לא קשה לחשוב על הגורמים שהניעו את שלומי ארבייטמן לחתור לעזיבה לחו"ל. ראשית (משום שזה מה שמניע את העולם, למרבה הצער), מדובר בשדרוג כלכלי משמעותי, שכר הגבוה פי 2.5-3. שנית, עם תואר מלך השערים נראה שמיצה עצמו בישראל מבחינה מקצועית. ושלישית, עצם המעבר לארץ אחרת היא חוויה מעצבת עבור כל אדם, בין אם הוא כדורגלן, דייל קרקע של אל-על או אחד ה"מוחות" שזולגים מישראל בשנים האחרונות, לפי הדיווחים.

גם היעד, בלגיה, מובן בהחלט ונהיר. אמנם, יודעי דבר מספרים שהבלגים, בדומה לאוסטרים, הם מן המאוסים שבעמי מערב אירופה - לא מתוחכמים כמו הצרפתים, לא לבביים ופתוחים לקונספט של סמים קלים כמו ההולנדים - מיאוס שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעובדה שבמסעדות הם גובים תשלום עבור השימוש בשירותים, ובבתי-קפה לא ניתן להזמין כוס מים לא-מינרלים מבלי לספוג מבט מאשים של גינוי ותוכחה. ואולם, מדובר באחת המדינות העשירות בעולם, מדינה עם תל"ג גבוה, נופים יפים ואפס בעיות ביטחוניות, שליגת הכדורגל שלה, אסור לטעות, טובה משלנו.

אפילו הבחירה בגנט אינה מופרכת מיסודה. בירת הפרובינציה המזרח-פלנדרית היא אחת הערים היפות בבלגיה, עיר מערב אירופית טיפוסית - שקטה, צחה, בעלת ארכיטקטורה ימי-ביניימית משומרת היטב, תחבורה ציבורית מפותחת ודאונטאון "נקי ממכוניות".

כמו כן ניתן למצוא בה את המוזיאון לאמנות יפה, ולהינות מ"פסטיבל גנט" המפורסם, מפסטיבל הסרטים השנתי, ופעם בחמש שנים מתקיימת בה תערוכה בוטאנית ענקית.

כל אלה ועוד יש בעיר הזו, רק מה, מועדון כדורגל גדול אין בה. משום כך, אם לא עצם המעבר לחו"ל, הרי שה ל ה ט של ארבייטמן לעזוב את מכבי חיפה, הפרצוף החמוץ שעמו הסתובב במחנה האימונים בימים האחרונים, כשנראה היה שהמעבר לא ייצא לפועל, אלה מעוררים מספר תהיות.

גנט (רויטרס)
גנט חוגגת זכייה בגביע בעונה שעברה (רויטרס)

ברור, שעבור הליגה האנגלית או הספרדית ארבייטמן לא מספיק טוב, לפחות לא כרגע. עוד ברור, אחרי ההפגזה של העונה האחרונה, שאסור היה לו לדרוך במקום, היה עליו להכות בברזל בעודו חם ולהתקדם מקצועית, ולו בשביל לחזק את מעמדו בקרב על חולצת ההרכב של לואיס פרננדס. גנט, לטעמי, אינה מהווה את ההתקדמות המקצועית הזו. ממספר בחינות, מדובר בנסיגה.

השוואה קצרה לשם המחשה: המועדון הבלגי הוותיק, שנוסד ב-1864, לא זכה מעולם באליפות - למכבי חיפה יש 11 כאלה רק ב-27 העונות האחרונות; 3 גביעים מעטרים את הארון של גנט (האחרון בעונה שעברה), 5 את זה של חיפה; 28משחקים שיחקה הקבוצה בגביעי אירופה (24 באופ"א, 4 במחזיקות ז"ל) במאזן כולל של 8 נצ', 7 תק' ו-9 הפסדים, בעוד שלחיפה מסורת מכובדת של 75 משחקים (מאזן כולל - 29 נצ', 14 תק' ו-32 הפ') כולל שתי הופעות בשלב הבתים של ליגת האלופות, רבע גמר המחזיקות ושמינית גמר הליגה האירופית.

ג´ולז (GettyImages)
ג´ולז אוטנסטאדיום. 12,919 מקומות ישיבה (GettyImages)

12,919מושבים מכיל הג'ולז אוטנסטאדיום לעומת 14,002 בקרית אליעזר. וכדי למצות את הטיעון: גנט מדורגת 180 בדירוג אופ"א, חיפה במקום ה-100. רלוונטי יותר לארבייטמן הוא, שגם הרקורד של חיפה בייצוא שחקנים לליגות הבכירות של אירופה מרשים הרבה יותר (ע"ע ברקוביץ', רביבו, בניון, יעקובו וכו') מזה של גנט (מארק ואן דר לינדן, שחקן עירוני רשל"צ ומכבי הרצליה לשעבר).

ואולם, את ארבייטמן, כאמור (ע"ע פסקה ראשונה), אפשר בסך-הכל להבין. למתוח עליו ביקורת, לשפוט, להאשים בנטישה, יהיה מטופש ולא לעניין. במקרה הזה הוא רק סימפטום לתופעה רחבה יותר: מכבי חיפה מתפרקת מנכסיה מבלי להביא להם תחליף הולם. בשעה שמכבי ת"א מתחמשת (וסוגרת את הסגל בשלב יחסית מוקדם), בזמן שהפועל ת"א שומרת, בניגוד לכל התחזיות, על התלכיד ומשפצרת אותו ומעבה את הסגל, מכבי חיפה קופאת על שמריה, מתפוררת ומתנוונת.

מכבי חיפה חוגגת (קובי אליהו)
טשייריטיס. סימפטום מוכר נוסף לתופעה(קובי אליהו)

טשיירה עזב לציריך, ארבייטמן לגנט. קינן רוצה לרוסיה. בעבר, שחקנים היו עוזבים את חיפה רק לליגות הבכירות של אירופה. היום, כך נראה, איבדה חיפה את כוח משיכתה, וחמור מכך, את שיניה. היא לא נאבקת להשאיר שחקנים מובילים כפי שעושים בהפועל ולא נלחמת לרכוש ישראלים בכירים כפי שעושים במכבי, וכל זאת בשעה שהסגל מתדלדל, בשעה שהוותיקים (דווידוביץ', קטן) פצועים או מצויים בירידה, בשעה שידוע ששניים מהזרים (קולמה, דבלאשווילי) לא מספיק טובים בשביל אירופה, בשעה שכל זה לא הספיק להופעה מכובדת באירופה בעונה שעברה ולזכייה באליפות.

הדרך של מכבי חיפה, המקצוענות והעקרונות של שחר לדורותיהם, הם הנכס הכי גדול שלה, נכס מוכח זה עשרים שנים של הצלחות ותארים ויציבות מעוררי קנאה. הקיץ, לעומת זאת, יותר שחקנים עוזבים את הכרמל מאשר מגיעים אליו.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה