, אני יותר בעד אחדות ולא פילוג. אנחנו השחקנים צריכים לתת לכולם להבין שהביחד הוא הכי חשוב”.
"רוצה שהבן שלי יסתדר בחיים ויעשה קריירה כמו שלי, שיפול ויקום". שכטר (עמרי שטיין)לפני זה כתבת שלשבת עם הרשימה המשותפת זה אסון לישראל.
”אני מתבטא ועומד בזה עד היום, אין בי פחד”.
מה אתה חושב הלאה?
”לא חושב הלאה, אני אהיה בספורט, בכדורגל. פוליטיקה? אני צעיר, 37. פוליטיקה זה לא פשוט בכלל”.
הציעו לך הצעות?
”לא, איזה הצעות הציעו לי, אני רק בן 37”.
אבל זה מעניין אותך?
”כרגע לא”.
מה יזכרו ממך מהכדורגל?
”אני לא מחפש אהבה מאנשים או מה יזכרו, אני חושב שהשארתי לאוהדים ולמועדונים שהייתי אצלם לויאליות בלתי מתפשרת, הייתי עושה הכל כדי שהקבוצה תנצח ותצליח, רוב האוהדים שהייתי אצלם מאוד אהבו אותי והעריכו אותי. אני חושב שיזכרו אותי תמיד, הייתי דמות צבעונית. אהבו אותי, שנאו אותי, קיללו אותי, לא הייתי אפור, הייתי תמיד או שחור או לבן. הייתי חלק מהכדורגל הזה הרבה מאוד שנים לטוב ולרע, היו ימים טובים יותר ופחות טובים.
“כבשתי המון שערים ונכון שמסתכלים על חדר הלבשה ועל המסביב, אבל אני לא יודע כמה שחקנים כבשו מעל 100 גולים בליגת העל וכבשו גם בליגה האנגלית, הגרמנית והצרפתית. לא צריך להרחיב, גול בליגת האלופות, גולים שנתתי באירופה עם בית”ר והפועל ב”ש. הגשמתי את עצמי בהרבה מקומות ונהניתי מכל יום בקריירה שלי”.
"השארתי לויאליות בלתי מתפשרת". שכטר (איתי כהן)נבחרת ישראל?
”גם כבשתי חמישה שערים”.
היית יכול יותר?
”חד משמעית, הייתי צריך הרבה יותר, אני אשם תמיד. כל דבר שקרה לי אני קודם כל מסתכל עליי, לא על המאמן, לא על הקבוצה ולא על המועדון. אני מסתכל על עצמי ועל הקריירה שלי, בודדים השחקנים שהצליחו בכל המקומות שלהם. אם לא הייתי נשבר או נופל במקומות מסוימים אז לא הייתי מי שאני היום וגם נכשלתי, נכשלתי ואני בוחר להגיד שנכשלתי במקומות מסוימים כי זה מה שאנשים צריכים לשמוע וללמוד. אי אפשר להצליח כל הזמן. הכישלון הוא זה שבונה אותך. אני עשיתי קריירה ארוכה כי ידעתי להתמודד עם משברים ורגעים קשים”.
היו טעויות?
"אני חושב שיש טעויות, אבל אתה מסתכל על המכלול ואתה יודע שכל דבר שעשית קרה לטובה ובורא עולם הוא זה שמכוון אותך. בצרפת הייתי שחקן רוטציה והיה קצת בלאגן עם האנטישמיות והיה לחץ מהמשפחה ואשתי, והייתי חייב לחזור לארץ”.
אגב, ב-24 הופעות.
”גול בליגה ושניים בגביע, לא מספיק”.
הפועל ב"ש בטקס לשכטר (חגי מיכאלי)זאת אומרת שחזרת גם בגלל האנטישמיות למרות שזו הייתה תקופה אחרת, בעצם כל הקריירה שלך. בגרמניה התייאשת מהר, פה אנטישמיות, באנגליה לא הצלחת יותר מדי בסוונסי.
”באנגליה עשיתי הכל כדי להישאר, פשוט הם לא רצו”.
כי לא היית טוב.
”דווקא הייתי לא רע שתדע לך, לקחתי את גביע הליגה, שיחקתי ברבע הגמר נגד מידלסברו”.
אין החלטה שעוברת לך בראש שאם היית בוחר א’ ולא ב’ אז היה טוב יותר?
”בחיים שלי ובכלל וגם עם המשפחה, דברים שקורים הם צריכים לקרות. אני נהנה מכל דבר ונהניתי מכל רגע בכל מקום שהייתי. אם אתה שואל אותי, הייתי צריך לעשות קריירה הרבה יותר טובה ומרשימה באירופה, קרו דברים, ישראל קרצה לי כל פעם”.
אהבת את החיים הטובים, פה היית כוכב על, שם היית צריך להתאמץ יותר.
”אגיד לך מה, לא יודע אם ויתרתי לעצמי, אבל הייתי יכול לעשות יותר חד משמעית”.
כמה הוצאת מהקריירה, באחוזים?
”עשיתי את הקריירה שלי בצורה מצוינת ונדירה, הפספוס שלי זה באירופה”.
איתי שכטר עם גביע הליגה בסוונסי (רויטרס)יש משהו שחסר לך עכשיו?
”הייתי בגמר גביע המדינה כקפטן בית”ר והפסדתי בגמר להפועל חיפה. זה תואר שהייתי צריך לקחת עם בית”ר. כשאני אומר שזוכרים שחקנים במקומות מסוימים אז בבית”ר זוכרים אותי כי הבאתי הרבה רגעים יפים, אבל אם הייתי עוזב עם גביע זה היה נראה אחרת”.
