מסאי דגו: מאמין שתוך 5 שנים אזכה באליפות

אחרי עונה מאתגרת מאוד במכבי חיפה שהסתיימה במקום השני ולקראת העונה הבאה בהפועל תל אביב, אותה ינסה להחזיר לליגת העל, מסאי דגו דיבר בפודקאסט מכבי חיפה של ONE על שלל נושאים מעניינים, וביניהם: העונה המאתגרת בכרמל, הפרידה מאביו, הילדות, מאבק האליפות, העזיבה הקריטית של צ’ירון שרי, היחסים עם יעקב שחר, ענאן חלאילי וגם על ההחלטה לבחור באדומים מת”א. אל תחמיצו, האזינו.

מסאי, נתחיל מהעונה הזו, אמרת באחת ממסיבות העיתונאים שאתה יכול לכתוב עליה ספר, אם היית נותן שם לספר מה הוא היה?
”חיים שלמים בעונה אחת. היו הרבה דברים שהתחילו מאז שהתמניתי, האיש הכי קרוב אליי נפטר, בערך עשרה ימים אחרי המינוי, ואז זה לצאת למסע, נדבר על הכל אבל זו הייתה עונה מאוד מאתגרת”.

מה התחושה המרכזית מהחוויה כשאתה מסתכל על העונה בדיעבד?
”הדבר הכי חשוב היה לצאת לחופש ולנקות את הראש, שלושה ימים בלונדון לראות את ליגת האלופות, למרות כל מה שעברתי העונה רציתי לראות את המשחק שכולם חיכו, לראות מקרוב, אצטדיון מדהים”.

ריאל מדריד גם קבוצה לא רעה.
”אני דווקא אהבתי את דורטמונד, אחרי זה יצאנו לדובאי עם אשתי והילדים, הם היו בשנה לא פשוטה, צפו בי מהצד, אבל לא הייתי הרבה בבית, היה חשוב לי להיות איתם בזמן איכות”.

עוברות לך מחשבות מה היית יכול לעשות אחרת כדי לקחת אליפות?
”ברור, גם אחרי כל משחק, בעיקר אחרי שהפסדנו, אתה חושב עם הצוות מה אני לא עשיתי טוב, היו דברים שעשיתי לא טוב”.

יש מסקנה מסוימת של משהו מרכזי שהיית עושה אחרת?
”הדבר הראשון שאני חושב עליו הרבה זה השחקן הכי חשוב בארבע שנים האחרונות, ברגע שהוא עזב, שם הייתי צריך להיכנס יותר חזק ולדרוש שיהיה לו מחליף. צ’ירון שרי כמובן, החיבור שלי איתו היה טוב, גם הנוכחות שלו במועדון, זו אבדה קשה ושם הייתי צריך לבקש. כל שבועיים הייתי מדבר עם יענקל’ה ברחוב המסגר”.

אז לא דרשת מספיק?
”בעזיבה שלו היו לנו כמה ימים למצוא שחקן זר להחליף אותו, ברגע שעוזב שחקן כזה זו בעיה”.

הוא שובר שוויון.
”ברור, היינו מסתכלים על הנתונים שהוא היה איתנו, הוא היה מאיים הכי הרבה על השער, והוא לא חלוץ או ווינגר. לא אשכח את זה כשבמשחק מול מכבי נתניה כולם רצו שהוא יכבוש. החיבוק שלי איתו בסיום, הודיתי לו והוא הודה לי, היה רגע מאוד עוצמתי ולא פשוט, לא ידעתי כמה החיסרון יהיה משמעותי”.

ידעו אבל מראש שהוא לא ימשיך, דיברנו פה בפודקאסט שמכבי חיפה עושה טעות לא לתת לו לנסוע למשפחה.
”קודם כל חשוב לי להגיד שכל יומיים שלושה הייתה לי שיחה אישית עם שרי, אמרתי לו מתי שהוא רוצה לטוס הביתה ומבחינתי זה בסדר. גם אם זה אומר לפספס משחקים. הוא מבחינתו לא היה מוכן לוותר. היו כמה פעמים שנתנו לו לטוס למשפחה. אני חייב להודות שלא ראיתי את זה שהוא יעזוב, היו לנו שיחות פתוחות והוא לא בא ואמר לי שהוא עוזב או לא רוצה להיות פה, פשוט לא אמר את זה. ברגע שהילד לא היה במצב הכי טוב הוא היה חייב להיות עם המשפחה. בסוף כשהגיע סוף החלון החבר’ה עבדו מאחורי הקלעים וחיפשו שחקן זר שיהיה דומיננטי, לא מצאנו. היה לנו את הזמן ורצינו להביא שחקן מחו”ל שבסוף לא הגיע”.

מי זה היה?
”שחקן אוקראיני שהיה מאוד איכותי, כולנו בצוות מאוד רצינו שיגיע”.

בתפקיד של שרי?
”לא בתפקיד, הוא היה יותר ווינגר אבל יכול לשחק באמצע. הייתה בעיה עם המלחמה של רוסיה ואוקראינה ולא היה לנו את הזמן. אם אתה שואל אותי מה הדבר שהרחיק אותנו ממכבי ת”א אז זה העזיבה של שרי. הוא היה מאוד משמעותי”.

“לא יודע אם אזכה לאמן שחקן כזה בארץ”

איתו הייתם לוקחים אליפות?
“לא אוהב להגיד שהיינו לוקחים בוודאות, אבל אתה יודע, בשיחה האחרונה שלנו הוא אמר לי שהוא שמח שהוא עוזב לפחות כשאנחנו במקום הראשון. לא יודע אם אזכה לאמן שחקן כזה בארץ, פעם ב-20 שנה נופלים פה שחקנים כאלה”.

הוא נתן לך שקט בקבוצה, בהתחלה חשבו שחקנים שהגיע מאמן צעיר וחסר ניסיון, ההתחלה הייתה קשה והוא עשה לך סדר ושקט, הוא לא נתן לשחקנים לעשות מה שהם רוצים ועזר לך.
”הדבר הראשון שעשיתי לאחר המינוי זה להתקשר אליו. הצגתי את עצמי, אמרתי לו שאני המאמן החדש, והוא אמר שהוא שמע עליי ודברים טובים, ושהוא מהרגע הראשון יהיה פה. ואז קרה לי מה שקרה עם אבא שלי והצטרפתי באיחור, אבל הוא עמד בכל מילה. לא שהיו לי בעיות משמעת, אבל הרגשת אותו באימון, אם שחקן התבלבל לרגע אז שרי היה שם להרגיע ולתת שקט. עד היום אני בקשר איתו ובירכתי אותו על החתימה באנטוורפן. רק מראה כמה הוא גדול שהוא חוזר להולנד וחותם במועדון כזה שהיה בליגת האלופות”.

אז בוא נחזור להסתכלות שלך על העונה, איזה ציון היית נותן לעונה הזו שלך?
”שמע. תמיד מסתכלים על תואר ואליפות, גם אני רציתי, אבל אמרתי שעשינו הרבה דברים אחרים וטובים, ציון של שש או שבע”.

