איציק עובדיה בדרך כלל נמצא מאחורי הקלעים, אבל עכשיו הגיע הזמן לשמוע ממנו הכל. האיש שעשה הסבה מתפקידים מקצועיים לניהוליים עוד בטרם הגיע למכבי חיפה ביוני 2020, מצא את עצמו שנתיים אחרי ההגעה בתפקיד המנכ”ל. הוא מוערך מאוד על ידי אנשי הקבוצה וזה מתחיל אצל הבעלים, יעקב שחר.
כעת, עובדיה הגיע להתארח בפודקאסט מכבי חיפה יחד עם עמיר יניב וגידי ליפקין לשיחה מרתקת, והכניס אותנו למאחורי הקלעים של האלופה, דרך קבלת ההחלטות, ועזר להבין איך המועדון האדיר הזה מנוהל. בגלל אורך השיחה חילקנו את הראיון לשני חלקים. האזנה נעימה:
שלום איציק עובדיה, מנכ”ל מכבי חיפה. אנחנו כמה ימים לפני מועד סיום חלון ההעברות, אתם מתכננים עוד הפתעות?
”אני חושב שאנחנו עובדים מהבחינה הזאת בצורה מתודית, זה לא בשליפות. אנחנו די סגורים מבחינת הסגל, הדברים מבחינתנו ברורים – אנחנו ערוכים לעונה אחרי הבטחת שלב בתים אירופי, אתגרים גדולים”.
היה קיץ סוער.
”קיץ סוער, הרבה מאוד שינויים. אני חושב שגם פה חשוב מאוד להגיד שהדברים מתוכננים במכבי חיפה ולא בשליפה. גם בקיץ עצמו, גם השינויים שנעשו בגזרה המקצועית, גם ההתפתחויות שנעשו במערכת מבחינה ניהולית. לדוגמה, החנות, הביקוש האדיר למנויים ועוד כל מיני דברים שאנחנו מודדים אותם בשוטף. בסך הכל הכללי מה שחשוב להבין זה שהדברים מתוכננים ונעשים במחשבה תחילה”.
אתה היית מנהל מקצועי של מחלקת הנוער, הפכת למנכ"ל, אתה בעל תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בלימודי משפט.
”כן, כדורגל מבחינתי זה מקצוע ומשהו שעניין אותי הרבה מאוד שנים. עסקתי הרבה מאוד שנים באימון והדרכה. בצומת מסוימת הייתי צריך להחליט האם אני הולך יותר לרמה של ניהול או להמשיך ספציפית בקריירה של אימון. בחרתי ללכת בקריירה של ניהול”.
למה דווקא ניהול?
”הגעתי לצומת שהייתה לי הזדמנות לנהל את אגף הספורט בעיריית רחובות עם מטרות מאוד גדולות בזמנו והחלטתי לצלול לזה. התחברתי לזה מאוד בתחום של ניהול ואז עשיתי מסלול מאוד מעניין של תשע שנים בתוך החברה העירונית רחובות, מניהול אגף הספורט ועד למנכ”לות החברה הזאת. חברה מאוד גדול של 1,300 עובדים שמשפיעה המון על כל חיי התרבות והספורט ברחובות, שהיום זו כבר רשות גדולה. זה עניין אותי מאוד והחיבור הזה עם מכבי חיפה יצר את החיבור עם עולם התוכן שלי, כדורגל, וגם מה שאני מחובר אליו ולמדתי אותו בתחום הניהול”.
אז דיברת על רחובות, אתם בעצם שיחקת כדורגל עד גיל 22 במכבי שעריים.
