אפור עולה

שני דברים על חנן ממן ועל השער א-לה מסי שלו שחתם את ה-0:3: האחד, זה היה המהלך הכי לא קשור והכי לא אופייני למשחק האפור של קבוצה קצת עייפה מדי וקצת איטית ושקופה מדי שמספקת לנו מעט מדי רגעים יפים של כדורגל מהנה. והשני, מסי שלנו צריך לשחק בקישור הקדמי, לא מאחור, כי נכון לעכשיו הוא נראה כמו המנהיג האמיתי במרכז השדה. הוא צריך לשחק שם לצידם של גילי ורמוט או אלרואי כהן או טל בן חיים, ואל תתפלאו אם יתפוס השנה את מקומו של גילי כמנוע וכמנהיג האמיתי והיצירתי של הקבוצה.

זה היה 0:3 מהנה מאוד אבל מאוד לא מלהיב. גם אחרי שישה משחקי ליגה, יש עדיין פער גדול מדי בין איכות החומר לתפוקתו. המשחק ההגנתי משתפר בזכות הסיוע של שחקני הקו הקדמי (על אף שמאזן של שער חובה אחד בשישה משחקים הוא על גבול ההזוי שלא לומר מצחיק), אבל מרכז השדה וגם החוד המוכשר עדיין חורקים. זה עדיין לא זה.

בן חיים וחנן ממן חוגגים בבלומפילד. הקשר בדרך להחליף את ורמוט? (יוסי ציפקיס)

הבעיה המרכזית של הפועל ת"א היא כמובן בשחקניה הזרים. הפועל שיחקה מול מכבי חיפה כמעט מחצית שלמה עם זר אחד, אריק ג'מבה ג'מבה, שגם הוא היה מבלה על הספסל לולא פציעתו הממושכת של שי אבוטבול. ג'ון פנטסיל חלש, קוטיניו לא קיים (אומרים שעוד נראה מי הוא ואני שואל האם זה יקרה עוד השנה), את שמו של בלם הרכש שיושב ביציע כבר שכחתי ונשארנו עם אפולה אדל שגם הוא נעלם לנו בפתיחת המחצית השנייה.

האם אפשר לקחת אליפות עם ישראלים בלבד? בליגה הישראלית החלשה הכל אפשרי אבל כדי שהפועל תרוץ באמת קדימה היא חייבת שלפחות אחד הזרים יתברר באמת כשחקן חיזוק, היא חייבת את ורמוט בכושר ואת תמוז, בן חיים ודמארי חדים יותר וקטלניים יותר. והיא חייבת בלם נוסף (טל בן חיים הבריטי?), כי יש גבול כמה גליצ'ים בשבוע יוכל לעשות וואליד באדיר הקשיש.

מה יהיה עם מכבי חיפה? מצד אחד, אני עדיין מסרב להאמין שהקבוצה הזו תיעדר העונה מקרבות הצמרת שלנו. מצד שני, ראובן עטר החביב מתגלה כמאמן שכונתי מדי למועדון כמו חיפה. עטר רוצה שנראה בו מאמן התקפי ואטרקטיבי, כי כזה הוא היה כשחקן. התוצאה היא שלחיפה אין הגנה ואין קישור הגנתי , וגם החלק ההתקפי הוא הכול חוץ מאטרקטיבי ויצירתי. האשמה היא על עטר. בינתיים, הוא מוכיח שאין לו הבגרות המספקת לאמן את הקבוצה של המדינה. כשהוא מפוצץ אחרי המשחק ראיון בשידור חי, זאת רק ההוכחה הוויזואלית יותר לחוסר הבגרות הזו.

טוואטחה וצוצאליץ´. מה יהיה עם מכבי חיפה? (שי לוי)

ועכשיו שאלה: איזו קבוצה בעולם חוגגת אליפות במחזור השביעי? רמז: זו אותה קבוצה שנהגה לחגוג בדרך כלל עוד לפני תחילת העונה והפכה פשוט מאופקת יותר ואירופאית יותר. כן, האמת שמכבי תל אביב לא אשמה. לא רק היא. נכון שדור מיכה כבר מדבר על חגיגות התואר ועל זה שהגיע הזמן והנה הוא מגיע, אבל אלה בעיקר הפרשנים (אבי נמני למשל) ואפילו כמה מאמנים (מאמן הפועל עכו עוד לפני המשחק) שקובעים שהכול כבר גמור. נו טוב. לפחות הקרב על המקום השני יהיה כנראה מרתק. (וברצינות: מכבי בינתיים, מה לעשות, היא באמת הכי טובה בליגה).

ולא נוכל כמובן לסיים בלי אביחי ידין. מה יש לומר על שחקן שהיה לו הכול בקבוצה שלו עד שהלך וסגר מאחורי הגב שלה חוזה עם יריבתה הגדולה ביותר? מה אפשר לומר על שחקן שהפך בהפועל לקשר האחורי הכי טוב בארץ והגיע דרך הפועל לנבחרת, עד שפתאום התהפך ואיים להרוס אותה ולהחריב אותה תוך שהוא מנבל את הפה ומשתמש בביטויים שאינם ראויים לציטוט? מה אפשר לומר על שחקן שבתום כל הסאגה וההמצאות על קבוצות בחו"ל שמשחרות לפתחו, הלך לקבוצה ישראלית אחרת תמורת אותו הכסף שיכול היה לקבל במועדון שחיבק אותו וראה בו את שחקן הנשמה שלו?

אביחי ידין רואה את הגב של אנטבי. פשוט טיפשון (שי לוי)

ידין ירש את מקומו של שמעון גרשון ברשימת השחקנים שאוהדי הפועל מחקו מדברי ימי הקבוצה, ואין סיכוי בעולם שיהפוך בחיפה אפילו לא למשהו דומה ממה שהיה בהפועל. אז מה אומרים על שחקן כזה? על טיפוס שכזה, חמום מוח על המגרש, ופזיז החלטה מחוץ לו? אפשר להגיד הרבה. אפשר גם להסתפק במילה ממצה אחת: טיפשון. סתם טיפשון. רגליים מוכשרות בטירוף שמחוברות לראש מוכשר קצת פחות. שיהיה לו בהצלחה. לא יודע מה עם שאר האוהדים, אני, בכל מקרה, ממש לא מתגעגע.