ואתה מרגיש שאתה עכשיו מאמן טוב יותר?
”כן לגמרי, פגשתי מאמנים שברגע שאתה מתכונן אליהם, אתה לומד מהם. דיברתי איתם אחרי משחקים. גם בנושא ההתנהלות בחדר ההלבשה, עם שחקנים דומיננטיים. לא פשוט להגיד לשחקן בכיר שהוא לא משחק, או פתאום להוציא אותו במחצית. זו עונה שלמדתי על עצמי המון”.

אז ההתנהלות שלך מול כוכבים זה משהו שצמחת בו?
”כן, מי שמכיר אותי יודע שאין לי פחד מכלום, אני אעשה הכל בצורה מכבדת, לא אבוא לשחקן ואדבר בצורה לא יפה. אם קיבלתי החלטה אז אני עומד מאחוריה. יש לי דרך ואני מאוד מאמין בה, תמיד מסתכל על טובת הקבוצה ואם קיבלתי החלטה

רבים לא יודעים שבכלל נולדת באדיס אבבה, איך האמהרית שלך?
“אני מבין, אבל פחות מדבר כי עלינו לארץ כשהייתי בן 4. אחי ברוך מדבר יותר טוב כי חי שם עד גיל 9”.

בשנות הילדות באשדוד, עם משפחה של עולים חדשים, אילו קשיים היו?
”באנו מאתיופיה ישר לב”ש ואז אחרי שנה שנתיים לאשדוד. בשכונה גרתי 500 מטרים ממשפחת רביבו, אני ושי חברים מהילדות עד היום. הייתה ילדות מאוד מיוחדת, הרבה כדורגל ברחוב, הרבה שחקנים שגדלו איתנו”.

ספר על הכדורגל ברחוב, גם ברוך אח שלך הפך לכוכב גדול במכבי ת"א, וגם משפחת רביבו, בטח הייתה רמה גבוהה.
”רמה מאוד גבוהה, יכול להגיד לך עד היום כשאני הולך לבקר את אמא שלי באשדוד, יש בית ספר מקיף ה’ באשדוד שאני ממליץ לכל הכדורגל הישראלי לראות שם את החבר’ה משחקים, יש שם שחקנים מטורפים. גדי קינדה היה בשכונה, היה חבר טוב של אחי הקטן והיה אצלנו בבית הרבה. לא סתם גדלים אצל ג’קי הרבה יהלומים”.

מה מיוחד שגורם לכם לשחקנים שם לגדול?
”דווקא במקומות של הפריפריה, העניין של הרחוב נשאר. אני גר בראשל”צ ואני צריך לשגע את הילדים שלי לרדת לשחק כדורגל, זה משהו שמאוד מפריע לי. הם משחקים כדורגל ואוהבים, אבל אני לא רואה את הרעב שהיה לי. הייתי יורד לשחק אחרי אימון ולפני, גם ברוך, היינו חוזרים ב-11 בלילה, תמיד ראיתי מה הוא עושה ולא סתם הוא הגיע לאן שהגיע. לגדול במקומות האלה נותנים יתרון”.

הגעת להפועל תל אביב לפנימיית "הבית האדום", איך זה קרה?
”האמת שגדלתי בהפועל אשדוד, שיחקתי שם עד גיל 12 ואז הודיעו לנו שהמועדון מתפרק ויש איחוד. מועדון ספורט אשדוד של ג’קי ואיחוד. באותה שבת היה לי משחק אימון מול הפועל תל אביב והם ראו אותי, דיברו עם אבא שלי ואמרו שיש פנימייה והם יגדלו אותי והכל עליהם, הצטרפתי אליהם באמצע העונה”.

אתה היית קפטן נבחרות ישראל, גם בגיל 17 ו-19 עם ליאור רפאלוב, זה פרופיל של שחקן מאוד מבטיח. איזה שחקן היית?
”אני צוחק עם חברים, עד גיל 19 הייתי טופ 5 בישראל, ואז עברתי פציעה באשדוד. תמיד הייתי דומיננטי בשנתונים מעל”.

“ההורים שלי היו הורים שקמו לעבודה, לא הייתה סביבה תומכת”

כמו מי היית?
”הייתי קשר שמונה כזה, אבל לא הכי אוהב לעבוד קשה. הייתי רוצה את הכדור לידי ותמיד הייתי רוצה שיהיה את השש לידי שעובד קשה ונותן לי את הכדור. זה השיח שלי שהיה עם ליאור (רפאלוב), הוא תמיד היה העשר. היה איתנו שחקן שש שהיה עושה את העבודה הקשה ונותן לי את הכדור ואז אני לליאור. יכול להיות שזה קצת פגע בי, כי לא היו לי משברים, הכל הלך לי בקלות. הייתי שומר על צניעות, אבל הייתי רואה ילדים הולכים לחדר כושר ואני חשבתי שאני פחות צריך ובסוף זה פגע בי”.

“עברתי הרבה פציעות. קיבלתי צ’אנס מדרור קשטן ז”ל, אבל תמיד יצאתי להשאלות, במקום לבוא ולהילחם על המקום שלי בהפועל ת”א, תמיד בחרתי לצאת להשאלות. ההורים שלי היו הורים שקמו לעבודה, לא הייתה לי סביבה תומכת. משם ההתדרדרות התחילה, ליגה שניה, שלישית. למזלי באותה תקופה הכרתי את אשתי”.

ואז בגיל 27 החלטת לפרוש.
”בהפועל קטמון עברתי עוד פציעה בקרסול, עברתי המון פציעות בחיים”.

זה בגלל שלא עשית חיזוקים בגיל צעיר יותר אתה חושב?
”בטוח. אם הייתי כמו החבר’ה הצעירים היום זה היה אחרת. רק לראות את ענאן חלאילי מתאמן כואב לי הראש. עם הכישרון שהיו לי אז יכולתי להגיע לרמות גבוהות יותר. ביברס נאתכו לקח לי את המקום. הוא היה איתי בפנימייה ואפשר להגיד שגידלתי אותו, הוא לקח את המקום שלי והוא עשה קריירה מדהימה שאני שמח בשבילו”.

אתה מקבל דברים בשלווה, גם בראיונות אחרי המשחקים, אתה נשמע לי אחד שיודע לקבל הכל ברוגע, אתה עושה עבודה מנטלית כדי להיות ככה?
”לא לא, אני חושב שזה האופי שלי. עברתי רגעים לא פשוטים בילדות. גם בכדורגל, כבר ראיתי את עצמי מגיע לאירופה ופתאום הגיעו הפציעות ונאלצתי לפרוש בגיל 27. אז קיבלתי החלטה שלא משנה מה קורה, אני לוקח הכל באיזי, מהמצב הכי רע שיש אפשר להיות הכי טוב שיש. זאת דרך החיים שלי ואני מכוון את זה לילדים. אנחנו מתעסקים בכדורגל, בזמן שיש ילדים שנלחמים בעזה וחוזרים פצועים או בארון ויש חטופים, אז בסוף זה ספורט ואני לוקח את זה למקום טוב כל הזמן”.

התחלת להתגלגל בקבוצות, ליגת העל, לאומית, פ”ת, אשקלון, עכו. אמרת במסע”ת פעם שהכדורגל הישראלי זה ג’ונגל אחד גדול. מה התכוונת?
”במכבי חיפה בפעם הראשונה בחיים שלי הגעתי למקום מסודר, כל אחד יודע את העבודה שלו. זה עולם אחר, לא משנה כמה אגיד, ברגע שאתה מגיע לכפר גלים שם כל עובד יודע מה הוא עושה, אז אף אחד לא נכנס בשני, ואתה מתעסק רק בפן המקצועי. הכל מתנהל אותו דבר דבר, לא משנה אם הפסדנו או ניצחנו”.

אז זה לא כמו בכפר סבא שאם אתה לא משתף את הנכד של יצחק שום אתה הולך הביתה.
”שמע הסיפור באמת מציק לי. זה לא עוד איש בכדורגל, זה מישהו שעשה הרבה, אני מכבד אותו ואם אראה אותו ברחוב אשמח לדבר איתו, זו תקופה שהייתי אימפולסיבי. היום אני יותר מנוסה ויש לי שיח יותר טוב עם בעלי בית".

אז צריך להכיל את הבקשות האלו?
”לא יודע, אבל הצורה של השיח שלי עם שום הייתה צריכה להיות שונה”.

היית מתנהל אחרת?
”יכול להיות שהייתי בוחר באותה דרך, אבל בצורה שונה, השיח לא היה במקום. גם פתאום שלמה שרף נכנס באמצע, אני לא אהבתי את ההתנהלות, גם שלי וגם של שום, זה משהו שלא צריך לקרות והיום אני רואה דברים אחרת”.

“הייתה לי תקופה שלא ישנתי בלילות”

ואז הגיעה הצעה לאמן במכבי חיפה בנוער, התלבטת?
”הייתה לי תקופה שלא ישנתי בלילות, כל הסביבה הקרובה שלי אמרה לי לא לעשות את זה. אמרו לי שהגעתי כבר לאמן בוגרים, הייתי בלאומית בין הבכירים, אז פתאום לרדת לנוער זה לא היה נכון מבחינתם. אבל אני הרגשתי שאני צריך לעשות איזושהי עצירה כי עברתי יותר מידי מועדונים. החלטתי לעבור לארגון, לעבוד בפיתוח. אחרי פגישה אחת עם איציק עובדיה וגל אלברמן אמרתי לאשתי שזה המקום”.

מה אהבת בשיחה?
”התנאים שהם העמידו לי, פתאום צוות גדול בנוער כמו שלא היה לי מעולם – אנליסטים, מחנה אימונים הכי טוב שיכול להיות בהונגריה, כל הבסיס שמאמן צריך כדי להצליח, היו לי תנאים מטורפים ולא יכולתי להגיד לא”.

בנוער עשית אליפות, היו כישרונות שפרצו כבר, יש עוד כישרונות שנראה אותם?
”ראיתי שיש הרבה כישרונות בקבוצת הנוער, אבל צריך ללטש אותם. ראיתי את חלאילי, בן שימול, פיינגולד. את שיבלי לא הכרתי, ושאלתי מי זה, כי הוא מיוחד. באותה תקופה הסוכן שלו אמר שהפועל חיפה רוצה לקנות אותו במ-150 אלף שקל. תקשרתי ואמרתי לאיציק עובדיה ואמרתי לו שזה ילד שיעשה קריירה, רק צריך לעבוד. החבר’ה האלה צריכים תרגול והרבה עבודה מול הווידאו, הם הכי רוצים להצליח”.

אז אתה מאמין ששיבלי יפרוץ?
”אני מאוד מקווה. להיות במכבי חיפה זה לא כזה פשוט, צריך להיות מיוחד. גם חג’ג עבר בהפועל עפולה, לא כולם עוברים מסלול כמו של פיינגולד וחלאילי. גם שריף היה מושאל שנתיים. אני ידעתי מה האופי של ענאן ועילי אז היה לי קל לזרוק אותם למים. בכל אופן, אשמח ששיבלי יצליח בחיפה אבל גם אשמח שהוא יגיע להפועל”.

ביקשת אותו כבר?
“הסוכן שלו יודע שתמיד אני אשמח לקבל את השחקנים המוכשרים שאני מכיר”.

ואז ברק בכר סגר בכוכב האדום ואלברמן החל לחפש מאמן, מה אתה מרגיש באותו זמן?
”באותו רגע שבכר מונה בכוכב, חשבתי שאולי יש לי סיכוי להיות בצוות. אשקר אם אגיד שחשבתי להיות המאמן. חשבתי שיהיו מאמנים שיכולים לקבל את זה לפניי, רן בן שמעון, מרקו בלבול, או שיחליטו להביא מאמן זר”.

ספר על הפגישה.
”קודם כל הפגישה הראשונה הייתה סיכום עונה על הנוער. כל החבר’ה שמנהלים היו כמובן. דיברו איתי על הנוער ומה הרגשתי, בסוף שאלו אותי על שחקנים פוטנציאליים, ואז התחילו לשאול אם אני רואה את עצמי בקבוצה הבוגרת כאיש צוות. אמרתי שאני אשמח, אבל חשוב לי להיות עוזר דומיננטי ומעורב. ואז עוזי שהוא איש מאוד חכם, זרק לי שאלה על להיות מאמן ראשי ואם אני רואה את עצמי מסוגל לאמן שחקנים כמו סבע, שרי, חזיזה וסק”.

“אמרתי שאני מאמין שהכדורגל זה עניין של יחסי אנוש ושאם אבוא אוכל להתחבר אליהם. כמאמן הנוער טסתי עם הקבוצה לליגת האלופות בעונה שלפני, וראיתי אימונים, גם הכרתי קצת את השחקנים. אמרתי שחוץ מלהיכנס לעזה ששם אפחד, אני לא מפחד מכלום בכדורגל ואז קיבלו את ההחלטה”.

ספר על הרגע בו קיבלת את ההודעה על המינוי.
”קראו לי ואמרו שאלברמן ראיין מאמנים זרים ובסוף הוא החליט שאני האיש הנכון למשרה. בין היתר בזכות זה שאני מכיר הכל, כי הייתי בכל משחק והייתי בתוך המערכת. אני מאוד שמחתי”.

מה אתה אומר לאשתך כשמינו אותך?
”ירדתי לאוטו ברחוב המסגר והתקשרתי אליה, היא חשבה שאני צוחק עליה. אחר כך היו צעקות שמחה בבית”.

אבל הבנת שהמינוי יעשה רעש.
”אין פה שאלה בכלל. את כל מי שהטיל ספק, אני הבנתי וקיבלתי בהבנה, אבל אמרתי לעצמי שאני צריך להוכיח את עצמי ולהביא תוצאות. כל מאמן ישראלי אחר שהיה מגיע אחרי בכר, בכל הפסד היו גומרים אותו. ידעתי שרק תוצאות יקבעו אם יעריכו אותי. אמרתי לסביבה הקרובה שלי לא לדבר על שום דבר ולא לספר מה כתבו או אמרו. אימון, הביתה ולנתח ולבנות את הקבוצה, רק לעבוד”.

אתה חושב שבגלל המוצא שלך היה לך יותר קשה לפלס את הדרך ולקבל את ההזדמנות?
”יש לי הרבה חבר’ה מהעדה שחושבים שיותר קשה להצליח בתור בחור מהעדה, אבל אני אומר להם שעובדתית הנה אני עם עבודה קשה הצלחתי”.

וזה לא היה פרוטקציות.
”בדיוק. אחרי המינוי קיבלתי המון המון הודעות מהארץ וגם מאתיופיה, התקשרו לאמא שלי ועשו איתה ראיונות. אני רוצה להגיד פה לכל החבר’ה, גם בנבחרת הקפטן הוא מהעדה, אלי דסה. גם לפני 20 שנה, ברוך וזיו קבדה, שי בירוק שהיה במכבי חיפה, פתחו את הדלת לשחקנים. בסוף עם עבודה קשה אפשר להגשים הכל”.

ואתה מבחינתך, התבשלת בנוער, למה לא להמשיך עוד עונה שם?
”זה כמו שחבר אמר לי, איך צ’אבי אלונסו לא לקח את באיירן מינכן, אבל זה משהו אחר לגמרי. אני אימנתי את הנוער ואמרו לי לבוא לאמן את הבוגרת. הוא לקח גביע ואליפות”.

אתה ידעת אבל שאתה נכנס לשנה קשה אחרי שלוש אליפויות, יכולת להתבשל עוד.
”ידעתי שיהיה קשה, אבל רוב הסגל נשאר והאמנתי שאפשר להמשיך את הדרך ולקחת אליפות. אי אפשר היה להגיד לא".

“סבע זה אחד השחקנים המוכשרים ביותר שיצא לי לאמן”

אז איך מתחילים בעצם תפקיד כזה?
”קודם כל בשיחה הראשונה בכפר גלים עם השחקנים אמרתי שהדבר הכי חשוב זה שאף אחד לא ינסה לבחון אותי, לא באתי להראות להם מי אני. היה חשוב לי להיות קרוב לשחקנים, אבל יש קו אדום שאם שחקן עובר אותו אז הוא יזוז הצידה. לא היו הרבה עבירות משמעת, אבל כן היו ריבים כמו לורנצו וסק, כולם כיבדו אותי. אני חושב שזו האישיות שלי, אני יודע להעביר את המסר”.

ברגע שמינו אותך למאמן, אבא שלך כבר היה בבית חולים, ספר על המפגש איתו כשבישרת לו שאתה מאמן?
”לא אשכח את זה, אני שלוש דקות מסמי עופר, ואמא שלי מתקשרת אליי ואומרת לי שאבא לא מתעורר, הזמינה מד”א הביתה ולקחו אותו לבית החולים. אמרתי לחבר’ה שאני לא מגיע לאימון. הסתובבתי והלכתי לביה”ח. הוא היה מאושפז, זה לא היה פשוט. יום לפני היציאה למחנה האימונים המצב שלו כבר לא היה טוב. הוא היה חולה גם לפני, איבדתי אותו והוא נפטר”.

“כמה ימים לפני אמרתי לו שאני מאמן מכבי חיפה והוא היה מאושר מאוד, הוא ידע מה עברתי כדי להיות במקום הזה ואמרתי לו שרציתי שהוא יהיה במשחק הראשון. הוא ליווה אותי בכדורגל וראיתי את הניצוץ שלו בעיניים וכמה הוא רצה שאעשה קריירה טובה. רק מי שקרוב אליי יודע כמה הוא היינו מחוברים, אלוהים רצה אותו קרוב אליו”.

העונה התחילה טוב, עברתם שלבים באירופה, אלוף האלופים, מתי התחלת להרגיש נוח בכיסא הנהג?
”לדעתי אחרי המשחק נגד שריף. היה משחק מטורף, ואז ג’אבר עשה את מה שהוא עשה בדקה ה-85 ומשם כבר אי אפשר היה לעצור אותנו. שם אחרי המשחק הרגשתי שיש את החותמת, שגם אם מישהו הרים גבה אז אולי עכשיו יבין שיש כאן איש מקצוע".

בוא נעבור לעניין דיא סבע, התחלת איתו בהרכב ואז הגיע הפיצוץ....
”חשוב לי להגיד שסבע זה אחד השחקנים המוכשרים ביותר שיצא לי לאמן, אחד השחקנים הטובים בכדורגל הישראלי, הפתיחה שלו הייתה טובה אצלי, הוא כבש מול ברטיסלבה בחוץ, גול מדהים, גם בבית, הוא שיחק והיה בהרכב, הגענו למשחק מול יאנג בויז, הוא פתח והרגשתי שמשהו תקוע, הרגשתי שהם לוחצים גבוה וצריך שחקנים שלוקחים יותר שטח”.

“בגומלין קיבלתי החלטה שהוא יתחיל בספסל, כמו כל שחקן בכיר הוא לא אהב את זה, אבל כל אימון הוא התאמן במאה אחוז ולא הייתה עבירת משמעת, להגיד שהיו סיטואציות שרבנו זה לא נכון, הוא שחקן מאוד ממושמע, רק הוא רצה להיות כל דקה על המגרש, ופחות אהב את זה כשלא פתח”.

אולי הוא פחות התאים לשיטה, כי צ’רון שרי היה ה-10 הבלתי מעורער, היה גם את רפאלוב, וסבע שהעדיף לשחק באמצע, אתה אמרת לו לשחק באגף.
”הוא נכנס מצד ימין למרכז כי אלה התכונות שלו, יש שחקן ווינגר שאוהב את הקו, ויש כאלה שאוהבים להיכנס פנימה והייתה את הבעיה הזאת. הרגשתי שזה פחות התאים לקבוצה ובסוף החלטתי שהוא צריך לעלות מהספסל. היינו במשחק מול סכנין והיה מזעזע, אחר כך שיחקנו מול נתניה והחלטתי שדיא יפתח על הספסל, הקבוצה הייתה במשחק טוב והמשכתי את זה. אחר כך הגיעה המלחמה והציוץ של אשתו, והיה כאוס. אבל באמת בקשר האישי שלנו היה בסדר, ייאמר לזכותו שהוא כל הזמן התאמן כמו ילד מהנוער”.

אתה חושב שמוצדק היה להוציא אותו מהקבוצה בגלל הלייק של אשתו?
”אני לא יודע, אני קודם כל חושב שברמה המקצועית הוא הרגיש שהוא פחות דומיננטי ממה שהיה שנה לפני, אז אולי זה התאים לכולם. אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, יש פה החלטת מועדון. היה גם עניין מקצועי, זה לא רק הפוסט, באותה תקופה הוא לא היה שחקן הרכב”.

בדיעבד, עם כל הפצועים שהיו לך והעזיבה עם שרי, אם היה לכם שחקן כזה הוא היה יכול לעזור לכם בהמשך.
“תראה, אני לא ידעתי שאריק שוראנוב, שפתח טוב את המשחקים, יקרע את הצולבת”.

גם דולב חזיזה שגמר את העונה.
“גם. אם מסתכלים על החיסרון המשמעותי זה גם דולב חזיזה. זה תקע אותי גם מבחינת המערך. איתו הייתי משחק 433 כשהוא בצד שמאל וענאן בצד ימין. בגלל ההיעדרות של דולב הייתי חייב לעשות התאמות ולכן שיחקתי יותר 532 ו-343”.