מי הקבוצה הכי גדולה ששיחקת בה? הפועל ת”א?
”הפועל ת”א, מכבי של איביץ’. עם הפועל היינו קבוצה מחשמלת, מכבי של איביץ’ זו קבוצה הרבה יותר הגנתית ואגרסיבית. הפועל ת”א זו אחת הקבוצות הכי שמחות שידע הכדורגל הישראלי”.
חמישה שערים בנבחרת, אבל כן היית מעורב, כמה רצית לקחת את הנבחרת לטורניר?
”היו כמה משחקים שבאמת הרגשתי שאנחנו יכולים להיות שם. מול יוון בבלומפילד ביום שישי בצהריים, אוף, איזה משחק. בדיוק יצאנו והוחלפתי דקה 65, שתי דקות אחרי חטפנו את הגול, אני בדיוק באתי מהבונדסליגה וכולם באו בכושר טוב וכהרגלנו בקודש...”
למה הנבחרת הזו לא מסוגלת להעפיל לטורניר גדול?
”משהו לא ברור קורה עם נבחרת ישראל, משהו לא ברור. כל פעם מגיעים לקצה ומרגישים שאנחנו שם, אבל לא מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה, אולי זה הלחץ. אומרים שאם אתה לא מצליח ולא מצליח אז כנראה שאתה לא מספיק טוב. זה הכדורגל”.
הפרישה מפחידה אותך?
“כן. אני עושה משהו 30 שנה, חי אותו ונושם אותו, יודע שיש לי שגרת חיים, אני קם בבוקר, מניח תפילין, הולך לבית הכנסת, אוכל משהו קטן, יוצא לאימון, ארוחת צהריים, שנ”צ קבוע בטון כל החיים, אחרי זה לוקח את הילדים למסגרות, חוגים וכו’, בערב רואה כדורגל, מתכונן ליום למחרת, כל יום ככה במשך 20 שנים, וזה הולך להיעצר. זה לא פשוט, נצטרך לסדר שגרה חדשה, למלא עשייה חדשה”.
"זה לא פשוט". שכטר במדי הפועל ת"א (רועי גלדסטון)חשבת כבר איך ממלאים את החסר?
”עדיין לא, אני יושב פה, מדבר איתכם ואני עדיין לא מעכל, אני בטוח ששנה הבאה אני יוצא למחנה אימונים”.
אולי תתחרט.
”לא, זהו, אני סיימתי, די, כבר הקיא אותי הכדורגל הישראלי”.
איך אתה רואה את עצמך עוד חמש שנים?
”שאלה טובה, אני מנסה לא להסתכל רחוק מדי, אני רואה את עצמי עכשיו עושה טלוויזיה בתקופה הקרובה ואחרי זה ניפתח לעוד דברים, אנסה לסדר את עצמי בבקרים בדברים טובים, ללמוד יותר, לראות יותר ולהכיר את התקשורת קצת יותר מקרוב, הייתי קצת במונדיאל והייתה חוויה נעימה, אבל עכשיו זה הולך להיות שונה לגמרי. אני אלך ללמוד עוד קצת, גם טלוויזיה, גם דברים שאהיה בהם טוב יותר, להיות מי שאני, אביא את עצמי לכל מקום שאהיה ולא אשנה את עצמי לא משנה מה, שמח, אותנטי, עצבני, עצוב, רגיש, בוא נראה מה יהיה”.
כמה ההתקרבות שלך לדת?
”אני קרוב לקדוש ברוך הוא קירבה גדולה כל החיים, אני מאמין שזה יילך ויתחזק, בוא נראה מה יהיה”.
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו?
”שיחקתי עם מפלצות באירופה, שיחקתי עם זהבי ובניון שהם מפלצות בישראל, גילי ורמוט שהוא כוכב, באירופה שיחקתי עם מיצ’ו, אין לי אחד”.
"כוכב". שכטר עם ורמוט (חגי ניזרי)הבלם שהיה הכי קשה להתמודד נגדו?
“שיחקתי עם סוונסי נגד ליברפול, נגד דניאל אגר ומרטין סקרטל, הרגשתי חסר אונים ברמות שאני לא מאחל לאף ספורטאי להרגיש ככה. לא נגעתי בכדור, הוחלפתי במחצית”.
מי השותף הכי טוב בחדר הלבשה?
”היו כמה, אבל עידן ורד שותף כמו אח, גם אבי ריקן וטל בן חיים”.
שותף לחדר?
”עידן ורד ואבי ריקן”.
המאמן שהכי השפיע עליך בקריירה?
”אני חושב שאלי גוטמן היה דמות מאוד חשובה בקריירה שלי. הוא הפך אותי משחקן ליגה טוב למפלצת כדורגל באותה עונה, וסליחה שאני מגזים במחמאה”.
איתי שכטר במשפט.
”לב של כדורגל”.
"לב של כדורגל". שכטר (רדאד ג'בארה)איתי שכטר עוד שלוש שנים?
”מאמן קבוצה טובה בליגת העל”.
איזו קבוצה אתה רוצה לאמן?
”סוונסי”.
ובליגת העל?
“כל הגדולות, מי שיתנו לי אני אקח”.
לסיום?
“מאחל בריאות לכל עם ישראל, שהחטופים יחזרו בריאים ושלמים וכמובן שהחיילים שלנו יחזרו בריאים והם אלו ששומרים עלינו כדי שנוכל לשחק ולדבר על כדורגל”.
בדמעות: איתי שכטר הודיע על פרישה מכדורגל