שישה מחזורים עברו מפתיחת עונת 2018/19 בליגת העל שלנו והטבלה נראית משוגעת למדי. הפועל חדרה ראשונה, קבוצות פלייאוף עליון מהשנה שעברה כמו בית״ר ירושלים, הפועל חיפה ומכבי נתניה הן השלוש שנועלות את הטבלה, והאלופה הפועל באר שבע עוד מחפשת את דרכה. אולם יש דבר אחד שלא השתנה ולו במעט מהעונות האחרונות, וזה המצב של מכבי חיפה.
לזכותם של האוהדים הירוקים ייאמר שהפעם, בניגוד לשנים קודמות, הם היו מעט יותר ריאליים. היעדר הרכש הנוצץ בצירוף עם ההבנה שהבעיה עמוקה יותר מאשר שינוי ספציפי הובילו אותנו לשמוע הצהרות רפות על מטרה ״לסיים בין שש הראשונות״, ולא מעבר לכך. לפחות עד עכשיו, זה נראה כאילו גם המטרה הזאת תהיה קשה מאוד להשגה. השבוע ב״מספרת לחיבור״, החלטנו לנתח את המצב של הירוקים מכמה זוויות שונות, דרך המספרים כמובן, מטעויות העבר ועד הנתונים המדאיגים של העונה.
רוטן: זה מאד מאד מתסכלהשנה השמינית
בצד הירוק של הכרמל ידעו לספר לנו בשנה שעברה על אגדת ״שבע השנים הרעות״, שהחלה בעונת 2011/12 הזכורה לא מעט בעקבות אותו מוט שנזרק על המאמן אלישע לוי מצד האוהדים שלו. אלא שעם כל הכבוד למיתוס, אנחנו כבר בתוך השנה השמינית וזה נראה בדיוק אותו דבר כמו בכל שבע השנים השחונות, ייתכן שאף גרוע מחלקן הנכבד.
מכבי חיפה צברה רק שש נקודות מ-18 הראשונות האפשריות עד כה, 33 אחוזי הצלחה בחישוב פשוט. כפי שניתן לראות מהנתונים ההשוואתיים לאותו פרק זמן, רק שתיים מתוך העונות המדוברות היו גרועות יותר עבור הקבוצה מבחינת קצב צבירת הנקודות - עונת 2012/13 של ראובן עטר ועונת 2015/16 של רוני לוי. בשתיהן השיגה הקבוצה 5 נקודות מתוך 18 אפשריות, 28 אחוזי הצלחה.
החלק הלוקה ביותר בחסר באופן די מובהק הוא כמובן החלק ההתקפי של הירוקים. רק חמישה שערים כבשו השחקנים של פרד רוטן, פחות משער למשחק (0.8 בממוצע, אם תרצו לדייק). נתון שגם בעונות מסויטות במיוחד לא היו מתגאים בו. למעשה, פרט לעונה המוזכרת לעיל עם רוני לוי, בה כבשה קבוצתו רק שני שערים בשישה משחקים, לא הייתה אף עונה בה כבשו הירוקים פחות מאשר העונה.
בצד המעט מנחם של המגרש, ההגנה הירוקה עובדת לא רע לפי הנתונים - רק שישה שערים ספגה הקבוצה של פרד רוטן, ממוצע של שער בדיוק למשחק. מדובר למעשה בנתון הטוב ביותר מבין העונות האחרונות, פרט לזו של רנה מולנסטיין ב-16/17, בה ספגה קבוצתו בתקופה המקבילה שער אחד פחות.
ההשוואה לעונות הקודמות מחייבת גם את מדידת סבלנותו של יעקב שחר למאמנים באותן עונות. בשלוש עונות בלבד מבין השבע הרעות סיים את העונה אותו מאמן שפתח אותה - אלישע לוי, אריק בנאדו ורוני לוי. כל השאר, נשלחו לביתם עוד לפני כן. בין המחזור התשיעי (ראובן עטר) ל-22 (מולנסטיין), כשגם 13 (גיא לוזון) ו-15 (סטנוייביץ׳) היו מחזורים רלוונטיים. כמה זמן יחזיק פרד רוטן בקצב הנוכחי? רק לשחר הפתרונים.
יעקב שחר משוחח עם האוהדים. כמה סבלנות תהיה? (שחר גרוס)בפסגת הטבלה (הלא חשובה)
הנתון המרתק במיוחד בפתיחת העונה של מכבי חיפה הוא מספר האיומים שלה לעבר שער היריבה. 93 איומים בשישה מחזורים לפי הנתונים שאוספת מנהלת הליגה. מדובר ב-15.5 מצבים למשחק, הכי הרבה בליגת העל. אלא שעם חמישה כיבושים בלבד, הירוקים נזקקים ללא פחות מ-18.6 מצבים בממוצע כדי לכבוש פעם אחת. גם נתון זה היה הגבוה (והגרוע) בליגה, לולא משחק הבלהות של הפועל ת"א מול אשדוד, בו הצליחו האדומים "לעקוף" את החיפאים עם 26 הזדמנויות בממוצע לשער.
למעשה, לחיפה לא מעט מספרים נוספים שמעלים תמיהה על דירוגה הנמוך בטבלה. הקבוצה מוליכה את הליגה במספר הקרנות עם 37, שהן 6 קרנות למשחק ובכדורי רוחב, כאלה מספקת 29 למשחק. גם בנתוני המסירות (351 מדויקות במשחק, רביעית בליגה), השליטה בכדור (55.45 אחוז, רביעית גם כן), איבודי הכדור (271, הנתון השני בטיבו) והאיומים למסגרת (6 למשחק, מקום שני גם כן) מספקים הירוקים נתונים של קבוצת צמרת לכל דבר. אז מאיפה מגיע הדיסוננס?
מוחמד עוואד. בראש טבלת המצבים (שחר גרוס)התחתית הרותחת
לצד הנתונים שלעיל, מהם קשה להבין את התוצאות של מכבי חיפה, מגיעים נתונים אחרים, אשר יכולים להסביר זאת, ולו במעט. כזה הוא למשל הנתון על מספר התיקולים שביצעו שחקני הקבוצה - רק 116, מהם 65 מוצלחים. בשני הנתונים מכבי חיפה היא הגרועה בליגה, ובפער משמעותי גם מהקבוצה שניצבת מקום אחד מעליה, הפועל רעננה (140 תיקולים, 85 מוצלחים). לשם השוואה, למכבי פתח תקווה שניצבת בראש הדירוג יש 211 תיקולים, מהם 121 מוצלחים, כמעט כפול ממכבי חיפה.
גם מספר חילוצי הכדור של הירוקים, 233, מעמיד אותה במקום האחרון ברשימה זו, בדיוק המקום בו היא ניצבת בנתוני המאבקים האוויריים - 138 כאלה היו לה בסך הכל (23 למשחק) מתוכם 64 מאבקים מוצלחים (11 למשחק). מספר העבירות שמבצעת הקבוצה גם הוא נמוך במיוחד, 61 עבירות, המקום ה-10 בליגה בנתון זה, שמגיע בניגוד גמור למשל למספר הכרטיסים האדומים שהקבוצה ספגה, שניים במספר והכי הרבה בליגה. לכל אלו, ניתן להוסיף את העובדה ששלוש פעמים איבדה הקבוצה יתרון ונקודות בדקות הסיום - בליגה מול מכבי פתח תקווה ובני יהודה, ובגמר גביע הטוטו מול מכבי תל אביב, נתון בעייתי בכל קנה מידה ומוסיף אפילו פן מנטאלי לעסק.
אליסון דוס סנטוס. הירוקים ממעטים לתקל (עמרי שטיין)עניין של גישה
וכעת, לפרשנות. מהנתונים הנ"ל עולה בעיה קשה ממנה סובלת מכבי חיפה - בעיית גישה. התקפית, מדובר בלי ספק בקבוצה שיש לה שחקנים מוכשרים, כאלה שמצליחים לחדור את הגנות היריבות ולהגיע לשלל מצבים במשחק, הכי הרבה בליגה אפילו. אולם משהו מול השער פשוט לא עובד. ריכוז, נכונות, אי עמידה בלחצים, היעדר מנהיגות, כל אחד מאלו יכול להיות סיבה, אולם על התוצאה אין לערער.
הגנתית, המצב אפילו חמור יותר. קבוצה ששחקניה לא מתקלים את שחקני היריבה, נמנעים מכניסה למאבקי אוויר ולא מצליחים לחטוף כדורים, גם במחיר של עבירות, היא ככל הנראה קבוצה שמשהו בה כבוי. הגישה החסרה של "מלחמה על כל כדור", היא גישה שצריכה להיות בקבוצה לא משנה מיקומה בטבלה, יכולותיה בשנים האחרונות או מי עומד על הקווים. אולי גם במקרה הזה מנהיג שיסחוף אחריו את השחקנים הוא מה שחסר. בין אם על הקווים, או על המגרש.
פרד רוטן. חסר מנהיג על הקווים? (שחר גרוס)המספר הנוסף
במשחקיה של מכבי פתח תקווה נכבשו 21 שערים, הכי הרבה בליגה, לעומת 6 בלבד שנכבשו במשחקי הפועל תל אביב. פי שלושה וחצי. למעשה, גידי קאניוק לבדו כבש יותר מכל שחקני הפועל תל אביב גם יחד, כשיש עוד חמישה שחקנים נוספים שכבשו לבדם כמו האדומים בדיוק. האוהדים האדומים לא הרימו את ידיהם לאוויר בשמחה כבר 270 דקות. מבטיחים להמשיך לעקוב.
רועי זיקרי מתוסכל. ובצדק (רדאד ג'בארה)המעקב