איך אתה רואה את החזרה של דיא למכבי חיפה?
״אם הייתי ממשיך כמאמן מכבי חיפה הייתי שמח שדיא יחזור. הוא שחקן מצוין, הוא מביא מספרים, הוא מיוחד מאוד בשוק הישראלי, שובר שוויון. הייתי שמח שישחק תחתיי אם הייתי נשאר המאמן”.

בוא ניקח את ליאור רפאלוב. בהתחלה לקח זמן עד שלמדתם להכיר אחד את השני. הוא לא היה דומיננטי בפתיחת העונה ואז הוא קיבל יותר קרדיט וקיבל את המפתחות להנהיג.
“אף אחד במכבי חיפה לא יכול להיות דומיננטי כל עוד צ’ירון שרי על המגרש. אני מכבד את כל השחקנים, והם יודעים שאני מעריך ואוהב כל אחד מהם, אבל כשיש שחקן כמו שרי והוא הקפטן, וגם אם הוא לא טוב, הוא צריך להיות על המגרש בכל רגע”.

בהתחלה ניסית לשחק עם רפאלוב בכנף שמאל, זה פחות התאים. אחרי זה העברת אותו לקישור ושם זה כבר התחבר.
“ליאור עשה עונה מדהימה. עברנו יחד תהליך. מהרגע שהוא חתם שמחתי לאמן אותו. להיות 12 שנים בכדורגל הבלגי זה לא דבר של מה בכך. הוא השחקן הכי טקטי בקבוצה. כל רעיון שהיה לי הייתי מתייעץ איתו, עושה איתו המון שיחות. הוא בחור מאוד רציני”.

אבל כן לקח זמן עד שהתחברתם. הייתה תקופה שליאור היה מאוכזב מהמקום שלו, מזה שהוא לא משחק.
״כששיחקתי 4-3-3 היה מקום רק לקשר עשר אחד, אז הלכתי עם שרי. אחרי זה תמיד ניסיתי כל מיני מערכים כדי לדחוף גם את ליאור וגם את דיא. לפעמים זה היה מצליח, לפעמים פחות. בחרתי לעשות מה שטוב לקבוצה גם אם זה אומר לפגוע בשחקנים בכירים. ליאור כעס וגם דיא כעס וזה לגיטימי".

ליאור מאוד דומיננטי וזה שחקן שיכול לגרום לך לאבד את חדר ההלבשה?
״היום אני יכול להגיד שהמועדון הזה שנקרא מכבי חיפה לא ייתן לאף שחקן לפגוע בדינמיקה הקבוצתית. בשנים הקשות של המועדון היו המון שחקנים שבאו ופגעו במועדון ובקבוצה, היום המועדון הזה זה רמה אחרת. זה גם לא באישיות של ליאור. הוא תמיד רוצה בטובת הקבוצה, והוא לא יעשה משהו שיפגע בה״.

המועדון רגיש לסוג התנהגויות כזה?
״לגמרי. המועדון מזהה תוך דקה שחקן שחושב על עצמו ולא על הקבוצה ויודע להגיב ולהזיז אותו הצידה. אז אמרתי, קודם כל זה מועדון חזק, ארגון חזק. מנהל מקצועי שאני מעריך ורואה הכל. המועדון מעל כולם ולא משנה מי השחקן״.

הייתה תקופה ששיחקת במערך של 3-6-1 עם הרבה שחקנים במרכז המגרש. לדעתי זה היה המערך שעבד הכי טוב.
״באותה נקודת זמן הרגשתי שגדי קינדה נכנס לכושר וכששרי עזב רציתי להכניס גם את ליאור רפאלוב להרכב כי הוא היה בתקופה טובה. לקחתי קצת רעיונות מהעולם וראיתי את לברקוזן שעושה את זה בצורה מטורפת וניסיתי לעבוד על זה באימונים״.

״ראיתי שהשחקנים מגיבים לזה טוב. גם עם הלחץ, גם עם הכדור. נגד כל יריבה היינו ארבעה נגד שלושה באמצע וזה היה קשה לקבוצות היריבות. אבל אז ראיתי שכבר מתחילים להכיר את זה ולעשות נגדנו התאמות אז שינינו ובהמשך כבר הגבנו אחרת”.

“יענקל’ה שונא להפסיד דרבי, ברמה שאי אפשר להסביר”

מתי הבנת שחלאילי הולך להיות הדבר הבא שיימכר בכל כך הרבה כסף? חשבת שזה מה שיקרה איתו?
״האיתות הראשון היה התגובה של השחקנים הזרים. כל פעם הגיע אליי שחקן, סק, שרי או עלי מוחמד, ואמרו לי שזה לא משהו רגיל. צריך לבוא ולראות אותו מתאמן. מהאימון הראשון שהוא הגיע, זה היה נראה כאילו הוא חמש שנים מתאמן בבוגרת. הוא לא מתרגש מכלום. הייתה פעם אחת שהכנתי אותו למשחק נגד פיורנטינה ודיברנו על המגן השמאלי שלהם. הוא אומר לי לא לדאוג ושהוא יודע מה לעשות. ובאמת אנחנו מגיעים והוא עושה משחק אדיר. יש לנו דור מטורף של ילדים. גם ענאן, גם דור תורג׳מן, גם אוסקר גלוך, עיליי פיינגולד. ילדים שמשחקים וזה נראה כאילו הם משחקים כבר חמש שנים”.

הזכרת את פיינגולד. הייתה תקופה שהוא לא קיבל דקות והיה נראה שביחס לכישרון שלו החלטת לא לשתף אותו.
״זה קרה יותר במשחקים באירופה. העדפתי לעלות עם שלושה בלמים חזקים יותר בגלל הפיזיות של היריבות. בליגה הוא שיחק יותר. המחשבה שלי תמיד הייתה לטובת הקבוצה. בסוף בשיחת פרידה שלי עם עילאי, אמרתי לו שאם בקיץ הייתי אומר לו שככה תראה העונה הזאת הוא היה שמח מאוד. הוא ילד טוב ושחקן איכותי. הוא מגוון מאוד, יכול לעשות כמה תפקידים. יש לו אינטליגנציית משחק ברמה מאוד גבוהה״.

אמרת שהיה לך הרבה שיחות עם יענק׳לה שחר.
“הייתי מתקשר אליו כמעט תמיד אחרי כל משחק. לפני ואחרי”.

אברהם גרנט אמר שאסור לדבר עם בעלים מיד אחרי המשחק, אלא לחכות יום.
“מסכים מאוד עם זה. צריך לתת לדברים לשקוע”.

ואיך היה בשיחות עם יענק׳לה שחר? הוא מאוד ווינר ואוהב להעיר מה שצריך.
״קודם כל זה מדהים. הוא רואה ליגה לנוער. ליגה לאומית. הוא מכיר כל שחקן בכל קבוצה. מאוד נהניתי מהשיחות שלי איתו. הוא בן אדם מאוד אמיתי וישר. אם צריך לתת בראש הוא נותן בראש ואני מקבל את זה. מדברים מה הייתי יכול לעשות אחרת״.