”אתה יודע כמה זמן לא אמרו לי את הדבר הזה? אז באמת שיחקתי כדורגל עד פציעה קשה שעברתי שבעקבותיה גם הפסקתי את המשחק בגיל 22. בגיל 29 התחלתי קריירה של אימון דווקא ביריבה העירונית מרמורק, זה הלך לא רע ומשם כמעט 17-18 שנה ברציפות עסקתי באימון ברמות שונות. בכל התקופה הזאת שהייתי למעשה בתפקידים עירוניים התרכזתי בעיקר במחלקות נוער. זה מה שעניין אותי ואני חושב שגם בסופו של דבר, במה שקשור לאימון, התפקסתי על נושא של פיתוח שחקנים. זה מה שעניין אותי, יש חבר’ה צעירים שהתקדמו והרבה מאוד שחקנים שמשחקים היום בליגת העל ובחו”ל”.
הייתה לך קריירת אימון קצרה במכבי תל אביב, אחרי זה קיבלת את ההחלטה לעבור לניהול?
”אני חושב שהצומת שנקלעתי אליה בזמנו עם עיריית רחובות האירה לי את הדרך והחלטתי ללכת על תחום הניהול. קיבלתי בעיריית רחובות הזדמנות להתפתח גם ברמה האישית וגם לקבל אחריות גדולה על מערכות. זה מה שעניין אותי וסקרן אותי. מצאתי סוג של אכסניה טובה במחלקות נוער ופיתוח שחקנים צעירים, אז יש יותר מאחד או שניים שחושבים שאולי אני מאמן מפוספס, אבל אני מאוד שלם עם הדרך שעשיתי ושאני עושה. גם התפקיד הקודם וגם הנוכחי מאוד מעניינים אותי”.
באיזו עמדה שיחקת?
”מגן שמאלי, זאת עמדה שבקושי יכולים לעלות מדרגות עם רגל ימין”.
זה בדיוק מה שחסר כשפייר קורנו מקבל צהובים.
“הייתי שחקן בינוני מינוס, לא לבנות על זה”.
איך חלוקת העבודה שלך עם גל אלברמן ועוד גורמים במערכת?
”קודם כל המערכת שלנו היא כמעט מפוצלת לשני תחומים – תחום אחד שהוא ארגוני וניהולי, שזה התחום שאני אמון עליו והתחום השני הוא המקצועי והספורטיבי שזה התחום של גל. אנחנו כמובן עובדים בסינכרון מלא, המערכת שלנו בנויה לחשוב באופן הזה. זאת אומרת שיש מישהו שאחראי על כל הסוגיה המקצועית, אמרת שאני יושב פה רגוע? האחריות של כל נושא הסגל והמערך המקצועי על גל. אני באמת מתעסק גם בזה, אבל ברמת המקרו. הניהול שלי בשוטף זה באמת על נושאים שעומדים ביום-יום על ניהול של מועדון כדורגל”.
בניגוד למנכ"לים הקודמים במכבי חיפה, איתמר צ'יזיק ואסף בן דב, אתה איש כדורגל שצמח בכדורגל. אתה בעל ידע בכדורגל.
”לכן אני חושב שזה מאוד מעניין אותי, מעניין אותי החיבור. אני כמובן שותף לקבלת החלטות, החיבור הזה חשוב בעיניי. יש יתרונות וחסרונות לזה שאני בא גם בכובע של איש מקצוע. יש אסכולות שונות, גם באירופה, של כאלה שבאים מתוך המקצוע ועושים הסבה לניהול”.
אבל איפה הרקע המקצועי שלך בא לידי ביטוי?
”צמחתי בתוך המועדון שלנו אחרי שנתיים של ניהול מחלקת הנוער. זה משהו חשוב לי שאני מחובר אליו, אני רואה ומבין כדורגל. יותר קל לי להבין החלטות וסוגיות, אני מבין מה זה חדר הלבשה ומה שחקנים צריכים. אני מבין סיטואציות שצריך להתמודד איתן. דרך אגב, גם לרקע של ניהול מערכות גדולות או ניהול אירועי ספורט יש חשיבות גדולה כשנכנסים לכובע של מנכ”ל – בטח ובטח במועדון כזה כמו שלנו, שאנחנו אחת לשבועיים מפיקים אירועים שבערים אחרות רואים כאירועי יום העצמאות. 30 אלף איש בסמי עופר אחת לשבועיים זה לא אירוע שפשוט לנהל. לשמחתי יש לנו הון אנושי אדיר ומערכות מסודרות.
“הזכרת קודם גם את איתמר צ’יזיק שעשה עבודה גדולה במכבי חיפה במשך שנים וגם אסף שזרע זרעים טובים שאנחנו עכשיו קצת קוצרים מהפירות שלהם. בסופו של דבר כולנו סוג של מגשימים חזון של יעקב שחר שהתחיל כשאני עוד הייתי חייל בסדיר. אחד הדברים הגדולים במכבי חיפה, וכל יום שעובר אני מבין את זה יותר, זו למעשה הדרך. יש פה דרך מאוד ברורה, דרך של מועדון ובעלים, התנהלות. המקום הזה של מילה זו מילה והכבוד לאנשים הוא משהו מאוד משמעותי. מרגישים את זה. השאיפה והדחיפה להצלחה, התחרותיות וההישגיות ואפילו הסיפוק מההישגים האלה הוא מאוד משמעותי”.
אחת ההחלטות היותר משמעותיות שהתקבלו הקיץ הייתה בחירת המאמן. החלטתם ללכת על מסאי דגו הצעיר וחסר הניסיון. אפילו לך יש יותר שנות ניסיון כמאמן.
”קודם כל, מסאי כבר לא כזה עונה להגדרה של מאמן צעיר. יש מאמנים בחמשת הליגות הבכירות באירופה שצעירים ממנו בעשור. זה מאמן שהגיע מלמטה, ממחלקות נוער, ועשה תקופות מסוימות גם בליגה הלאומית וגם בליגת העל. עשה אצלנו תקופה מצוינת במחלקת הנוער שעקבנו אחריה במשך שנה שלמה. דרך אגב, הוא היה מועמד שלנו לאמן את מחלקת הנוער עוד עונה לפני כן כשהוא עבד בעכו. הוא בחר להישאר בעכו כי בזמנו הוא היה תחת הסכם. ההחלטה הזאת עשתה טוב מאוד לנו עם קבוצת הנוער וגם טוב מאוד לו. אני חושב שהוא נחשף לדברים אחרים, בין אם זאת המעטפת המקצועית, וצריך לזכור שגם היום יש סביב מסאי מעטפת מקצועית ברמה מאוד גבוהה וכמובן שיש את גל.
“לשאלתך, קבלת ההחלטה, שאולי מבחוץ גרמה להרמת גבה, הייתה מבוססת על שתי אג’נדות שהיו מונחות על השולחן – האם לשים כאג’נדה מרכזית את התפיסה המקצועית של מכבי חיפה כמועדון ולדאוג למעטפת מקצועית והמשכיות כפי שהיה עם ברק והצוות שלו, או האם לאפשר אג’נדה אחרת. להביא מאמן מחו”ל עם צוות מקצועי מבחוץ, שיכול להיות שירצה להראות לנו מחדש איך הדברים צריכים להיעשות. את זה שמנו על השולחן, השנים האחרונות לא היו הצלחה גדולה עם מאמנים זרים – לא במכבי חיפה ולא במה שקורה מסביב”.
אפשר גם היה להביא מאמן ישראלי, דוגמת רן בן שמעון.
”היו יותר מאחד או שניים ברמת שם, היו גם הרבה פגישות עם מאמנים. זה לא נעשה כלאחר יד”.
ישבת גם עם מאמנים זרים.
”נכון, גם אני וגם גל. מאמנים בעלי שיעור קומה וראויים בהחלט, אבל שוב, ההחלטה לא באה פרסונלית אלא אסטרטגית. יותר חששנו מהלא נודע מאשר הנודע. אתה יודע לאן אתה מכוון, אבל ההיכרות פה משמעותית – להכיר את הליגה הישראלית, אפילו את הליגה הלאומית, להכיר מחלקות נוער. יש לזה חשיבות מאוד גדולה ויתרונות שבהחלט נרשמו לטובתו של מסאי בהחלטה הסופית”.
