אחרי ששיחק עם צ'אבי ומסי: ראיוס מגיע לחיפה

לא בכל יום מגיע לישראל שחקן כמו רובן ראיוס. "ראיו", כך הוא מכונה, היה אחד השחקנים הבולטים בליגה היוונית בעונה שחלפה. הוא עזר לקבוצתו אסטרס טריפוליס לרשום הישג חסר תקדים - מקום שלישי בליגה המקומית ומקום בגמר הגביע היווני, שם היא הפסידה לאולימפיאקוס. אגב, את השער הראשון במשחק כבש ראיוס.

ראיו, שהיה מבוקש על ידי לא מעט קבוצות, החליט בסופו של דבר להגיע למכבי חיפה (כמובן שהסכום אותו הירוקים ישלמו לו - 300 אלף יורו בעונה - עזר לו עם ההחלטה). החודש הקשר ההתקפי יהיה בן 27. אך אל דאגה, ראיו נמצא בדיוק בשיא שלו.

את העונה האחרונה הוא סיים עם שבעה שערים ו-11 בישולים. אך לא רק. הוא היה מעורב בחלק גדול מהשערים של אסטרס, כשאין כמעט התקפה שלא עברה דרכו. ראיו, כמו שכבר צוין, הוא קשר התקפי שמשחק בדרך כלל בכנפיים. 

הרגל החזקה שלו היא שמאל (למרות שהוא יודע לבעוט היטב גם בימין) ולכן כשהוא משחק בצד ימין של ההתקפה קל לו יותר לאיים על השער. הוא מרבה לחדור למרכז, שם הוא מסוכן הרבה יותר. כשהוא עם הפנים לשער הוא יכול ליצור לעצמו מצב או לעשות זאת עבור אחד מחבריו לקבוצה.

נכון, מוקדם מדי להכריז זאת, אבל אי אפשר להתעלם מהיכולות שלו ולכן ניקח סיכון ונגיד: ראיוס יהיה אחד הזרים הכי טובים שנחתו כאן בשנים האחרונות. הוא טכני בצורה יוצאת דופן, בעל ראיית משחק אדירה, שליטה בכדור שלא רואים כל יום וזה עוד מבלי להגיד כלום על טכניקת הבעיטה הנהדרת שלו. בקיצור, שחקן מהרמות הגבוהות ביותר.

צפו בביצועיו של רובן ראיוס

מהכפר הקטן ליד אלצ'ה, דרך ברצלונה ועד לאסטרס
אז איך בכלל הכל התחיל, ואם הוא שחקן כל כך טוב למה הוא לא מצא את עצמו בקבוצה גדולה יותר, אתם בטח שואלים את עצמכם. ראיו נולד בכפר קטן בשם סן איסידרו, הממוקם כ-30 קילומטרים מהעיר אלצ'ה. הוא החל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית כשהיה בן שבע, כשזו הורכבה מילדים בני עשר ומעלה.

למרות זאת הוא הצליח לבלוט ותפס את עיניו של אחד הסקאוטים המקומיים. זה הבין את הכישרון הטמון בילד והצליח לשכנעו לעבור לקבוצת הילדים של אלצ'ה. הוא שיחק בנוער ועבר לקבוצת המילואים, אך מעולם לא ערך הופעה רשמית בקבוצה הבוגרת. הוא הושאל לווילהחויוסה הקטנה, ולאחר מכן, בעונת 2008, נרכש על ידי ברצלונה ב', שם שיחק תחת לואיס אנריקה.

את התקופה שלו בברצלונה ב' הוא פתח בטירוף. שלושה שערים היו לו בשלושת משחקי טרום העונה הראשונים, בעקבותיהם הוא זכה למחמאות רבות. למרות שהיה רק בן 22, הוא היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה. "זה היה כבוד גדול עבורי לשחק תחת אנריקה",נזכר ראיוס, "הוא היה שחקן ענק ומאמן לא פחות גדול". אחרי עונה אחת בקטאלוניה, הוא עבר באוריאואלה ובליידה מהליגות הנמוכות בספרד עד שהגיע לאסטרס טריפוליס ב-2011.

למרות שהוא אינו ילד, הקשר הספרדי עדיין חולם להגיע יום אחד לליגה האהובה עליו מכל: הליגה הספרדית כמובן. בכל ראיון לא הסתיר את רגשותיו לשחק בארץ מולדתו. בליגה הבכירה בארץ מולדתו יותר נכון. בקבוצה מסוימת בארץ מולדתו יותר נכון - ברצלונה. והפעם לא בברצלונה ב'.

ראיוס במדי ברצלונה ב'. עוד יחזור לשם בעתיד?

"לא אשכח את היום שחלקתי את חדר ההלבשה עם ליאו מסי, סמואל אטו, צ'אבי ואנדרס אינייסטה", נזכר ראיו, "קיבלתי זימון להתאמן עם הקבוצה הבוגרת. זה הרגיש כמו חלום. כולם התייחסו אליי בצורה מדהימה והתאמנתי עם השחקנים הטובים בעולם. לא בכל יום מגיעה הזדמנות כזו".

לאוהדים באסטרס הוא התחבר במהרה. הוא הפך לחביב הקהל, קיבל את סרט הקפטן מספר פעמים והראה מחוץ לכר הדשא שלא מדובר בכדורגלן טיפוסי. בכל הזדמנות שהייתה לו הוא ניסה להסביר את הרגשתו למשחק הכדורגל: "מעולם לא חשבתי על הענף הזה כעל מקצוע, אלא כעל הנאה. משהו בשבילי שאוכל ליהנות ממנו ושאוכל לבדר אנשים", אמר הספרדי.

רובן ראיוס במדי אסטרס. יככב גם בחיפה?

מלבד כדורגל, טוען הקשר כי הוא חובב מושבע של סרטי קולנוע. הסרטים האהובים עליו, כך הוא טוען, הם "גלדיאטור" ו"שבע נשמות" בכיכובו של וויל סמית', שחקן הקולנוע האהוב עליו.

אין סיבה שראיו הנהדר לא ישתלב במכבי חיפה. מדובר במועדון מהטובים בארץ שייתן לשחקן את השקט שהוא צריך כדי להשתלב. אם הוא ירגיש טוב בארץ, יהנה מקבוצתו ומהאוהדים, אלו יהנו ממנו פי כמה וכמה.