יש הערה שחקוקה לך?
“שהוא שונא להפסיד דרבי, ברמה שאי אפשר להסביר. הוא ממש שונא לא לנצח בדרבי. המשחק האחרון עוד היה בגארבג׳ טיים, אבל בדרבי שנגמר ב-1:1, הוא היה מאוד עצבני. הוא תמיד אמר שדרבי מבחינתו זה מעל הכל. זה יענק׳לה״.

מה אמרת לו אחרי ההפסד 3:2 למכבי פתח תקווה, כששימיץ׳ נתן משחק בלהות. אמרת לו 'מאיפה הבאת לי את הבלם הזה'?
״מה פתאום. גם יענק׳לה מיד אחרי המשחק אמר לנו שהוא מבין שזה משחק של אחד להרבה שנים. בחיים לא נדבר ככה על שחקן. שימיץ׳ באמת התחיל צולע, אחרי זה הוא הוכיח את עצמו״.

עוד שחקן שלא התחיל טוב, עד שהחלפת אותו, זה איתמר ניצן. הבאתם שוער שסיים עונה לא טובה להחליף את ג׳וש כהן שהיה לו חלק מרכזי באליפויות. זה עורר הרבה תהיות. אתה יודע למה בחרו אותו?
״נחזור אחורה. ג׳וש עזב וחיפשנו שוער ראשון. אני ומאמן השוערים קיבלנו החלטה שאם הולכים על ישראלי נלך על יואב ג׳ראפי. פתאום נכנס השוער בקסטר מאנגליה, כבר הכל היה סגור איתו. רגע לפני החתימה הוא חזר לאנגליה והחליט לוותר. בזמן הזה ג׳ראפי חתם בהפועל חיפה״.

״חיפשנו שוער ישראלי פנוי שאפשר להביא. עומרי גלזר יצא לכוכב האדום, דניאל פרץ יצא, רועי משפתי עבר כבר למכבי תל אביב. השוק לא היה רווי במיוחד. אמרנו שלא נביא שוער זר כדי לא לפגוע במשחק השדה. בסוף הלכנו על איתמר, ורציתי אותו בקבוצה״.

״הוא התחיל והיה בסדר. אחרי ההפסד לראן החלטתי שצריך שינוי. התייעצתי עם מאמן השוערים והחלטנו לעשות שיחה עם איתמר. דיברנו איתו ואחרי זה דיברנו עם שריף כיוף. הוא התאמן באותו זמן כמו חיה ורק חיכה לרגע הזה. נתתי לו את זה״.

״אמרתי לו שאני נותן לו זמן לרוץ, שיהיה רגוע ושאני איתו. הוא לקח את ההזדמנות והוכיח את עצמו. זה שוער צעיר מהנוער, לדעתי מאז ניר דוידוביץ׳ לא היה במכבי חיפה שוער ראשון מהנוער. עכשיו החתימו שוער נוסף שייתן לו תחרות, ותחרות זה תמיד דבר טוב".

הליגה נעצרה אחרי האסון שקרה במדינה, מניח שבשבילך זו הייתה סיטואציה מורכבת עם הזרים.
“קצת אחרי השבעה באוקטובר כל הזרים טסו למדינות שלהם והיו בלחץ. נתנו להם את השבועיים להירגע והתחלנו שיחות בזום. ראיתי את הנכונות שלהם, וגם פה צ׳יירון הוביל. הוא אמר להם שהוא כבר היה פה בתקופה של אזעקות. הוא שכנע את כולם ובסוף כולם חזרו״.

“נפגשנו בקפריסין ארבעה ימים לפני ויאריאל. לא ידעתי איך אקבל אותם, אבל הם עשו את כל התכניות שנתנו להם ובאמת הם באו ונתנו משחק הרואי נגד ויאריאל למרות שהפסדנו בסוף. הזרים במכבי חיפה הם מיוחדים ברמת האישיות שלהם״.

אחרי זה הגיעה התקרית עם השלט. מניח ששוב היה קצת בלגן.
״זו הייתה טעות שלנו כמועדון. היינו צריכים להסביר את המשמעות של השלט ואין מצב שמישהו לא היה מחזיק. ראינו שאחרי זה כולם החזיקו. הייתה תקרית שנגד פיורנטינה, כשהאוהדים שלהם היו עם דגלי פלסטין וגם המאבטחים התחילו לדחוף אותנו, וסק, שהוא מוסלמי, התחיל לצעוק להגנת ישראל. הוא אמר להם "אין לכם מושג מה זה ישראל. אתם מדברים שטויות". זה הזרים של מכבי חיפה באמת. הם עשו הכל, הלכו לבקר חיילים ונרתמו. בסך הכל הייתה שם אי הבנה״.

אם כבר סק, הוא היה לפני אליפות אפריקה שחקן אחד וחזר שחקן אחר. פחות מרוכז, הרגיש שהוא קצת ירד ביכולת.
“הוא חזר מאליפות אפריקה למשחק נגד מכבי תל אביב והיה אדיר. הירידה שלו ברמה הייתה באשמתי. הוא שיחק הכי הרבה דקות העונה, הוא לא נח לרגע. מהליגה לנבחרת. מבחינתי הוא שחקן חשוב ורציתי שהוא יהיה בכל רגע על המגרש. נכון שהיו לו משחקים פחות טובים, אבל הוא המנוע שלנו מאחורה״.

“סק הוא בחור שתמיד רוצה לשחק. יש סיפור עליו מהעונה שעברה שהייתה לו מתיחה במפשעה ובצילום הוא אמר לרופא שאם הם הולכים להגיד למאמן שיש לו משהו שבגללו הוא לא יוכל לשחק הוא יהרוג אותם. הוא פיגורה. אחד הזרים הגדולים שהיו פה. הייתי אולי צריך לתת לו לנוח יותר, אבל ברגע שאתה במאבק אליפות היה לי קשה לוותר עליו גם בתקופה פחות טובה שלו”.

זה לא הגיע ממקום שפחדת לספסל שחקן כזה?
“אני שומע הרבה דיבורים כאלה. צריך להכיר אותי לעומק כדי להבין שאם אני מקבל החלטה היא רק לטובת הקבוצה. היה משחק נגד סכנין שבדקה 60 היה 1:1 והוצאתי את שרי. הוא לא אהב את זה בכלל וגם נכנס לדבר איתי יום אחרי. אמרתי לו שהוא לא היה מספיק טוב והוא לא היה צריך להיות על המגרש. אני מאמין במשהו והולך איתו. אם סק היה מרגיש שהוא מעליי או מעל הקבוצה, הייתי מרגיש את זה כבר באימונים. הוא לא שחקן כזה”.

“העימות בין סק לשימיץ’? קורה בכל קבוצה”

מה קרה בעימות של סק עם שימיץ׳?
“אתה מסיים בתיקו נגד קבוצה מהליגה האיטלקית. למרות שלא עלינו זה עדיין הישג. ישבנו אחרי המשחק באצטדיון כל הצוות, ופתאום הגיע הרופא ואמר ששניהם רבים. הגענו לחדר וראינו אותם רבים, דחיפות. השחקנים כמובן הפרידו. בסוף צחקנו על זה. אחרי האימון היינו צוחקים עליהם שילכו מכות כדי שנראה מי מנצח. שחקנים רבים וזה קורה בכל קבוצה, בסוף הם היו חברים טובים ואחרי כל גול הם היו מתחבקים”.