חששתם מהתגובה למינוי?
”אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה חשש. היינו מוכנים להרמת הגבה הזו. מצד שני מסאי בעצמו בא לזה מוכן, עשה שיעורי בית רציניים. הוא הגיע מוכן גם לעונה הזו ואני חושב שהחיבור שלו עם גל טוב ומשמעותי עבור הצוות שלנו. יש לו צוות שעובד יחד איתו וזה מה שחשוב מבחינתנו. בכלל הכדורגל בעולם היום השתנה לשפה של מאמנים, לא שפה של מאמן. אתה כבר לא רואה מאמן אחד על המגרש, אלא שישה ושמונה והמקצוע של המאמן הופך ליותר ניהולי ושם זיהינו את הפוטנציאל הזה עם מסאי שעשה גם את זה בקבוצת הנוער והפעיל יפה מאוד את הצוות שלו”.
הקהל קיבל את מסאי בצורה מאוד יפה במשחק הבית הראשון לעונה, זה היה רגע של הקלה מבחינתכם?
”זה היה רגע של גאווה מבחינתנו, גם מהצד שלנו לראות על איזה מועדון אנחנו אחראים והעוצמה שהקהל מעביר למסאי ומהצד השני להתבונן מלמעלה ולראות את מסאי, את תחושת החיזוק שהוא מקבל מהקהל. הקהל שם לרגע את כל הביקורות שהיו מסביב בצד”.
אז לפי ההיגיון הזה, אפשר להניח שהמאמן הבא יהיה עמיר נוסבאום שעכשיו מאמן את הנוער?
”תן למסאי לעבוד קצת (צוחק), אתה ממהר. אני יכול להגיד משהו שיישמע לכם קצת מנותק, אבל המינוי של מסאי כמאמן נוער נעשה בין היתר עם ראייה קדימה. הדבר היחידי זה שזה קצת הקדים את זמנו”.
זאת אומרת שכשמיניתם אותו כמאמן הנוער חשבתם להעלות אותו שנה אחת להיות עוזר מאמן ושנה לאחר מכן להקפיץ אותו למשמרת המאמן?
”כן, מדויק”.
אז ברק בכר הקדים לכם את העזיבה בשנה?
”אנחנו ראינו תאריך שקצת יותר ארוך מהעזיבה הזאת, שגם היא קרתה באופן קיצוני, למרות שהדיבורים האלה התחילו כבר בינואר. זה לא משהו שמישהו הסתיר אותו, אבל ההחלטה בסופו של דבר לקדם את מסאי כמאמן ראשי לקבוצה בוגרת זה משהו שהיה מונח על השולחן כבר קודם”.
מצד אחד היו כאלה ששאלו למה מכבי חיפה לא עשתה הכל כדי להשאיר את ברק בכר, אבל מצד שני הייתה תחושה שמדובר בדבר טוב לשני הצדדים.
“אני לא שותף לתחושה הזאת. אני חייב קודם כל גילוי נאות – לפני שברק מאמן, הוא חבר שלי ואנחנו מדברים ומתקשרים”.
כבר ביקרת אותו בבלגרד?
”עוד לא, וגם זה יגיע. אבל מה שאני רוצה להגיד בעניין הזה הוא שאתה לא יודע, גם לא מזווית של קבלת החלטה, האם ברק יישאר וזה יעשה טוב לו ולמועדון או כמו שאתה אומר, ההחלטה הזאת אולי עשתה טוב לשני הצדדים. קשה לנתח את זה ככה. אני כן חושב שבעיתוי שזה הגיע ובאופן שזה הגיע הכיוון היה מאוד ברור מבחינתנו. זה לא היה בעניין של להוסיף עוד קצת כסף, זה לא היה שם”.
למה באירופה יש מנג’רים שממשיכים הרבה שנים עם מועדון ופה בארץ אחרי שלוש עונות זה מרגיש שאי אפשר יותר לסחוב?
“קודם כל, יש אג’נדה שאומרת שהמחזור של אימון הוא קצר של 3-4 שנים, גם באירופה. יש כאלה שמסתכלים על זה בתהליך רחב יותר כמו ארסן ונגר ורבים ודומים אחרים שנמצאים במועדון שנים וקובעים את הדרך. אני חושב שהאפשרות הזאת עמדה בפני ברק שיכול היה לבחור אם הוא רוצה, כי הכימיה עם ברק הייתה מצוינת עבור כולם”.
בניגוד לנטע לביא שהיה ברור שנתנו לו מילה, במקרה של מוחמד אבו פאני הרגיש שהיה אפשר להשאיר אותו אם היו משווים את ההצעה של פרנצווארוש וזה לא קרה.
”הכי פשוט לי לענות שזה תפקיד של גל ולא שלי, אבל הייתי כל כך מעורב באופן אישי וצורם לי אי הדיוקים מסביב. הבחירה של אבו פאני לעבור לפרנצווארוש היא בחירה שלו, נקודה. לא היה סביב זה משא ומתן עם מכבי חיפה. בשלב מסוים אפילו הזמנתי אותו אליי הביתה אחרי אימון נבחרת כדי להגיד לו את העמדה שלנו בניסיון להבין מה צריך לעשות כדי שיישאר איתנו. אבל הוא הסביר לי בצורה מאוד מכובדת ומכבדת למה הוא לא רוצה ללא קשר לכסף”.
אז מה הייתה הסיבה שלו?
”שאיך שהוא רואה את זה, מבחינתו זו הזדמנות אחרונה לצאת החוצה ומשם יש לו עדיין ציפיות לעשות את הקפיצה לליגה שהיא יותר בכירה מהליגה בהונגריה – אבל זה שלו. אתם צריכים להבין, תפיסת העבודה שלנו היא קודם כל לשמור על הנכסים האסטרטגיים שלנו. אנחנו רוצים את השחקנים איתנו, זה ברור. גם מבחינתנו, יענקל’ה עשה פה בסופו של דבר מעשה מאוד ג’נטלמי כשוויתר על הרבה מאוד כסף בשביל לאפשר את הדבר הזה בגלל העקשנות של אבו פאני. אגב, זו לא הפעם הראשונה שעלה עם אבו פאני הרצון לעבור. זה כבר עלה פעם אחת והצליחו להשאיר אותו במערכת. הוא עשה עונות מצוינות והיינו שמחים לראות אותו ממשיך במכבי חיפה, אבל זאת באמת הייתה הבחירה שלו באופן חד משמעי”.
מה באמת למעשה מדיניות השחרורים אצלכם? דניאל פרץ עזב את מכבי ת”א בשישה מיליון אירו ועומר אצילי את מכבי חיפה בשני מיליון אירו.
”המקרים לא דומים. אצילי חזר למכבי חיפה בתנאים מסוימים, שבחלק מהם היה מה יקרה אם תגיע הצעה בגובה כזה או אחר. בסופו של דבר זה עניין של משא ומתן, כמדיניות אנחנו לא אוהבים את הנושא של תג מחיר ושחרור. אנחנו רוצים את השחקנים פה מרוכזים, אבל אני מציע שבחלק הזה תעשו איזה 40 דקות עם גל אלברמן שישפוך לכם יותר אור ממני על זה”.
אבל תג מחיר של מיליון אירו לענאן חלאילי זה נמוך לכישרון כזה, מה האג’נדה של המועדון?
”ענאן חלאילי עשה בחודשים האחרונים קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בקריירה וביכולת שלו. חלאילי צמח בתוך מחלקת הנוער שלנו בשנים האחרונות ואנחנו מציעים לשחקנים הפוטנציאלים שלנו הסכם כבר בגיל 15”.
השאלה היא האם לא כדאי לשנות את המדיניות הזו בהמשך או להכניס סעיפי שחרור עם סכומים הרבה יותר גבוהים.
“ברמה העקרונית כן, זה מה שאנחנו לא רוצים לראות. זה גם לא קיים ביותר מדי מקרים, ענאן חלאילי חריג בתוך הסיפור הזה. אין סעיף כזה אצל רועי אלימלך, עיליי חג’ג’, עיליי פיינגולד ולא חמזה שיבלי. זה לא קיים, זה חריג מסיבות אחרות. השחקן הזה הגיע למכבי חיפה בהשאלה לתקופה מסוימת וכחלק מהמשא ומתן הסעיף הזה נולד מהחשש שלו לחוסר השתלבות. ‘מה יקרה אם אני לא אשתלב בקבוצה הבוגרת?’, אז לשמחת כולנו זה מאוד מפתיע לטובה. יש את הסעיף הזה ונתמודד איתו”.
אז עכשיו יש משא ומתן איתו לחידוש החוזה?
”יהיה, נציע הסכם. אני יכול רק להגיד שיהיה בהחלט משא ומתן ונעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות בניסיון להשאיר אותו. אני חושב שמכבי חיפה עושה היום דברים ענקיים בשביל ענאן חלאילי ובשביל קידום שחקנים צעירים אחרים. אני מגיע ממחלקת הנוער לתפקיד הזה, אני מבין את החשיבות של זה וכשיש שחקן שלנו שמשתלב, ועכשיו יש כמה כאלה, אנחנו מרגישים סיפוק גדול מאוד במערכת”.
יש השנה שינוי במדיניות, אצל בכר לא היו משולבים הרבה שחקנים צעירים ועכשיו אצל דגו כן. זאת הייתה בקשה שלכם ממנו?
”אני יכול להגיד שזה עמד כנושא בגוף ההחלטה. היתרון שהוא מגיע מתוך המערכת ומכיר את השחקנים הצעירים יותר טוב מכולם, כמו גם שחר וייזינגר שעשה עבודה טובה בעפולה והיום הוא העוזר של מסאי וזה כן עמד בגוף ההחלטה. אני חושב שהמדיניות הזאת היא חלק ממדיניות שגל מוביל אותה, במועדון בכלל, ולכן גם ההשקעה המטורפת שלנו במחלקת הנוער כי אנחנו כן רואים בה פוטנציאל וחשיבות גדולה”.
יש שחקנים שלא מגיעים כשהם בשיא שלהם, לדוגמה עבדולאי סק, ופורחים בקבוצה. זה שינוי מגמה מבחינת הסקאוטינג לקחת שחקנים שלאו דווקא נמצאים בשיאם?
”אני לא יודע אם לקרוא לזה שינוי מגמה. אני חושב שאנחנו נוגעים במשהו שהוא ספציפי לגל, אני רק יכול להגיד מהבחינה הזו שנשענים פה על הרבה מאוד טכנולוגיה, הרבה מאוד נתונים והרבה מאוד ידע. בסופו של דבר, יש גם את העין של גל בנושא של בחירת השחקנים. אני מסכים ופה גם מגיעה מחמאה בעניין הזה, מאוד ברור לנו ומאוד ברור לגל מה הוא רוצה ולאן הוא מכוון. באותה מידה, אנחנו מודעים לזה שיכול להיות בשלב כזה או אחר שיהיה פה זר שלא נצליח איתו”.
קיבלתם הצעות על עבדולאי סק?
”כן, לא ההצעה הזו שפורסמה בתקשורת שאני לא יודע מה המקור שלה. זה לא רלוונטי, אנחנו לא שם. זאת אומרת, הראייה שלנו היא לא ראייה ממקום של בוא נראה איזו הזדמנות עסקית יש פה כדי למכור, אלא להפך, איזו הזדמנות יש לנו כדי לעשות הצלחות עם הקבוצה הבוגרת ולייצר המשכיות”.
אז אתם רוצים להשאיר אותו כי הוא הפך לעוגן חשוב?
”ברור”.
גם על פיירו שמענו דיבורים.
”גם עליו התקבלה ההחלטה שהוא ממשיך איתנו. הייתה הצעה טובה מאוד של כמעט שלושה מיליון אירו עוד לפני שנכנסנו למשא ומתן, אבל זה לא בליבה שלנו כרגע. הפוקוס הוא באיך מייצרים אליפות רביעית ואיך עושים הצלחות בליגה האירופית, זה מה שמעניין את המועדון”.
נחזור לקיץ. ג’וש כהן ורועי משפתי עזבו, איך קורה ששני שוערים עוזבים ואין מחליף כבר בקנה?
”אני סומך את ידי לגמרי על כל קבלת ההחלטות במה שקשור לשחקנים והחלטות מקצועיות, גם הצוות של גל מבחינת סקאוטינג וגם נושא כזה. ג’וש החליט לא להמשיך, זה לגמרי שלו, נעשו כמה מהלכים בתחילת הדרך של לבחון אפשרות אולי להאריך, לא משהו שעניין אותו. לדעתי מסיבות אישיות. משפתי? היו תוכניות אחרות במערכת שלנו, אנחנו לא שולפים שום דבר, היו תוכניות אחרות שקצת השתבשו. היה גם מעבר לניית’ן בקסטר וזה בכלל לא משנה. היו תוכניות אחרות, חלקם השתבשו, זה חלק מתהליך של קבלת החלטות. אני חושב שבחלק מהמקרים צריך לדעת להבין, לזהות ולהמשיך קדימה. אין פה יותר מדי מה להתעכב על זה”.
בקיץ לפני הכל היה חלק ומוכן, הקיץ הזה כאילו זה הלך יותר קשה. קשה להביא שחקנים לישראל בגלל הפוליטיקה וההפגנות?
”אני לא אקח את זה לכיוון הזה של ההפגנות, אבל אענה בשתי נקודות. אחת, לפעמים אתה מתחיל משחק ומוביל 0:2 בדקה ה-15, הכל הולך חלק, אז אתה עובר לאיזו בקרת שיוט, מנהל את המשחק וגם מנצח אותו. לפעמים הדברים הולכים ומשתבשים, לפעמים בדקה ה-15 מרחיקים לך שחקן ואתה צריך לדעת איך אתה מגיב. למה נתתי את הדוגמה הזו? כי נגעת בקיץ שעבר, שבאמת כל פעולה שנעשתה מבחינת המערך של הסקאוטינג פגעה ‘בומבה’. פה, אני לא חושב שהפעולות לא פגעו בינגו כי גל ידע מצוין את מי אנחנו רוצים להביא ומה המשמעות של להביא, ודברים קצת השתבשו תוך כדי תנועה.
“נגעת לדוגמה בנושא של הקשרים, שבאמת שחקנים עם רזומה מדהים ואיכויות מדהימות שיכלו מאוד להתאים למכבי חיפה בסופו של דבר בחרו בליגות אחרות להגיע אליהן, לא הייתי לוקח את זה למקום של הפגנות, אנחנו לא באיזו תקופת טרור פה שאפשר לקחת את זה לשם. בסוף זה עניין גם של היצע. יש לך קבוצה אלופת המדינה בישראל או קבוצה שרוצה להתמודד בצמרת בליגה הראשונה בצרפת, לפעמים זה מכריע”.
השאלה אם תלמדו לקח. שוחררו שחקנים מכמה עמדות בלי שיש מחליף, השאלה אם כאן הייתה איזושהי הבנה או שאומרים שהיה מזל רע?
”אין מזל בסיפור. אנחנו עובדים בזה 20 שעות ביממה. הדברים נעשים בקפדנות, לפעמים הולכים יותר קל ולפעמים הולכים פחות טוב, זו הסיטואציה. גם כשמדברים על שחקנים בתפקידים ומנהלים משהו ברמת המו”מ אז לא מנהלים עם שחקן אחד. אני חושב שגל יכול לספר יותר על התהליכים שהוא עושה, אבל חשוב שתבינו שמבחינת המערכת הדברים נעשים בהקפדה ומתוך מחשבה תחילה. אלו לא שליפות”.