עוד דילמה שעלתה הייתה אם לשחק עם דין דוד או עם פיירו. באמת שניהם חלוצים של מספרים והיו בכושר מעולה. ובתחילת העונה היה נראה שאתה קצת לא סופר את דין דוד.
״בתחילת העונה היה לנו את סבע. דין דוד נפגע מזה כי העדפתי את דיא במערך. ככל שהעונה התקדמה ודיא זז הצידה, פיירו היה עם פציעה ובאנו לבלומפילד נגד מכבי ת״א כשדין דוד פתח בהרכב. הלכתי תמיד עם מה שהרגשתי שנכון לאותו זמן”.

“בתחילת האימונים אמרו לי על פיירו שהוא חושב לעזוב כי עברה עליו עונה לא קלה במכבי חיפה. אמרתי לו שהסגנון של הקבוצה הולך להשתנות. שחקנים דומיננטיים כמו עומר אצילי עזבו וידעתי שצריך להתאים תבניות יותר קבוצתיות, ופחות להסתמך על ביצועים אישיים של שחקן ספציפי״.

״אני אוהב שיש הרבה קרוסים מהצד וידעתי שפיירו יהנה מזה. אמרתי לו שייתן צ׳אנס ונראה מה יהיה. אחרי כמה משחקים הוא אמר שהוא מרגיש טוב יותר ונשאר. בסוף הוא עשה עונה מדהימה, גם בליגה וגם באירופה״. השילוב בין דין דוד לפיירו הוא מדהים, אבל כדי לשחק עם שניהם צריך שלישיית קישור שתתאים להם. הם צריכים שחקנים שיספקו להם כדורים ויזינו אותם״.

אחד הרגעים הזכורים של העונה הזאת היה הכרטיס האדום שהוא קיבל בבאר-שבע והגבת בצעקות.
״נכון. הגבתי בעצבים. אם הוא היה עושה גליץ׳ ובגללו מקבל אדום לא הייתי מגיב ככה. לפני המשחק הכנו אותו מראש שמיגל ויטור והלדר לופס תמיד מנסים להוציא אותו מאיזון וחשוב שיישאר רגוע. כבר ראיתי שמתחילים להוציא אותו מאיזון, ואז הגיעו הכפיים לשופט שזה היה מטר ממני וזה היה מבחינתי משהו שאסור שיקרה. להשאיר את הקבוצה בעשרה שחקנים בטרנר. דיברנו על זה אחרי זה והוא הבין את הטעות”.

ליאור רפאלוב בין שחקני מכבי תל אביב (חגי מיכאלי)

בוא נדבר על המשחק בבלומפילד. ניצחון ראשון של מכבי חיפה בבלומפילד אחרי המון שנים. הפתעת שם את רובי קין עם הלחץ שהפעלתם.
״כן. החלטתי לשחק שם במערך קצת אחר ועשיתי משהו שלא עשינו לפני זה בקישור. זה עבד ובקישור תמיד היה לנו יתרון של שחקן באמצע. בסוף מה שגרם לניצחון היה הלחץ. עבדנו על זה מאוד חזק באימונים. כל שחקן ידע שיש לו שחקן שהוא לוחץ ועשינו את זה מדהים. הכנסנו את מכבי תל אביב לפאניקה, לחצנו אותם כמו חזירי בר. שמנו את הגול ובסוף ניצחנו״.

“לפני המשחק אלעד אשכנזי שאחראי על הפן המנטלי, הקרין להם קטע מקרב של מקרגור נגד יריב שהוא לא הצליח לנצח הרבה שנים ובסוף הוא קם מהקרשים והצליח לנצח. אמרנו להם שזה הרגע. שהם מכבי חיפה וזה לא הגיוני שלא ננצח בבלומפילד כל כך הרבה זמן. בחדר ההלבשה כל שחקן קיבל תמונה שבה הוא חוגג גול ואמרנו להם שאנחנו רוצים לראות רגעים שמחים כאלה גם היום. עשינו את זה וההרגשה הייתה מדהימה״.

היה תקופה שנכנס מושג ‘הדגו-בול’, על איך שהקבוצה משחקת.
״לא נכנסתי לזה יותר מדי. התרכזתי בעיקר בקבוצה, לא יודע מי המציא את המונח הזה״.

שחקני מכבי תל אביב ומכבי חיפה (רדאד ג'בארה)

מה הכריע את האליפות לטובת מכבי ת״א?
״אם אתה רוצה אליפות אתה לא יכול ליפול מול הקטנות. איבדנו נקודות במשחקים שקבוצה שרוצה אליפות לא יכולה לאבד. אם היה לנו את הסגל שהיה לנו בפלייאוף היינו עושים יותר נקודות ואולי זה היה נראה אחרת״.

“ההדחה מול נתניה בגביע סללה את הדרך שלי החוצה”

יכולת לעשות משהו אחרת במשחקים מול הקבוצות האלה?
״חשבתי המון. אני מסתכל רגע על המשחק נגד ריינה בסמי עופר. פתחנו עם תומר חמד וענאן חלאילי. אני מסתכל בספסל ואין לי את פיירו, אין את דין דוד, אין את מחמוד ג׳אבר. אתה רוצה לעשות שינוי, אבל אין מי להכניס״.

אתה לא חושב שהייתם צריכים חלוץ נוסף בינואר?
״הבאנו את תומר חמד. יש חלוצים טובים שקבוצות לא היו משחררות. נגיד גיא מלמד, הפועל חיפה לא הייתה מוותרת עליו. הבאנו את חמד כי זו הייתה האופציה הכי טובה וריאלית. הפציעה של ג׳אבר הייתה מאוד משמעותית בשבילנו. הוא שחקן שנותן לקבוצה משהו אחר. הנתונים שלו הם נתונים של הרמות הכי גבוהות באירופה. הוא היה חסר לנו. לגבי פיירו ידענו שבסוף הוא ייפצע, הוא היה בעומס אדיר. 32 משחקים ב-16 שבועות זה חריג. העומס היה מטורף”.

עוד מישהו שהפריע לכם זה בית הדין. ביקשו ממך להתבטא בנושא?
״ממש לא. זו הייתה החלטה שלי ועשיתי טעות. שידרתי לשחקנים שאפשר לתרץ אחרי הפסד ואני מתחרט על זה. הטענה היחידה שלי הייתה שזה קרה ביום של משחק. מה הייתה הבעיה להודיע על זה יום אחרי? כששחקנים רואים את המאמן מדבר על בית הדין וזה לא הצטייר טוב. טעות״.

אתה חושב שההדחה למכבי נתניה ברבע גמר הגביע זה מה שסלל את הדרך שלך החוצה ממכבי חיפה?
“חד משמעית כן. זה הפסד שקורה פעם במאה שנה. אתה מוביל 0:1 נגד קבוצה שבעשרה שחקנים. הכדור רק אצלנו ואנחנו מייצרים מצבים. היינו בתקופה מאוד עמוסה וראיתי שהמשחק שלנו, אז הוצאתי את השחקנים הבכירים. בדיעבד אני לא הייתי עושה את זה״.

״הייתה המלצה שאם אפשר לתת לג׳אבר לנוח אז עדיף, וחשבנו שזה הזמן כי המשחק היה שלנו. פתאום קיבלנו 1:1 ושחקנים נלחצו כי הם צעירים, ופתאום קרן ומקבלים את השני משום מקום. כשזה כתוב, זה כתוב. המשחק הזה היה אחד הרגעים שנתן את ההחלטה הסופית”.

זה והעובדה שברק בכר פנוי.
״לא מסכים. אמרתי לעצמי שכל עוד אני אעשה את העבודה, אין סיבה שאעזוב. ידעתי שכדי להישאר אני צריך להביא אליפות. לא הבאתי ולכן אני בחוץ. אין קשר למי היה פנוי״.

דיברת עם ברק בכר מאז?
״לא דיברנו״.

אמרת שלא יזכרו את מה שעשית, למה אתה חושב ככה?
״אני אנסח את זה אחרת. כדי להישאר במכבי חיפה וכדי שיזכרו אותך אתה בסוף צריך להביא הישגים. עשינו פה דברים יפים מאוד העונה, אבל בסוף מכבי חיפה זה מועדון על בישראל. כמו ריאל מדריד של הארץ. הישגים זה מה שמדבר בסוף״.

בוא נדבר על ליאור קאסה. הוא הגיע עם תג מחיר מאוד גבוה, עדיין לא הוכיח את זה. לא אהבתי גם את המהלך שהוא הגיע ויום אחרי כבר נזרק להרכב.
“בנקודת זמן הזאת, כולם הבינו למה הוא שיחק. לא היה מישהו אחר שיכול להיכנס לעמדה הזאת בקישור. היה עומס, שחקנים פצועים. בסוף זה לא שחקן שבא ממדינה אחרת. לא הייתה לנו ברירה כל כך. גם מכבי ת״א נתנה לקיקו בונדוסו לשחק יומיים אחרי שהגיע”.

בסוף הוא לא הצליח, דברים לא עובדים ככה.
״ליאור קאסה שחקן בגיל נוער. הוא השקעה עתידית. לא פייר לשפוט אותו על העונה הזאת, בגיל שלו מחמוד ג׳אבר היה מושאל בלאומית. הוא עוד צעיר והעתיד עוד לפניו. הוא שחקן מאוד מוכשר״.

ענאן חלאילי דיבר עליך פה בפודקאסט ואמר שאם לא אתה הוא לא היה מגיע לאן שהגיע.
״הוא ילד מיוחד. אני עשיתי איתו שנתיים. הגעתי לנוער וראיתי ילד עם עוצמות מטורפות, אבל עם בעיות בשליש האחרון. כשצריך לבעוט הוא מוסר, כשצריך למסור הוא בועט. עבדנו מאוד מאוד קשה איתו על זה כדי שהוא יבין. אומרים שאם לא המונדיאליטו הוא היה בעפולה. זה מציק לי ופוגע בי. אין סיכוי שזה היה קורה אצלי. עבדתי איתו כל כך צמוד שלא הייתה אופציה שלא הייתי נותן לו הזדמנות ומשאיר אותו אצלי”.

איך אחיו איאד?
״הוא שונה מאוד ממנו. הוא יותר דריבליסט כזה, ברזילאי בסגנון. הוא גם שחקן בעל פוטנציאל גדול. יש להם אבא שדואג להם ודוחף אותם קדימה. ענאן היה מוריד את הראש בכל פעם שעשה משהו קטן לא טוב באימון. גם כשלא הגיע לו. רציתי לתת לו תמיד הרגשה שמישהו מסתכל עליו. היינו מדברים בתדירות גבוהה מאוד”.

“בהפועל ת”א אני סוגר מעגל, נבנה קבוצה טובה עם זהות”

ספר לנו על ההחלטה לחתום בהפועל תל אביב.
״זה המועדון שגדלתי בו. סגירת מעגל. הגעתי לוולפסון והתרגשתי מאוד. התחלתי שם בגיל 13 ואמרתי לעצמי שאחזור לשם מתישהו״.

היה לך ראיון עם הפועל באר שבע, אחרי זה מכבי פתח תקווה רצו אותך. מה בכל זאת גרם לך לרדת לליגה הלאומית.
״רונן קצב הסוכן שלי יעיד שגם כשאלונה דיברה איתי, והפועל באר שבע זה מועדון גדול שאני מעריך, משהו בלב אמר לי ללכת עם הפועל תל אביב. אלונה בחרה ברן קוז׳וק שהוא חבר טוב שלי ואיש מקצוע מעולה, ואז הגיע ההצעה ממכבי פ״ת. החלטתי ללכת על הפועל ולעזור לה לעלות לליגה הראשונה”.

המועדון נמצא בסיטואציה לא פשוטה.
״בשיחת זום הראשונה שלי עם המועדון דיברתי עם הבעלים וראיתי אנשים שאוהבים את הקבוצה. הם גם השקיעו הרבה בעונה שעברה למרות שקרה מה שקרה. התרשמתי מהם״.

אולי הם לא יישארו.
״כרגע הם הבעלים שלי. מה יהיה אני לא יכול לדעת. נראה”.

פחות מעלייה זה כישלון, אבל לאומית זה לא ליגה קלה.
“אני מכיר את הליגה הזאת טוב מאוד. עבדתי שם לא מעט שנים. זו ליגה שאם השחקנים לא יבינו אותה, יהיה קשה לעלות. נבחר את השחקנים הנכונים, נבנה קבוצה טובה, עם זהות. אנחנו יודעים שצריך לעלות ונעשה את זה עם מעשים ולא עם דיבורים״.

אתה חוזר למועדון הזה מהדלת הראשית, כשאתה מאמן מוערך.
“אמרתי שאלוהים עשה את כל מה שעשה כנראה כדי שאחזור למועדון הזה בצורה הזאת. התרגשתי כשהגעתי לוולפסון. יש בסיס טוב לקבוצה, שחקנים צעירים טובים מאוד. צריך לראות מי ימשיך, מי יישאר. נבנה קבוצה טובה שתעלה ליגה״.

מתי מסאי דגו חוזר למכבי חיפה?
״מקווה מאוד שבעתיד הקרוב. לא מכובד לדבר על מועדון אחר ברגע שאני בהפועל תל אביב. מאוד אוהב את האנשים במכבי חיפה. כרגע אני במקום אחר״.

בעד מי אתה ביורו?
״ספרד״.

מי השחקן האהוב עליך בעולם?
״רודרי״.

מי תזכה בעונה הבאה באליפות?
״מכבי חיפה״.

תוך כמה זמן תזכה באליפות בליגת העל?
״תוך חמש שנים״.

מי השחקן הכי טוב שאימנת?
“צ׳ירון שרי״.

מי השחקן הכי חרוץ שאימנת?
״ליאור רפאלוב, שרי, ג׳אבר, סונדגרן. יש הרבה״.

מה החלק שאתה הכי אוהב בכדורגל?
״להיות על הדשא, באימונים וגם במשחקים”.

מה החלום הכי גדול שלך?
"אחרי שהייתי כל כך קרוב, אני רוצה לזכות אליפות".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה